קרקע שטח חקלאי
צילום: איציק יצחקי

מחירי הקרקעות נפלו ב-30% ב-2023; מה קרה ב-2024?

כמה עלות הקרקע משוקללת במחיר דירה בת"א, ממה משופעים מחירי הקרקעות ואיך זה שהקרקעות נפלו ב-30% ותיקנו ב-20% בשנה שלאחר מכן?

הרצי אהרון | (2)


שני העשורים האחרונים מחירי הקרקעות בישראל עלו בצורה משמעותית, עם קפיצה של יותר מ-260% מאז 2004. זה נשמע הרבה, אבל צריך לזכור שמחייר הקרקעות משתנים בצורה קיצונית יותר ממחיר הדירות. כשיש גאות בשוק המגורים הם מזנקים יותר ממחייר הדירות וההיפך. 

התנודות האלה לא אחידות ולא צפויות – היו שנים שהמחירים פשוט זינקו לשמיים, והיו שנים שהם ירדו בצורה חדה. למשל, ב-2023 מחירי הקרקעות התרסקו ביותר מ-30%, אבל בשנה שאחריה – למרות כל התחזיות – הם חזרו לעלות בכ-20%. אם נסתכל על התמונה הגדולה, היום אנחנו בערך ברמות של 2021, אחרי שנים של עליות וירידות קיצוניות.


למה המחירים מתנהגים כמו רכבת הרים?

כשמסתכלים על שוק הקרקעות, יש כמה גורמים שמשפיעים עליו: ריבית, היצע, ביקוש ומדיניות ממשלתית. כל שינוי באחד מהגורמים האלו יכול לשנות לגמרי את הכיוון.

  • ריבית: אחד הגורמים הכי משמעותיים שמשפיעים על שוק הנדל"ן בכלל ועל מחירי הקרקעות בפרט. כשהריבית נמוכה, יזמים ומשקיעים קונים קרקעות בלי לחשוב פעמיים, כי המימון זול. כשהריבית עולה – כמו שקרה ב-2023 – זה מקפיא עסקאות וגורם למחירים לצנוח.

  • מדיניות ממשלתית: כשהמדינה מחליטה לשחרר לשוק המון קרקעות, זה יוצר עודף היצע ויכול לגרום לירידת מחירים. זה קרה, למשל, ב-2017 עם תוכנית "מחיר למשתכן", שגרמה לירידה קלה במחירים. מצד שני, כשההיצע נמוך – המחירים מטפסים מהר מאוד.

  • שינויי רגולציה ותכנון: לפעמים המדינה משנה את כללי המשחק – אם זה דרך הפחתת היטלים, שינויי ייעוד קרקע, או תוכניות עידוד בנייה. כל שינוי כזה משפיע באופן ישיר על המחירים.

שלוש תקופות של ירידות במחירים – ומה קרה אחריהן

מאז 2004 היו רק שלוש תקופות שבהן מחירי הקרקעות באמת ירדו בצורה משמעותית:

2012 – אחרי המחאה החברתית: הייתה אווירה ציבורית מאוד קשה סביב מחירי הדיור, וגם הריבית התחילה לעלות. המדינה דיברה על שחרור קרקעות, והשוק הגיב בירידה במחירים.

2017 – בעקבות מחיר למשתכן: המדינה הוציאה לשוק המון קרקעות בתנאים מוזלים כחלק מתוכנית "מחיר למשתכן". ההיצע הגדול יצר לחץ מסוים על המחירים.

2023 – עליית הריבית ושוק תקוע: כאן ראינו את הנפילה הכי חדה – ירידה של 31%, בעיקר בגלל עליית הריבית. פחות עסקאות נסגרו, יזמים חיכו לראות לאן הרוח נושבת, והמחירים פשוט צנחו.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אבל כמו תמיד בנדל"ן – מה שיורד, בסוף עולה. בשנה שלאחר מכן, 2024, מחירי הקרקעות קפצו שוב ב-20%, בין השאר בגלל עליית מחירי הדירות וחזרה הדרגתית של פעילות היזמים.

האם שיווק הקרקעות הממשלתי באמת עובד?

המדינה מאוד אוהבת לדבר על זה שהיא מנסה להוריד את מחירי הקרקעות דרך שיווקי קרקע מסיביים. בפועל, זה מצליח חלקית. מצד אחד, יש באמת יותר קרקעות שיוצאות לשוק, אבל מצד שני – ההיצע לא תמיד מספיק גבוה כדי להוריד את המחירים לאורך זמן, במיוחד כשיש עודף ביקוש על היצע הקרקעות הקיים.

לדוגמה, מנהל רשות מקרקעי ישראל ציין לאחרונה שהמדינה שיווקה קרקעות בשנים 2021–2024 בהיקפים עצומים, מה שעזר להורדת המחירים. ועדיין, אחרי הירידה של 2023, מחירי הקרקעות שוב עלו. כלומר, גם כשהמדינה משווקת קרקעות – זה לא מבטיח ירידות לאורך זמן.

למה זה בכלל משנה לנו?

המחיר של הקרקע משפיע ישירות על מחירי הדירות. אם קרקע למגורים בתל אביב עלתה לפני עשור כ-40% ממחיר הדירה, היום היא מהווה כבר 50% ויותר מהעלות הסופית. בפריפריה הקרקע מהווה שיעור נמוך מסך העלויות. המשמעות של מחירי קרקע גבוהים היא שמחירי הדיור ממשיכים לעלות, גם אם הבנייה זולה יותר או אם הקבלנים מתפשרים קצת על הרווחים.

כך או אחרת, הקרקעות בישראל הן מצרך נדיר ויקר ומאוד מבוקש. יש קורולציה בין מחייר הקרקעות להערכה לגבי שוק הדירות. הערכות חיוביות יובילו לעליות במחירי הקרקעות וההיפך. בישראל רוב הזמן ההערכות הן שמחירי הדירות יעלו, וזה מוביל להערכה שמחירי הקרקעות ימשיכו לעלות. 


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א.י 21/02/2025 08:47
    הגב לתגובה זו
    פער עצום של 40% בין המחירים שנסגרו בשנים 2020 ו 2021 וגם בעסקה הסיבובית של שמרי ובנק לאומי שלם יותר ניתן לך חצי מיליארד שקל בריבית אפסית באזור הביקוש מספר אחת בישראל. מעניין איך יתמודדו הקבלנים עם הפער העצום במחיר כאשר קרקע שווה כ 60% מהמחיר של דירה.
  • 1.
    ביבי וחבורתו דפקו את המדינה והאזרחים מעל 17 שנה (ל"ת)
    אייל 18/02/2025 23:13
    הגב לתגובה זו
יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה -3.26%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו - גם בשנים הקרובות״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?