לקראת החלטת הריבית: בפד' כבר מדברים על QE
ברקע לשינוי המדיניות החד שביצע הבנק במהלך החודשים האחרונים, החלטת הריבית השבוע של הפד' צפויה להיות מעניינת במיוחד. הבנק צפוי להותיר את הריבית ברמה של 2.25%-2.5%, אך הצפי העתידי של הבנק ירכז את רוב תשומת הלב של המשקיעים. במקביל, הבנק עשוי להכריז בפועל על השקת תוכנית רכישות חדשה, במקביל להמשך תהליך צמצום המאזן. נשמע מבלבל? מיד ההסבר.
במהלך הפגישה השבוע צפוי הבנק להודיע על התוכנית לסיום תהליך צמצום. נזכיר כי במהלך העדות האחרונה מול הקונגרס האמריקני טען יו"ר הפד' כי רזרבות הבנקים המסחריים (Excess Reserves) הנמצאות אצל הפד' צפויות לעמוד בסיום התהליך ברמה של טריליון דולר+ מקדם מסוים (לכתבה המלאה). ע"פ הערכות האחרונות, הבנק צפוי להודיע על סיום התהליך בספטמבר-אוקטובר הקרובים.
רזרבות הבנקים האמריקניים אצל הפד': עלו בעקבות ה-QE ויורדות כאשר הפד' מצמצם את אחזקותיו באג"ח הממשלתי ובאג"ח
במקביל להודעה על הסיום התהליך שהעיב על השווקים במהלך 2018, נראה כי הסיכויים להכרזה על התערבות חדשה בשווקים גבוהים במיוחד, והפעם בדמות כלי הנקרא repurchase agreement או בקיצור REPO. המהלך מגיע בניסיון לאזן את מצוקת הדולרים שנוצרה בחודשים האחרונים במערכת הפיננסית בארה"ב, והוא צפוי להגדיל מחדש את מאזן הבנק.
רקע קצר
בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. בגבול העליון של קרנות הפד' נמצאת ריבית ה-IOER, זוהי הריבית שמשלם הפד' למספר בנקים גדולים על הרזרבות שהם מחזקים בחשבונו (אותן רזרבות בגרף העליון). על הגבול התחתון של קרנות הפד' שומר הבנק ע"י ביצוע של פעולה הנקראת Reverse Repo Agreement (הפוך ל-REPO שנסביר בהמשך). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים (שאינם הבנקים הגדולים). בין 2 ריביות אלו נמצאת הריבית הפדראלית האפקטיבית, שזוהי הריבית הממוצעת בין הגופים המוסדיים בארה"ב (ריבית ה-EFF).
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ריבית ה-EFF לריבית ה-IOER אפשרה לבנקים הגדולים בארה"ב ליצור רווחים חסרי סיכון, כאשר הם לווים בריבית השוק ומעבירים את הכסף לחשבון הפד'. נזכיר ב-2018 שילם הפד' כ-38.5 מיליארד דולר לבנקים האמריקנים על הרזרבות (לכתבה המלאה). הפער בין הריביות החל להיסגר בחודשים האחרון של 2018, ובדצמבר האחרון הפער נסגר לחלוטין (זמן קצר לפני הירידות החדות במדדים). למרות העליות בשווקים בחודשים האחרונים, פער הריביות לא נפתח מחדש, דבר שמצביע כי מצוקת הנזילות בשוק עדיין כאן.
ריבית ה-IOER מול הריבית האפקטיבית בשנים האחרונות
חשוב לציין כי הפד' מודה כי הוא איננו מבין לחלוטין את הסיבה לקפיצה בריבית האפקטיבית בחודשים האחרונים. חלק מהטיעונים מצביעים כי הריבית עלתה בעקבות ההיצע הגדול של אגרות החוב האמריקניות. מנגד, יש הטוענים כי הצורך של הבנקים להחזיק בטחונות לקראת האטה אפשרית בכלכלה הוא הגורם העיקרי למצוקת הנזילות בשוק. נציין כי הפד' טען בכל הפגישות האחרונות כי צמצום המאזן איננו אחראי לתהליך.
מה הבעיה שהריבית האפקטיבית תהיה מעל ריבית ה-IOER?
הבעיה הראשונה היא הרצון של הפד' לשמר את רזרבות הבנקים ברמה מסוימת, שתמנע התקפה ספקולטיבית על הסקטור בשעות מצוקה (פאואל טען כאמור בחודש האחרון כי הוא חושב שהרמה צריכה לעמוד על טריליון דולר+ מקדם). במידה והריבית האפקטיבית תהיה גבוה יותר מהריבית ה-IOER, תהליך הירידה ברזרבות הבנקים יתגבר מהסיבה שלא ישתלם לבנקים להחזיק את הרזרבות בחשבון הפד'.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בנוסף, נזכיר כי הסיבה שכל תוכנית ה-QE לא גרמו להתפרצות אינפלציונית היא שהכסף נותר במערכת הפיננסית. אם הבנקים ירצו להלוות לשאר השוק במקום להשאיר את הכסף אצל הפד', האינפלציה בארה"ב תתפרץ.
כמובן שמדובר בסימן שלילי עבור השווקים – אם הפד' לא מסוגל לשמור על קרנות הריבית בשווי משקל, הפד' כבר לא כל יכול בשוק.
לנוכח כך, ההצעה שתופסת תאוצה בחודשיים האחרונים היא חזרה של הפד' לביצוע ה-REPO. בפועל מדובר על הסכם בין הפד' לגופים הפיננסים שבו הפד' יתחיל לרכוש בטחונות עבור הזרמה של כסף לתקופה מסוימות. בצורה כזו, הריבית האפקטיבית בשוק צפויה לרדת. למרות של מדובר בתוכנית רכישות רגילה כמו בפעמים הקודמות, מבחינה פרקטית, מדובר בתהליך זהה, כאשר מאזן הפד' צפוי להתחיל לגדול מחדש.
ההתערבות של הפד' באמצעות כלי הריפו נבחנה בכל הפגישות האחרונות של הבנק. במקביל, יו"ר ועדת היציבות הפיננסית בפד', רנדל קאלרס, טען מוקדם יותר החודש במהלך פורום על המדיניות המוניטרית כי על הבנק להכריז על כלי זה בחודשים הקרובים (לנאום המלא של קאלרס). מבחינת שוק הריביות, המהלך נדרש כבר היום, ולכן הסבירות להכרזה על הכלי החדש גבוהה.
- 9.דנדריי 01/05/2019 17:23הגב לתגובה זוככל שהפער בין ריבית ה IOER לריבית הEFF גדול יותר כסף נספג מהשוק. עמית- הסבר או תקן תודה
- 8.גיא 19/03/2019 00:03הגב לתגובה זוזה נשמע אחלה, זה מאוד רציני, אבל בסוף כמה שאני לא רוצה אני פשוט לא מצליח לרדת לדעתו של הכתוב בנושאים הללו.
- מי שאינו בעל תואר שני והלאה בבעיה (ל"ת)נטע 19/03/2019 14:54הגב לתגובה זו
- השאלה היא האם כותב הכתבות מבין מה שהוא כותב (ל"ת)דוד איש 19/03/2019 10:41הגב לתגובה זו
- 7.יבגני 18/03/2019 20:59הגב לתגובה זותודה רבה על המאמר עמית אני באמת לא מבין מה הם עושים הם חוששים מירידות בשווקים מכניסה למיתון הרי המיתון תמיד מגיע בסוף מה הם חושבים שהם מצאו דרך למנוע מיתון הם עוד לא למדו ב 150 השנים האחרונות שהמיתון מגיע?בסוף האסקולה האוסטרית צדקה כל המשחקים האלה מיותרים ועדיף לתת לשוק לעבוד במקום לפמפם אותו כל פעם עם ריביות אפסיות והדפסת עוד כסף?
- 6.אסף 18/03/2019 20:23הגב לתגובה זוסיקים למתוח את החבל ולא מספרים מה שהם יודעים בחדרי חדרים . רק שבוע שעבר הוציאו דוח אשר הראה שהבנקים בארהב משקרים בדוחות סהכ דיווחו כל הבנקים על רווח של 280 מיליארד כאשר בפועל בלי לשקר הפסידו 48 מיליארד האסון שבדרך לצערי יהיה גרוע משנת 2000 ובטח ובטח שגרוע יותר מ 2008
- 5.עמך 18/03/2019 19:15הגב לתגובה זותוכנת הזאת תקבע את היפניזציה של ארצות הברית
- חזקה בשקרים ..... במציאות הכל שם רקוב ומופסד (ל"ת)אסף 18/03/2019 20:25הגב לתגובה זו
- 4.עמי 18/03/2019 19:11הגב לתגובה זווהדולר צונח
- 3.או ירידות (ל"ת)בקיצור עליות 18/03/2019 18:09הגב לתגובה זו
- 2.פשוט תענוג לקרוא את המאמרים שלך (ל"ת)תודה 18/03/2019 18:05הגב לתגובה זו
- 1.את כל זה עושים 18/03/2019 17:56הגב לתגובה זופשוט השתגעו
- אסף 18/03/2019 20:27הגב לתגובה זוסטוריה כולל 2000 וכולל 2008 כשזה יגיע לא יהיו ניצולים מלבד בעלי ההון שהתחילו למכור צחודש אוקטובר 2018 ואף מדווחים על זה ואהבלים של הציבור קונה . מילא הציבור מה עם המוסדיים שקונים ומוציאים את המיליארדרים על גב קרנות הפנסיה פשוט שערורייה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
