תל אביב
צילום: אבי שאולי, Bizportal

בנק ישראל קורא לבצע בת"א פינוי בינוי להקמת 50 אלף דירות. התועלת למשק: 13 מיליארד שקל

במקום בתים נמוכים צריך לבנות את העיר לגובה. המחקר של בנק ישראל שולל בנייה ב"ערי הפריפריה של ת"א", אומר כי הבנייה צריכה להיות דווקא בת"א וקובע: תהיה "השפעה החיובית של הציפוף על השכר והפריון. הנהנים העיקריים - העובדים והמעסיקים"
נתנאל אריאל | (17)

הגבלת בנייה במרכז המטרופולין פוגעת ברווחה הכלכלית ובתוצר במשק. כך נקבע בלא מעט מחקרים בעולם. מחקר משנת 2019 בארה"ב קבע "שבארה"ב הגבלת היצע הדיור על ידי מגבלות על הבנייה באזורים בעלי פריון גבוה גרמו להפסד משמעותי בתוצר". מחקר נוסף מ-2017 הראה ש"ההגירה של עובדים ממקומות עם פריון נמוך למקומות עם פריון גבוה פחתה בגלל מגבלות על היצע הדיור, הפוגעות בנשיגות הדיור" - כלומר, כאשר בונים פחות מדי במרכז המטרופולין (במקרה של ישראל - העיר ת"א), התוצאה היא פגיעה משמעותית בכלכלה. הפתרון הוא הפוך: בנייה צפופה יותר בעיר עצמה, ופחות ב'ערי הלווין שלה'.

התפוקה של העובד הישראלי נחשבת נמוכה באופן יחסי, למרות שעות העבודה המרובות. חלק לא קטן מזה נובע מהמרחק שכולם עוברים בדרך לת"א וכמובן - העמידה המיותרת בפקקים. הפתרון זה לבנות הרבה יותר דירות בעיר ת"א (לצופף את האוכלוסייה), היכן שמקומות העבודה נמצאים, ולא ב'ערי הפריפריה של ת"א' כמו רמת גן, גבעתיים, ובטח לא קרית אונו או ראש העין. בצורה כזו העובדים יגורו קרוב יותר למקום העבודה שלהם וייהנו מאפקט ה"אגלומרציה" (agglomeration). הכוונה היא להשפעה חיובית על השכר והפריון של העובדים שמתרחשת כתוצאה מציפוף האוכלוסייה. מי שצפויים ליהנות מכך הם בעיקר העובדים ובעלי העסקים במרכז המטרופולין, אבל גם כל אזרחי ישראל באמצעות המס שייגבה בעקבות העלייה בפריון.

אבל בת"א אין כמעט שטחים פתוחים. זה לא יעזור לבקש מרשות מקרקעי ישראל, רמ"י, לשווק הרבה יותר דירות - כי אין לה שם קרקעות. הבעיה אינה השיווקים אלא הצורך לקדם במהירות פרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי בינוי) בתוך העיר תל אביב. כמה? מחקר של ד"ר דארין וייסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל נוקט במספר: 50 אלף דירות במקום 10 אלף דירות קיימות וכך ייבנו עוד 40 אלף דירות בתוך העיר. התועלת למשק תהיה על פי המחקר כ-12.8 מיליארד שקל. התועלת מבנייתה של כל יחידת דיור תעמוד על 320 אלף שקל לדירה. כלומר, כל דירה 'תייצר' ערך כלכלי של 320 אלף שקל. הכוונה לא למחיר של הדירה אלא לאומדן התועלת למשק. התועלת היא לא בכסף ישיר אלא באמצעות אותו אפקט ה"אגלומרציה" - השיפור בפעילות הכלכלית בישראל.

מנגד, אם הבנייה תתבצע בערים שמסביב לת"א התועלת למשק תהיה קטנה בהרבה, קובע המחקר. המספר 12.8 מיליארד שקל נובע מהשוואה בין שתי החלופות: בנייה בת"א או בערים שמסביב. התועלת בת"א גדולה פי 3 ולכן גם התועלת 'נטו' גדולה יותר בצורה משמעותית.

צריך לציין גם שבנק ישראל לא בורח מהעלויות הכבדות שיתלוו לבניית הפרויקטים הללו, ומחשב גם אותם, ולמרות זאת הוא קובע שמדובר בתועלת כלכלית הרבה יותר גדולה מהחלופה של בנייה בערים הסמוכות לת"א. בין העלויות - זמן בניה, התארכות הפקקים במהלכה, עלויות של הקמת תשתיות מתאימות (אלה הקיימות היום לא יוכלו לענות על הצורך).

עלות מול תועלת - הרווח מתוספת של 40 אלף דירות בת

עלות מול תועלת - הרווח מתוספת של 40 אלף דירות בת

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עלות מול תועלת - הרווח מתוספת של 40 אלף דירות בת"א. מקור: בנק ישראל

אבל בשורה התחתונה, קובע המחקר שלמרות התועלת הגדולה בהתחדשות עירונית, "קצב המימוש של הפרוייקטים נמוך יחסית", בגלל החסמים, שהעיקרי בהם הוא חוסר הוודאות הכלכלית והתכנונית. אמנם "חוק ההסדרים" מנובמבר 2021 כלל צעדים "שצפויים להקטין את אי-הוודאות עבור היזמים והדיירים ולעודד מימוש מהיר יותר של הפרוייקטים" כמו: נקבעה מדיניות אחידה לקביעת שיעור היטל הׁשבחה, גובשו צעדים לקידום מהיר יותר של מיזמי "פינוי - בינוי": הורדת הרוב הדרוש לקידום המיזם מ80%- ל-66%, תוך הענקת הגנה לקשישים, אי הכללה של עברייני בנייה ברוב הדרוש לביצוע העסקה, קציבת מועדים לביטול הסכם והורחבו פטורים ממס שבח וממע"מ על כלל הדירות במתחם - ועדיין התקווה והצורך הוא שהקצב יתגבר בצורה משמעותית.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    בן דוד 19/05/2023 01:07
    הגב לתגובה זו
    15 דקות ברגל ממרכז תל אביב, בסמוך לנתיבי איילון. יש יותר טוב מזה?
  • 11.
    אחד שמבין 14/05/2023 10:17
    הגב לתגובה זו
    יש קרקע פנויה ומוכנה לבנייה של 15,000 יחידות, בין רחובות פרופס ויוניצמן (צפון דרום) ורחוב אבן גבירול (מזרח). רק עיריית תל אביב והאדריכל הקשיש שמונה לתפקיד, מעכבים זאת !!!
  • 10.
    דנה 12/05/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    חזירי הנדלנ בהיסטריה - אין קונים לדירות בגוש דן. בחמש השנים הבאות מחירי הדירות יירדו בחמישים אחוז.
  • 9.
    תכלס 10/05/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
    חידוש השכונות הישנות בערי הלווין סובבות ת"א, היה מוסיף כמות עצומה של דירות חדישות וממוגנות וגם עמידות יותר לרעידות אדמה. אבל, במדינת החלם מקנאים בתוספות הניתנות לדיירים, מגבילים אותם ומעבירים את הרווחים לצד הקבלן, אז למה שיסכימו?!
  • 8.
    שכונת התקווה 10/05/2023 15:45
    הגב לתגובה זו
    שכונת התקווה היא ביזבוז מסמר שיער של קרקע בת"א. אפשר להרים בשכונה מגדלים גבוהים וכך להציע לציבור אלפי דירות חדשות בת"א, במחיר עממי יחסית.
  • 7.
    קורא בין השורות 10/05/2023 14:45
    הגב לתגובה זו
    הרי אי אפשר לבנות ביעילות בת"א. מה שכן, אפשר לשפר תשתיות של תחבורה ציבורית ואז גם אם אתה גר בגבעתיים תוכל להגיע למקום עבודה שלך בקלות. חוצמזה הנה מה, דיסקונט עוברים לראשון לציון, מזרחי עובדים ברמת גן - העבודה לא נמצאת רק בתל אביב. בנוסף, ממליץ להביא נשים מהונגריה לאור המשטר. תבואו לערים שהם לא בודפשט ותראו מזומן - מתכון לאהבת אמת
  • 6.
    לצופף רק את השכונות של עורכי המחקר (ל"ת)
    רועה חשבון 10/05/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פועלת 10/05/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    50 אלף בתי אב . לעשירון 7-9 אין מקורות הכנסה לרכישת דירות אלה אלא אם יוותרו על עתידם הכלכלי. 35 ק"מ צפון/דרום והכול נעשה זול יותר. ראוי יותר. מה הם מקורות הטמטום במוחו של הממסד המקצועי-פוליטי בישראל.
  • בקו 5 נוסע אל הים 10/05/2023 17:07
    הגב לתגובה זו
    לא באמת חייבים לגור בדיזנגוף, 5 דקות מהים.
  • 4.
    א 10/05/2023 14:20
    הגב לתגובה זו
    התוכנית לא מאפשרת לבנות מעל ל 6 קומות. התוכנית ביטלה את תמ"א 38, הורידה את זכויות הבניה ודורשת היטל השבחה. לאף בניין בן 4-5 קומות (שזה רוב הבניינים באזור) אין אפשרות כלכלית לפינוי בינוי. היזם לא ירוויח ממנה כי אין דירות שניתן לתת לו. חוצפה של כותב המאמר לדרוש קנוס את מי שלא עושה פינוי בינוי כשהעיריה בעצמה היא שחנקה את הפרויקטים.
  • רואי 11/05/2023 01:26
    הגב לתגובה זו
    לא הבנת בכלל, הכוונה לקניסת רשויות שלא מקדמות התחדשות עירונית ולא אנשים פרטיים
  • 3.
    8 10/05/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
    כל הגאונים לא חושבים על הדבר הבסיסי הזה?
  • 2.
    אמיר 10/05/2023 13:26
    הגב לתגובה זו
    בתל אביב לא רוצים שיגורו משפחות העיריה דורשת לבנות דירות קטנות בפרוייקטים.הם גם לא רוצים שאנשים יצאו מהעיר בסופ"ש בשביל זה לא מאשרים חניות.עיר הזוייה, של חולדאי.חוץ מזה אין מקום לבנות בתל אביב בטח שלא מגדלים כי זה מצריך תשתיות וכבישים שבנתיים העיריה רק מבטלת נתיבים והופכת אותם לשבילים לאופניים. אם רוצים יותר אוכלוסייה צריך מטרו אבל גם צריך כבישים, לא רחבים מאוד אבל לפחות שיהיו ישרים.אולי לעשות כביש מתחת לכיכר רבין זה יעזור.
  • תל אביבי 2 10/05/2023 17:09
    הגב לתגובה זו
    מה זה תמא? לוקחים דירות קטנות יחסית ו... מגדילים אותן. לכן הבעיה בעתיד תהיה מחסור בדירות קטנות. דווקא דירות גדולות יהיו הרבה.
  • 1.
    סתם אחד 10/05/2023 13:23
    הגב לתגובה זו
    רק ציפוף וציפוף וציפוף ותשתיות אין , רק זיהום אוויר ומחירים מטורפים בתל אביב. בישראל ריבוי עצמי מטורף ,והיא מדינה קטנה...מדוע לא לפתח ולטפח עוד ערים ואיזורים ???? מה רע בחיפה ? בבאר שבע ? מה רגע בעוד ערים חילוניות שימשכו קהל איכותי במחירי דיור נמוכים ??? אני לא סומך על בנק ישראל
  • הומלס 10/05/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    אנחנו חיים במדינה סופר דתית
  • איש 12/05/2023 03:12
    הרבה יותר דתיים בתל אביב. באזורים אחרים הסיפור שונה, אבל תלוי איפה
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?

מנדי הניג |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.


פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.

בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.


התחדשות עירונית מובילה

כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.


בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.