4 אדריכלים משיבים: הטרנדים הבאים, הטעויות הגדולות - והשכונות הכי מוצלחות
השבוע עם ישראל יושב בסוכה, ולמרות הקריטריונים הברורים של ההלכה, עדיין מדובר בתהליך הרכבה פשוט למדיי שאינו אורך יותר ממספר שעות. להבדיל מסוכה, תכנון ובנייה של דירה, בניין או שכונה בישראל עשויים לארוך מספר שנים, ואפילו לעבור את רף העשור.
במיוחד לסוכות, Bizportal שוחח עם 4 אדריכלים מוכרים ושאל אותם 3 שאלות פשוטות בנוגע לטרנד העיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה, טעות עיצובית/אדריכלית גדולה ושכונה או עיר המתוכננות נכון.
1. האדריכל גיל שנהב
טרנד עיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה: "בשנה הקרובה נראה התגברות של תנופת הבנייה הרוויה לגובה, כאשר היא תאופיין במבנים בעלי טיפוסי דירות מגוונים והדגש יהיה על הגדלת כמות הדירות הקטנות בכל פרויקט. בשל העלייה לגובה נראה גם גדילה של המפתחים בדירות- חלונות רחבים יותר וחשיפה מוגברת לנוף. כמו כן, תגבר מגמת עירוב השימושים במגדלי המגורים ואנו נראה ביותר ויותר פרויקטים שימושים יותר מגוונים, כאשר לצד המסחר והמשרדים יכנסו גם מבני ציבור וחינוך, דוגמת מתנ"סים, בתי ספר וגנים. מדובר בבנייה המתאימה ביותר לישראל, שכן מעבר למגמה העולמית הגוברת בנייה לגובה בעירוב שימושים באזורי הביקוש חיונית להתמודדות עם מצוקת הקרקע במדינה ובאזורי הביקוש בפרט".
טעות עיצובית/אדריכלית שממש מעצבנת אותך: "מרגיז אותי מאוד שבונים שכונות קוטג'ים וצמודי קרקע באזורי הביקוש ובמרכז הארץ. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לבנות שכונות בצפיפות נמוכה, ובפרט במרכז הארץ, היכן שמחיר הקרקע גבוה במיוחד. שכונות בגוש דן, בהן הצפיפות עומדת על פחות מ 10 יח"ד לדונם מהוות בפועל בזבוז משווע של משאב הקרקע היקר לנו כל כך. אין כל פסול בבניית שכונות קוטג'ים וצמודי קרקע, אך מקומם, שהיה בעבר בפרוורי הערים הגדולות, עבר כיום לטעמי לאזורים המרווחים בגליל והנגב".
- בכירי ענף הנדל"ן: "הפעילו את החלטת השיקום - עכשיו"
- האם אדריכלים באמת יצליחו לקצר תהליכים? ומה המשמעות למחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכונה/עיר המתוכננת נכון בעיניך: "שכונת נווה שרת המתחדשת בצפון תל אביב הינה דוגמה מובהקת בעייני לתכנון עירוני נכון. מסמך המדיניות החדש שאושר בעיריית תל אביב לאחרונה מתווה את הדרך להתחדשות מושכלת ואיכותית של שכונה גדולה והפיכתה מפרוור שיכונים מוזנח לשכונת מגורים עירונית, מודרנית ומבוקשת. מדובר בניצול נכון של קרקעות שמינות באזורי הביקוש, הגדלת היצע הדירות וחידוש פני הערים".
2. האדריכלית רחל פללר, שותפה במשרד האדריכלים יסקי מור סיון
טרנד עיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה: "אני צופה בשנה הבאה ובכלל המשך מגמת האדריכלות הירוקה הן מבחינת תפיסה אדריכלית והן מבחינת שימוש בחומרי ברי קיימא שחוסכים אנרגיה, בריאים יותר ומשתלבים יותר בסביבה. כמו כן, אני צופה תהליך מעניין של "שובו של הברוטליזם והבטון". אכן "הברוטליזם" שאפיין כל כך את האדריכלות שנות ה- 50-60 של המאה הקודמת ואפשר למצוא אותו במקומות רבים דוגמת קמפוס אוניברסיטת תל אביב ועוד חוזר יותר ויותר לאופנה. כמו כן האדריכלות תתאפיין יותר ויותר בשימוש בהצללות מיוחדות וטיפול מוקפד יותר בחזיתות תוך דגש על התאמה לכיווני רוחות".
טעות עיצובית/אדריכלית שממש מעצבנת אותך: "אחד, מגדלי יוקרה רבים שניבנו בשנים האחרונות מתאפיינים לצערי ב"רעש ויזואלי", כלומר אורות מנקרי עיניים שבוהקים בלילה, מסיטים את תשומת הלב של הנהגים החולפים, למשל בנתיבי איילון ושוברים את ה"גריד העירוני". מוטב היה אם יזמים ימעיטו להשתמש בטרנד הבעייתי הזה. השני, הוקמו לאחרונה מתחמים דוגמת התחנה בנווה צדק שאומנם בוצע בו שימור מוקפד, אולם בפועל הוא מנותק לחלוטין מהחוויה העירונית התל אביבית ובמובנים רבים נראה כמו מחזה תיאטרלי שאיננו שייך".
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
שכונה/עיר המתוכננת נכון בעיניך: "בשנים האחרונות הוקמו כמה וכמה שכונות מוצלחות. אציין במיוחד את שוכנת "רייספלד" שבצפון קריית אונו. השכונה, לטעמי, תוכננה א', במיקום נפלא בסמיכות למרכז הארץ הוותיק וגם ליציאה לכביש מכבית (471). החלוקה בשכונה בין מגדלים לבניינים נמוכים וצמודי קרקע מאוזנת ביותר, היא מותאמת מאוד למשפחות ולזוגות צעירים עם ילדים כיוון שיש בה שטחי ציבור ירוקים. בנוסף, פארקים ומרכז מסחרי נפלא צמוד ולטעמי היא מהווה מודל מצוין לשכונות נוספות שייבנו בשנים הקרובות".
3. האדריכלית עדנה מור
טרנד עיצובי שישלוט בשנה הבאה: "בבנייני מגורים בתחום ההתחדשות העירונית (תמ"א 38 עיבוי/בינוי ופינוי/בינוי נקודתי/מתחמי) שבו משרדי עוסק, יהיה בשנה הקרובה שימוש מקיף בפתחי חלונות גבוהים ורחבים, שילוב חומרי חפוי מעץ או דמויי עץ, שילוב אבן בהירה במראה אחיד, שימוש בפרופילי אלומיניום כהים, באלמנטי פלדה, במעקות זכוכית שקופה, בטיח בהיר. העיצוב נקי, מדויק, אוורירי ומשולב באלמנטים אלגנטים חמים".
טעות אדריכלית שמעצבנת אותך: "בעיצוב חזיתות חוץ בבניין - הצמדת שני חומרים שונים במישור אחיד ללא נסיגה או הבלטה של אחד מהם (לדוגמה : עץ וטיח). תכנון חזיתות ארוכות במישור אחיד - יוצר אפקט שעמום עיצובי".
שכונה/עיר שמתוכננת נכון בעיניך: "העיר מודיעין שתוכננה ע"י האדריכל הבינלאומי משה ספדי. הוא תכנן את העיר בקפידה בעודו מקצה באופן מבוקר שטחים לאזורי עסקים, לאזורי תעשייה ותעסוקה, לקריות חינוך ולמרכזי תחבורה תוך שהוא שם דגש על שטחים ירוקים בשטחים ציבוריים, בשכונות המגורים ולאורך צירי התנועה. המסות המבונות תוכננו באופן מוסדר ומתחשב בנוף הטבעי העוטף את העיר ובנוף הפנימי המתוכנן. מניסיוני האישי בתכנון אחד המתחמים : פורסמו מכרזי בנייה תחת הוראות ברורות וחד משמעיות שדאגו למינון הנכון בין מגוון טיפוסי בנייה לבין שפה אדריכלית אחידה (חפויי חוץ, גובה, מרווחים, פיתוח נופי)".
4. האדריכל עדן בר
טרנד עיצובי שישלוט בשנה הבאה: "הטרנד האדריכלי שלהערכתי ילווה את השנה הקרובה והשנים הבאות הינו- שימושים מעורבים במרכזי הערים ובכלל, שיעניקו היתרונות רבים דוגמת ניצול טוב יותר של אחוזי הבנייה ובמיוחד במדינה שאיננה עתירת שטח דוגמת ישראל, כשבמתחם אחד ניתן יהיה לבנות גם מגורים, גם מלונאות, גם מסחר וגם משרדים, הפיכת מרכזי הערים שהיו בעבר משמימים, למתחמים דינמיים 24 שעות ביממה עבור אוכלוסיות מגוונות שיתגוררו בסמיכות זו לצד זו, והזרקת אדרנלין למתחמים אלה שאבד עליהם הכלח. החשיבה התכנונית שצריכה להיות כיום במדינה קטנה כמו ישראל הוא שמירה על רזרבות הקרקע, מניעת נסיעות מיותרות וחיי קהילה תוססים. השימושים המעורבים נותנים מענה ראוי וחדשני לנושאים אלו תוך ניצול מירבי של הקרקע".
הטעות האדריכלית שמעצבנת אותך: "כיום משקיעים בקו האדום של הרכבת הקלה מה שמחזק ומפתח עוד יותר את גוש דן- איפה שאנשים נוסעים ועובדים ויכולים לשלם.. אבל מה קורה עם אלה המתגוררים בפריפריה ועובדים במרכז? לטעמי תכנון הרכבת הקלה היה צריך לכלול שני שלבים כשהשלב הראשון החשוב והדחוף יותר נותן פתרון לפריפריה בחיבורה למרכז הארץ. לטעמי כלומר צריך היה להתחיל מבניית הרכבת הקלה בפריפריה לתוך גוש דן ורק בשלב השני לתכנן את הרכבת בתוך גוש דן עצמו".
איזו שכונה לדעתך מתוכננת הכי טוב בישראל: "המושבה הגרמנית-אמריקנית ביפו- מדובר באחת השכונות המדהימות של ישראל ששינתה לחלוטין את פניה בעשור האחרון. היא ממוקמת על הגבול שבין תל-אביב ליפו, בטווח בין שכונת פלורנטין בתל-אביב לבין מתחם השעון ושוק הפשפשים ביפו. הוקמה במקור במחצית המאה ה-19 ע"י נוצרים מאמינים אמריקאים שלא נקלטו היטב ולאחר שנים אחדות תפסו את מקומם גרמנים טמפלרים שטיפחו מאד את השכונה את בנייניה האותנטיים. בשנים האחרונות הייתה לשכונה עדנה ובמיוחד בשילוב הבניינים העתיקים והמחודשים שהוקדמו ברוח הבנייה הטמפלרית והאמריקאית. הזינוק בשכונה החל בשנות התשעים שכהשף חיים כהן הקים בתוכה את מסעדת "קרן" המיתולוגית. בשכונה בית תפילה ואכסניה נוצרית המשדרת אווירה בסגנון מרכז אירופי מובהק. המושבה הגרמנית-אמריקאית שונה לחלוטין מ"שכונות האינסטנט" הנבנות כיום והבניה החדשה שנוספה אליה לא פגמה כלל ועיקר באותנטיות המקורית שלה".
- 11.4 אדריכלי בועה כולם מתייחסים רק ורק לגוש דן.. פשוט הזוי (ל"ת)מדינה אבודה, ממש כך 05/10/2015 13:45הגב לתגובה זו
- 10.מעשיגענע 30/09/2015 05:04הגב לתגובה זוהסתגרות בגטו . ריכוז האוכלוסיה במישור החוף. הופך את ישראל למקום צפוף ומשוגע . במקביל להשתלטות של תעשיה מזהמת על הנגב והגליל.
- 9.שי2 27/09/2015 21:09הגב לתגובה זוהכי הרבה שטחים ירוקים אבל באמצע צירי תנועה עמוסים. גם בתי ספר שמים באיים ירוקים כאלה מוקפים בכבישים מהירים,, אבל חניה להורים שמורידים ילדים אין.3 בתי ספר תקעו מול הבית שלי, אמרו לנו שתהיה גינה ומתנס.וגם שרשרת גנים ערוניים. תחשבו אם כול בית ספר מצלצל להפסקה.שומעים אצלנו קונצרטים כול הזמן.
- 8.פשוט מדהים 27/09/2015 17:22הגב לתגובה זובערך 8 בניינים על 40 מטר מרובע. ושגם נבנו חלקם בתקופות שונות. ובטח לא עם תכנון אורבני כלשהו. פשוט הצליינים המסכנים בנו כמה שיותר קרוב לדרך יפו שיוכלו לברוח לנמל כמה שיותר מהר כשהם נדבקים בטיפוס או מלריה
- 7.תעצב לעצמך אני רוצא את הטעם שלי ואני יעצב לעצמי (ל"ת)אדוני המעצב 27/09/2015 14:18הגב לתגובה זו
- 6.ranr 27/09/2015 12:55הגב לתגובה זוהעולם הולך ומתחמם. השמש קופחת והאדריכלים ממשיכים לבנות בתים עם פתחים גדולים לכיוון דרום משולבים באי שימוש באמצעי הצללה מתאימים. ממשיכים לבנות גם מבנים שמשלבים קירות זכוכית אשר מקרינים אור וחום על סביבותיהם ללא התחשבות. התוצאה, הפעלה מרובה של מזגנים שמשמעותה בזבוז כספים וזיהום אוויר הנושע משימוש יתר באנרגיה חשמלית המיוצרת מדלקים פוסיליים.
- 5.אמי 27/09/2015 12:49הגב לתגובה זותכנון מנותק מהמציאות ! במקום שאין כבוד לפרט ושמירת הרכוש והאזור הציבורי / המשותף .אין מצב לקיום נכסים משולב -משתמשים בעלי זמני פעילות וצרכים מנוגדים. ראשית שכל -אחד והרשויות האכיפה ייעשו הנדרש ואז..אולי יתאפשר הדבר.חבל שגם מהנדס עיריית ת"א (החדש) טען זאת בטרם בדק את הוונדליזים במבנים משולבים ובגנים ציבורים בקרבת מגורים.
- 4.תקצר היריעה 27/09/2015 10:54הגב לתגובה זודוגמאות לא חסר, רוב הדירות נמצאות ברחובות העמקים והם פונות לכביש ראשי. בתי ספר ומבנה ציבור ממוקמים מול בתים של אנשים או על כבישים רראשיים. הבתים השכונות פונים אחד לשני . לסוע מנק' א לנק' ב זה תמיד ימינה שמאלה ,שמאלה ימינה וכולי וכולי. אין רמזורים אבל בכוון הקניון לפעמים יש פקקים. כי תקעו אותו באמצע צירים מרכזיים וכולי....
- 3.מומחה רשתות אינטרנט 27/09/2015 10:52הגב לתגובה זו..שאדריכלים בישראל לא מבינים שיש צורך לתכנן תשתית רשת אינטרנט פנימית בבתים ודירות ולא מקצים מקום לארון תקשורת בתוך שטח הדירה. במקום זה, יש איזו קופסת טלפוניה קטנה (20x40 זה בדיחה לענייני תקשורת נתונים) שאליה מגיעים הצינורות השחלה ועכשיו לך תדחוף לשם ציוד. מדינת ישראל בקידמת הטכנולוגיה אבל את הדירות והבתים בונים כאילו טרם הומצא האינטרנט. הארכיטקט זורק על הקבלן, הקבלן על החשמלאי, וכשהלקוח מבין שבשביל שתהיה לו רשת מהירה (1-10 גיגהביט) בתוך הבית אלחוטי לא מספיק, הוא מתקשר אלינו ואני צריך להסביר לו שהוא אמנם קנה דירה חדשה בסכום אסטרונומי אבל הצינורות שיש לו בקירות לא שווים כלום ובשביל רשת מהירה צריך לפתוח קירות ולעשות הכל מחדש. משרדי אדריכלים חייבים !!! להתחיל להתחשב בצרכי תקשורת נתונים בדיוק כמו שהם מתחשבים באינסטלציה וחשמל !
- 2.האדריכלות בישראל היא המכוערת ביותר בעולם- הכל נראה כמו (ל"ת)מחנות פליטים לדעתי 27/09/2015 10:42הגב לתגובה זו
- 1.אם המושבות 27/09/2015 10:36הגב לתגובה זומרכז מסחרי צפוף. סופר אחד לאלפי תושבים. בעיות חניה בתי ספר בכניסה לשכונה גורמים להאטת תנועה בכניסה וביציאה בשעות העומס. בקצור השכונה הכי זבל במזרח התיכון.

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
