4 אדריכלים משיבים: הטרנדים הבאים, הטעויות הגדולות - והשכונות הכי מוצלחות

Bizportal שוחח עם 4 אדריכלים על מה שממש מעצבן אותם ועל שכונות בישראל שתוכננו באופן מבריק
לירן סהר | (11)

השבוע עם ישראל יושב בסוכה, ולמרות הקריטריונים הברורים של ההלכה, עדיין מדובר בתהליך הרכבה פשוט למדיי שאינו אורך יותר ממספר שעות. להבדיל מסוכה, תכנון ובנייה של דירה, בניין או שכונה בישראל עשויים לארוך מספר שנים, ואפילו לעבור את רף העשור.

 

במיוחד לסוכות, Bizportal שוחח עם 4 אדריכלים מוכרים ושאל אותם 3 שאלות פשוטות בנוגע לטרנד העיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה, טעות עיצובית/אדריכלית גדולה ושכונה או עיר המתוכננות נכון.

 

1. האדריכל גיל שנהב

טרנד עיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה: "בשנה הקרובה נראה התגברות של תנופת הבנייה הרוויה לגובה, כאשר היא תאופיין במבנים בעלי טיפוסי דירות מגוונים והדגש יהיה על הגדלת כמות הדירות הקטנות בכל פרויקט. בשל העלייה לגובה נראה גם גדילה של המפתחים בדירות- חלונות רחבים יותר וחשיפה מוגברת לנוף. כמו כן, תגבר מגמת עירוב השימושים במגדלי המגורים ואנו נראה ביותר ויותר פרויקטים שימושים יותר מגוונים, כאשר לצד המסחר והמשרדים יכנסו גם מבני ציבור וחינוך, דוגמת מתנ"סים, בתי ספר וגנים. מדובר בבנייה המתאימה ביותר לישראל, שכן מעבר למגמה העולמית הגוברת בנייה לגובה בעירוב שימושים באזורי הביקוש חיונית להתמודדות עם מצוקת הקרקע במדינה ובאזורי הביקוש בפרט". 

טעות עיצובית/אדריכלית שממש מעצבנת אותך: "מרגיז אותי מאוד שבונים שכונות קוטג'ים וצמודי קרקע באזורי הביקוש ובמרכז הארץ. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לבנות שכונות בצפיפות נמוכה, ובפרט במרכז הארץ, היכן שמחיר הקרקע גבוה במיוחד. שכונות בגוש דן, בהן הצפיפות עומדת על פחות מ 10 יח"ד לדונם מהוות בפועל בזבוז משווע של משאב הקרקע היקר לנו כל כך. אין כל פסול בבניית שכונות קוטג'ים וצמודי קרקע, אך מקומם, שהיה בעבר בפרוורי הערים הגדולות, עבר כיום  לטעמי  לאזורים המרווחים בגליל והנגב". 

שכונה/עיר המתוכננת נכון בעיניך: "שכונת נווה שרת המתחדשת בצפון תל אביב הינה דוגמה מובהקת בעייני לתכנון עירוני נכון. מסמך המדיניות החדש שאושר בעיריית תל אביב לאחרונה מתווה את הדרך להתחדשות מושכלת ואיכותית של שכונה גדולה והפיכתה מפרוור שיכונים מוזנח לשכונת מגורים עירונית, מודרנית ומבוקשת. מדובר בניצול נכון של קרקעות שמינות באזורי הביקוש, הגדלת היצע הדירות וחידוש פני הערים".

2. האדריכלית רחל פללר, שותפה במשרד האדריכלים יסקי מור סיון

טרנד עיצובי/אדריכלי שישלוט בשנה הקרובה: "אני צופה בשנה הבאה ובכלל המשך מגמת האדריכלות הירוקה הן מבחינת תפיסה אדריכלית והן מבחינת שימוש בחומרי ברי קיימא שחוסכים אנרגיה, בריאים יותר ומשתלבים יותר בסביבה. כמו כן, אני צופה תהליך מעניין של "שובו של הברוטליזם והבטון". אכן "הברוטליזם" שאפיין כל כך את האדריכלות שנות ה- 50-60 של המאה הקודמת ואפשר למצוא אותו במקומות רבים דוגמת קמפוס אוניברסיטת תל אביב ועוד חוזר יותר ויותר לאופנה. כמו כן האדריכלות תתאפיין יותר ויותר בשימוש בהצללות מיוחדות וטיפול מוקפד יותר בחזיתות תוך דגש על התאמה לכיווני רוחות". 

טעות עיצובית/אדריכלית שממש מעצבנת אותך: "אחד, מגדלי יוקרה רבים שניבנו בשנים האחרונות מתאפיינים לצערי ב"רעש ויזואלי", כלומר אורות מנקרי עיניים שבוהקים בלילה, מסיטים את תשומת הלב של הנהגים החולפים, למשל בנתיבי איילון ושוברים את ה"גריד העירוני". מוטב היה אם יזמים ימעיטו להשתמש בטרנד הבעייתי הזה. השני, הוקמו לאחרונה מתחמים דוגמת התחנה בנווה צדק שאומנם בוצע בו שימור מוקפד, אולם בפועל הוא מנותק לחלוטין מהחוויה העירונית התל אביבית ובמובנים רבים נראה כמו מחזה תיאטרלי שאיננו שייך". 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

שכונה/עיר המתוכננת נכון בעיניך: "בשנים האחרונות הוקמו כמה וכמה שכונות מוצלחות. אציין במיוחד את שוכנת "רייספלד" שבצפון קריית אונו. השכונה, לטעמי, תוכננה א', במיקום נפלא בסמיכות למרכז הארץ הוותיק וגם ליציאה לכביש מכבית (471). החלוקה בשכונה בין מגדלים לבניינים נמוכים וצמודי קרקע מאוזנת ביותר, היא מותאמת מאוד למשפחות ולזוגות צעירים עם ילדים כיוון שיש בה שטחי ציבור ירוקים. בנוסף, פארקים ומרכז מסחרי נפלא צמוד ולטעמי היא מהווה מודל מצוין לשכונות נוספות שייבנו בשנים הקרובות". 

3. האדריכלית עדנה מור

טרנד עיצובי שישלוט בשנה הבאה: "בבנייני מגורים בתחום ההתחדשות העירונית (תמ"א 38 עיבוי/בינוי ופינוי/בינוי נקודתי/מתחמי) שבו משרדי עוסק, יהיה בשנה הקרובה שימוש מקיף בפתחי חלונות גבוהים ורחבים, שילוב חומרי חפוי מעץ או דמויי עץ, שילוב אבן בהירה במראה אחיד, שימוש בפרופילי אלומיניום כהים, באלמנטי פלדה, במעקות זכוכית שקופה, בטיח בהיר. העיצוב נקי, מדויק, אוורירי ומשולב באלמנטים אלגנטים חמים". 

טעות אדריכלית שמעצבנת אותך: "בעיצוב חזיתות חוץ בבניין  - הצמדת שני חומרים שונים במישור אחיד ללא נסיגה או הבלטה של אחד מהם (לדוגמה : עץ וטיח). תכנון חזיתות ארוכות במישור אחיד - יוצר אפקט שעמום עיצובי". 

שכונה/עיר שמתוכננת נכון בעיניך: "העיר מודיעין שתוכננה ע"י האדריכל הבינלאומי  משה ספדי. הוא תכנן את העיר בקפידה בעודו מקצה באופן מבוקר שטחים לאזורי עסקים, לאזורי תעשייה ותעסוקה, לקריות חינוך ולמרכזי תחבורה תוך שהוא שם דגש על שטחים ירוקים בשטחים ציבוריים, בשכונות המגורים ולאורך צירי התנועה. המסות המבונות תוכננו באופן מוסדר ומתחשב בנוף הטבעי העוטף את העיר ובנוף הפנימי המתוכנן. מניסיוני האישי בתכנון אחד המתחמים : פורסמו מכרזי בנייה תחת הוראות ברורות וחד משמעיות שדאגו למינון הנכון בין מגוון טיפוסי בנייה לבין שפה אדריכלית אחידה (חפויי חוץ, גובה, מרווחים, פיתוח נופי)".

4. האדריכל עדן בר

טרנד עיצובי שישלוט בשנה הבאה: "הטרנד האדריכלי שלהערכתי ילווה את השנה הקרובה והשנים הבאות הינו- שימושים מעורבים במרכזי הערים ובכלל, שיעניקו היתרונות רבים דוגמת ניצול טוב יותר של אחוזי הבנייה ובמיוחד במדינה שאיננה עתירת שטח דוגמת ישראל, כשבמתחם אחד ניתן יהיה לבנות גם מגורים, גם מלונאות, גם מסחר וגם משרדים, הפיכת מרכזי הערים שהיו בעבר משמימים, למתחמים דינמיים 24 שעות ביממה עבור אוכלוסיות מגוונות שיתגוררו בסמיכות זו לצד זו, והזרקת אדרנלין למתחמים אלה שאבד עליהם הכלח. החשיבה התכנונית שצריכה להיות כיום במדינה קטנה כמו ישראל הוא שמירה על רזרבות הקרקע, מניעת נסיעות מיותרות וחיי קהילה תוססים. השימושים המעורבים נותנים מענה ראוי וחדשני לנושאים אלו תוך ניצול מירבי של הקרקע".

הטעות האדריכלית שמעצבנת אותך: "כיום משקיעים בקו האדום של הרכבת הקלה מה שמחזק ומפתח עוד יותר את גוש דן- איפה שאנשים נוסעים ועובדים ויכולים לשלם.. אבל מה קורה עם אלה המתגוררים בפריפריה ועובדים במרכז? לטעמי תכנון הרכבת הקלה היה צריך לכלול שני שלבים כשהשלב הראשון החשוב והדחוף יותר נותן פתרון לפריפריה בחיבורה למרכז הארץ. לטעמי כלומר צריך היה להתחיל מבניית הרכבת הקלה בפריפריה לתוך גוש דן ורק בשלב השני לתכנן את הרכבת בתוך גוש דן עצמו".

איזו שכונה לדעתך מתוכננת הכי טוב בישראל: "המושבה הגרמנית-אמריקנית ביפו-  מדובר באחת השכונות המדהימות של ישראל ששינתה לחלוטין את פניה בעשור האחרון. היא ממוקמת על הגבול שבין תל-אביב ליפו, בטווח בין שכונת פלורנטין בתל-אביב לבין מתחם השעון ושוק הפשפשים ביפו. הוקמה במקור במחצית המאה ה-19 ע"י נוצרים מאמינים אמריקאים שלא נקלטו היטב ולאחר שנים אחדות תפסו את מקומם גרמנים טמפלרים שטיפחו מאד את השכונה את בנייניה האותנטיים. בשנים האחרונות הייתה לשכונה עדנה ובמיוחד בשילוב הבניינים העתיקים והמחודשים שהוקדמו ברוח הבנייה הטמפלרית והאמריקאית. הזינוק בשכונה החל בשנות התשעים שכהשף חיים כהן הקים בתוכה את מסעדת "קרן" המיתולוגית. בשכונה בית תפילה ואכסניה נוצרית המשדרת אווירה בסגנון מרכז אירופי מובהק. המושבה הגרמנית-אמריקאית שונה לחלוטין מ"שכונות האינסטנט" הנבנות כיום והבניה החדשה שנוספה אליה לא פגמה כלל ועיקר באותנטיות המקורית שלה".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    4 אדריכלי בועה כולם מתייחסים רק ורק לגוש דן.. פשוט הזוי (ל"ת)
    מדינה אבודה, ממש כך 05/10/2015 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מעשיגענע 30/09/2015 05:04
    הגב לתגובה זו
    הסתגרות בגטו . ריכוז האוכלוסיה במישור החוף. הופך את ישראל למקום צפוף ומשוגע . במקביל להשתלטות של תעשיה מזהמת על הנגב והגליל.
  • 9.
    שי2 27/09/2015 21:09
    הגב לתגובה זו
    הכי הרבה שטחים ירוקים אבל באמצע צירי תנועה עמוסים. גם בתי ספר שמים באיים ירוקים כאלה מוקפים בכבישים מהירים,, אבל חניה להורים שמורידים ילדים אין.3 בתי ספר תקעו מול הבית שלי, אמרו לנו שתהיה גינה ומתנס.וגם שרשרת גנים ערוניים. תחשבו אם כול בית ספר מצלצל להפסקה.שומעים אצלנו קונצרטים כול הזמן.
  • 8.
    פשוט מדהים 27/09/2015 17:22
    הגב לתגובה זו
    בערך 8 בניינים על 40 מטר מרובע. ושגם נבנו חלקם בתקופות שונות. ובטח לא עם תכנון אורבני כלשהו. פשוט הצליינים המסכנים בנו כמה שיותר קרוב לדרך יפו שיוכלו לברוח לנמל כמה שיותר מהר כשהם נדבקים בטיפוס או מלריה
  • 7.
    תעצב לעצמך אני רוצא את הטעם שלי ואני יעצב לעצמי (ל"ת)
    אדוני המעצב 27/09/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ranr 27/09/2015 12:55
    הגב לתגובה זו
    העולם הולך ומתחמם. השמש קופחת והאדריכלים ממשיכים לבנות בתים עם פתחים גדולים לכיוון דרום משולבים באי שימוש באמצעי הצללה מתאימים. ממשיכים לבנות גם מבנים שמשלבים קירות זכוכית אשר מקרינים אור וחום על סביבותיהם ללא התחשבות. התוצאה, הפעלה מרובה של מזגנים שמשמעותה בזבוז כספים וזיהום אוויר הנושע משימוש יתר באנרגיה חשמלית המיוצרת מדלקים פוסיליים.
  • 5.
    אמי 27/09/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
    תכנון מנותק מהמציאות ! במקום שאין כבוד לפרט ושמירת הרכוש והאזור הציבורי / המשותף .אין מצב לקיום נכסים משולב -משתמשים בעלי זמני פעילות וצרכים מנוגדים. ראשית שכל -אחד והרשויות האכיפה ייעשו הנדרש ואז..אולי יתאפשר הדבר.חבל שגם מהנדס עיריית ת"א (החדש) טען זאת בטרם בדק את הוונדליזים במבנים משולבים ובגנים ציבורים בקרבת מגורים.
  • 4.
    תקצר היריעה 27/09/2015 10:54
    הגב לתגובה זו
    דוגמאות לא חסר, רוב הדירות נמצאות ברחובות העמקים והם פונות לכביש ראשי. בתי ספר ומבנה ציבור ממוקמים מול בתים של אנשים או על כבישים רראשיים. הבתים השכונות פונים אחד לשני . לסוע מנק' א לנק' ב זה תמיד ימינה שמאלה ,שמאלה ימינה וכולי וכולי. אין רמזורים אבל בכוון הקניון לפעמים יש פקקים. כי תקעו אותו באמצע צירים מרכזיים וכולי....
  • 3.
    מומחה רשתות אינטרנט 27/09/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
    ..שאדריכלים בישראל לא מבינים שיש צורך לתכנן תשתית רשת אינטרנט פנימית בבתים ודירות ולא מקצים מקום לארון תקשורת בתוך שטח הדירה. במקום זה, יש איזו קופסת טלפוניה קטנה (20x40 זה בדיחה לענייני תקשורת נתונים) שאליה מגיעים הצינורות השחלה ועכשיו לך תדחוף לשם ציוד. מדינת ישראל בקידמת הטכנולוגיה אבל את הדירות והבתים בונים כאילו טרם הומצא האינטרנט. הארכיטקט זורק על הקבלן, הקבלן על החשמלאי, וכשהלקוח מבין שבשביל שתהיה לו רשת מהירה (1-10 גיגהביט) בתוך הבית אלחוטי לא מספיק, הוא מתקשר אלינו ואני צריך להסביר לו שהוא אמנם קנה דירה חדשה בסכום אסטרונומי אבל הצינורות שיש לו בקירות לא שווים כלום ובשביל רשת מהירה צריך לפתוח קירות ולעשות הכל מחדש. משרדי אדריכלים חייבים !!! להתחיל להתחשב בצרכי תקשורת נתונים בדיוק כמו שהם מתחשבים באינסטלציה וחשמל !
  • 2.
    האדריכלות בישראל היא המכוערת ביותר בעולם- הכל נראה כמו (ל"ת)
    מחנות פליטים לדעתי 27/09/2015 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם המושבות 27/09/2015 10:36
    הגב לתגובה זו
    מרכז מסחרי צפוף. סופר אחד לאלפי תושבים. בעיות חניה בתי ספר בכניסה לשכונה גורמים להאטת תנועה בכניסה וביציאה בשעות העומס. בקצור השכונה הכי זבל במזרח התיכון.
דירות רמת גן
צילום: איציק יצחקי
פינוי בינוי

התחדשות ברמת גן: תכנית אבא הלל של רוטשטיין מקבלת תוקף

72 דירות ישנות ייהרסו ו-202 דירות חדשות יקומו במגדל בן 35 קומות ובבניין בן 10 קומות; מעל 90% מבעלי הדירות חתמו, וההשקעה מוערכת בכ-382 מיליון שקל

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה למתן תוקף את תכנית הפינוי-בינוי במתחם אבא הלל ברמת גן, שמקדמת חברת רוטשטיין רוטשטיין -3.45%   העוסקת בייזום והקמת פרויקטי בנייה,ובתחום הנדל"ן המניב. הפרויקט הנוכחי ממוקם בשכונת הגפן. 

נראה שכעת האישור מהווה אבן דרך משמעותית עבור החברה, שכן מאישור התב"ע ניתן להתקדם לשלבי תכנון מפורט, הנפקת היתרי בנייה ולבסוף גם לתהליך הפינוי וההריסה. המתחם כולל כיום שישה מבני מגורים ישנים הכוללים יחד 72 דירות, ובמקומם תקים החברה שני מבנים חדשים: מגדל בן 35 קומות ובניין נוסף בן 10 קומות, ובהם 202 דירות חדשות. לצד המגורים יוקמו גם שטחי מסחר בהיקף של כ-600 מ"ר, וכן שטחי ציבור כחלק מהשדרוג הכולל של האזור.התכנית חלה על שטח כולל של כ־3.7 דונם, הממוקם במפגש הרחובות אבא הלל, התקווה וחרות. 

90% חתימות

האזור נחשב לאחד מצירי ההתחדשות הבולטים של רמת גן בשנים האחרונות, בין היתר בשל הקרבה למוקדי תעסוקה כמו מתחם הבורסה, לפארק הירקון ולתחנות הקו האדום של הרכבת הקלה. תוספת של כ-130 דירות מעבר למצב הקיים משנה את מבנה השכונה: מעבר מבניינים נמוכים שנבנו בעשורים הקודמים למבני מגורים מודרניים בצפיפות גבוהה יחסית, בהתאם למדיניות התכנון העירונית שמקדמת ניצול יעיל יותר של הקרקע לאורך צירים מרכזיים.

בחברה מציינים כי כבר בשלב זה הושגו הסכמות וחתימות של למעלה מ-90% מבעלי הדירות במתחם. מדובר ברף די גבוה שמאפשר התקדמות בטוחה יותר לשלבים הבאים, ומקטין את הסיכון להתנגדויות מהותיות. עבור הדיירים הוותיקים, המשמעות היא מעבר מדירות ישנות לעיתים ללא ממ"ד או חניה, לדירות חדשות בבניינים עם תקני תשתית ומיגון עדכניים. בנוסף, המודל המקובל של פינוי בינוי יכלול עבורם מגורים חלופיים בתקופת הבנייה או תשלום בשכר דירה, ולאחריה חזרה לדירות חדשות.

היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בכ-382 מיליון שקל, בעוד שהיקף ההכנסות הצפוי ממכירת הדירות ומשטחי המסחר עומד על כ-472 מיליון שקל. נתונים אלו משקפים את הערכות החברה לגבי עלויות הביצוע, הפיתוח, המיסים והוצאות המימון הצפויות, לצד ההכנסות הפוטנציאליות ממכירות באזור הנחשב לאטרקטיבי מצד רוכשי דירות ומשפרי דיור. עם זאת, כמו בכל פרויקט התחדשות עירונית, מדובר בנתונים משוערים שתלויים בין היתר בצפי העלויות בפועל, בעיכובי תכנון או ביצוע, ובהתפתחות מחירי השוק בשנים הקרובות.

קפריסין
צילום: pexels

מועדון הוט נכנס לנדל״ן בקפריסין: מסלול רכישה חדש לחברי המועדון

המסלול כולל הנחה וליווי לרוכשים בלרנקה, אך גם אחרי ההטבות נותרות עלויות ניהול גבוהות ושקיפות חלקית לגבי הגופים המעורבים וההשקעות בפרויקטים

צלי אהרון |

מועדון הצרכנות הוט יוצא בהודעה עם מסלול מאורגן לרכישת נדל״ן בקפריסין עבור חברי המועדון ובני משפחותיהם. אבל האם זה כדאי? מדובר במהלך שמגיע לפי לשון החברה לאחר עלייה חדה בפניות של חברים שביקשו לבחון השקעות מעבר לים, בעיקר על רקע קושי גובר להיכנס לשוק הנדל״ן המקומי בישראל. במסגרת המהלך החדש מציע המועדון גישה לפרויקטים שנבחרו בעיר לרנקה, לצד תנאים שנועדו לייצר לחברים תחושת ליווי וודאות בתהליך הרכישה במדינה זרה.

המסלול כולל כמה רכיבים מרכזיים: הנחה של כ-5% ממחיר המחירון על הדירות, חבילת ריהוט מלאה ומיזוג אוויר בדירה, וליווי משפטי-פיננסי שמוצע לרוכשים מטעם הגופים השותפים למהלך. בנוסף, מוצעות אפשרויות מימון דרך בנק לאומי או בנקים מקומיים בקפריסין, לצד הבטחה לתהליך מסודר מול היזמים המקומיים ששותפים לפרויקטים. המטרה ככל הנראה היא להקל על חברי המועדון בכניסה לשוק זר, שבו קיימים מטבע הדברים פערי ידע, שפה ורגולציה.

מה קונים בעצם?

המשתתפים במהלך הנוכחי הם: מועדון הוט, קבוצת קשרי תעופה, וחברת שגראוי ליבוביץ, המקדמת את הפרויקטים בלרנקה. שיתוף הפעולה מיועד לרכז מאמץ שיווקי אחד ולהציג לחברי המועדון נתיב רכישה ברור מול יזם יחיד, ולא תהליך של חיפוש עצמאי בשוק המקומי בקפריסין. על פי המועדון, הבחירה בלרנקה אינה מקרית: העיר נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח מואצת סביב הטיילת, המרינה, אזור הנמל החדש והרחבת אפשרויות התיירות והדיור.

שני פרויקטים מוצעים כחלק מהמסלול: Lumina Mare – מגדל בוטיק בן 20 קומות במרחק הליכה קצר מהים. ו-Horizon Towers – קומפלקס מגורים באזור המתפתח של הנמל. בשני המקרים מוצגים דירות בגדלים שונים, חלקן מיועדות יותר להשקעה לטווח ארוך וחלקן מתאימות גם לשימוש עצמי כחופשה משפחתית. לפי נתוני היזמים, תשואות השכירות בלרנקה בשנים האחרונות נעות סביב 6%–8% לשנה, אם כי נתונים אלה משתנים בהתאם לסוג הנכס, המיקום והביקוש המקומי.

הסתמכות מלאה על המנהלים

לצד המהלך, חשוב לציין כי גם אחרי ההטבות המוצעות, דמי הניהול והעלויות הנלוות של הגופים המעורבים נותרים משמעותיים. בשונה מעסקה מקומית, שבה הקונה יכול לבצע בדיקות עצמאיות ולהסתמך על נגישות גבוהה לשירותים מקצועיים, השקעה בקפריסין מחייבת הסתמכות כמעט מלאה על הגורמים המלווים – ואלו אינם מפורטים במלואם במסמכים שהוצגו לחברי המועדון. המשמעות היא שהשקיפות לגבי מבנה העלויות, תהליכי הבדיקה המקדמית והמודל הכלכלי של הגופים המעורבים נותרת חלקית, ואינה מספקת תמונה מלאה לגבי כלל ההוצאות הצפויות לרוכש לאורך זמן.