בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה אתמול (ב') על סילוק על הסף של ההליך שיזמה חברת האינשורטק וסטו (Vesttoo) נגד מייסד החברה, הסמנכ"ל לשעבר אלון ליפשיץ, וכן נגד מנכ"ל החברה לשעבר ואחד ממייסדיה, יניב ברטלה, ובכירים נוספים לשעבר בחברה, בטענה לאחריותם למעשי תרמית וזיוף שהובילו לקריסת החברה. החברה דרשה כי הבכירים לשעבר וכן מתווך שעבד איתה ישלמו 768 מיליון שקל. סגן נשיא בית המשפט, השופט חגי ברנר, הורה על הסרתם המיידית של העיקולים שהוטלו על ליפשיץ, וקבע כי החקירה הנגדית של יוזם ההליך, המנכ"ל הזמני של החברה, עמי בר-לב, הראתה כי הראיות בעניין אלון אינן ברורות כלל, כפי שטענה החברה, ודורשות בחינה מעמיקה. דרישת החברה הוגשה כבקשה למתן הוראות כחלק מהליכי חדלות הפירעון של וסטו ולא כתביעה אזרחית נפרדת. ואולם לפי השופט ברנר, לא ניתן לברר את הנושא במסגרת זאת, מכיוון שהוא מחייב בירור עובדתי מורכב. במסגרת החלטת בית המשפט נקבע כי חברה שמונתה בהליכים זרים כנאמן, לא יכולה לנקוט הליכים כנגד צדדים שלישיים בדרך של בקשה למתן הוראות, שבמקרה זה הוגשה בניגוד עניינים בוטה. בספטמבר 2023, במקביל לפתיחת הליך חדלות הפירעון של החברה בארה"ב, פתחה החברה, בהובלת בר-לב, בהליך משפטי בישראל נגד בכירים בחברה, בהם ליפשיץ. במסגרת ההליך, תבעה מהם וסטו כ-768 מיליון שקל. היא דרשה להטיל על הנתבעים עיקולים בסך 120 מיליון שקל. בית המשפט סילק את ההליך על הסף, וקבע כי לפי הדין הסמכות לנקוט הליך זה נתונה לממונה ולנאמן חיצוני נטול פניות, ולא לחברה. ביחס לליפשיץ, קבע בית המשפט כי החברה לא הצליחה להציג ראיות מספיקות, והורה על הסרת העיקולים שהוטלו על נכסיו בראשית ההליך. בית המשפט אף חייב את החברה בתשלום הוצאות בגין ההליך. באי כוחו של ליפשיץ, עורכי הדין נתי חיים וגיא אזולאי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, מסרו: "מדובר בהחלטה חשובה וצודקת, המשרטטת את גבולות הגזרה של השימוש בהליך הזר במסגרת הליכי חדלות פירעון, ואת המסגרת הראויה לשימוש בכלי של בקשה למתן הוראות. בהחלטה זו יש גם כדי לעגן את זכויות הקניין של הצדדים להליך, בייחוד בשלב המקדמי, שבו הראיות עדיין לא התבררו עד תום".

מהחברה נמסר: "החברה מקבלת ומכבדת את החלטת בית המשפט הנכבד. יחד עם זאת, עסקינן בהחלטה פרוצדוראלית בעיקרה אשר דנה בסוג ההליך המוגש ופרוצדורת ההגשה. ההחלטה לגופה לא דנה בראיות העצומות והחותכות שדוח החקירה העלה כנגד הנתבעים (ובקרוב יוגש גם דוח החקירה הסופי המציג את כל הראיות שנמצאו) - אלא דנה בעיקרה בסוגיה המשפטית של פרוצדורת ההגשה. מעבר לכך, ההחלטה לא סילקה את התובעים אלא העבירה את המסגרת לניהול הליך תחת בית משפט אחר. עצם ההחלטה אינה משנה דבר וחצי דבר ביחס להיקף הראיות המתועדות הקשות שנמצאו במסגרת החקירה, לרבות ראיות בדבר התחזות, זיוף מסמכים וכיו"ב. בית המשפט קבע כי הואיל והתביעה עוסקת במעשי תרמית וזיוף חמורים ביותר שביצעו יניב ברטלה, אלון ליפשיץ, אודי גינתי, ג'וש רורקה וטל עזר ברחבי העולם, התביעה צריכה להתברר בהליך אזרחי רגיל ולא בהליך מקוצר ומהיר שננקט על ידי החברה. יצוין, כי מההחלטה עולה כי הנתבעים גרמו על פניו נזקים משמעותיים לחברה ולנושיה וכי על החברה להביא לעדות את הגורמים הרבים אותם רימו, ביניהם מוסדות פיננסיים בינלאומיים, במסגרת הליך אזרחי רגיל. במסגרת ההליך, הנתבעים אף לא הצליחו לשלול את הראיות שהוצגו נגדם".