מחירי הקרקעות נפלו ב-30% ב-2023; מה קרה ב-2024?
כמה עלות הקרקע משוקללת במחיר דירה בת"א, ממה משופעים מחירי הקרקעות ואיך זה שהקרקעות נפלו ב-30% ותיקנו ב-20% בשנה שלאחר מכן?
שני העשורים האחרונים מחירי הקרקעות בישראל עלו בצורה משמעותית, עם קפיצה של יותר מ-260% מאז 2004. זה נשמע הרבה, אבל צריך לזכור שמחייר הקרקעות משתנים בצורה קיצונית יותר ממחיר הדירות. כשיש גאות בשוק המגורים הם מזנקים יותר ממחייר הדירות וההיפך.
התנודות האלה לא אחידות ולא צפויות – היו שנים שהמחירים פשוט זינקו לשמיים, והיו שנים שהם ירדו בצורה חדה. למשל, ב-2023 מחירי הקרקעות התרסקו ביותר מ-30%, אבל בשנה שאחריה – למרות כל התחזיות – הם חזרו לעלות בכ-20%. אם נסתכל על התמונה הגדולה, היום אנחנו בערך ברמות של 2021, אחרי שנים של עליות וירידות קיצוניות.
למה המחירים מתנהגים כמו רכבת הרים?
כשמסתכלים על שוק הקרקעות, יש כמה גורמים שמשפיעים עליו: ריבית, היצע, ביקוש ומדיניות ממשלתית. כל שינוי באחד מהגורמים האלו יכול לשנות לגמרי את הכיוון.
ריבית: אחד הגורמים הכי משמעותיים שמשפיעים על שוק הנדל"ן בכלל ועל מחירי הקרקעות בפרט. כשהריבית נמוכה, יזמים ומשקיעים קונים קרקעות בלי לחשוב פעמיים, כי המימון זול. כשהריבית עולה – כמו שקרה ב-2023 – זה מקפיא עסקאות וגורם למחירים לצנוח.
מדיניות ממשלתית: כשהמדינה מחליטה לשחרר לשוק המון קרקעות, זה יוצר עודף היצע ויכול לגרום לירידת מחירים. זה קרה, למשל, ב-2017 עם תוכנית "מחיר למשתכן", שגרמה לירידה קלה במחירים. מצד שני, כשההיצע נמוך – המחירים מטפסים מהר מאוד.
שינויי רגולציה ותכנון: לפעמים המדינה משנה את כללי המשחק – אם זה דרך הפחתת היטלים, שינויי ייעוד קרקע, או תוכניות עידוד בנייה. כל שינוי כזה משפיע באופן ישיר על המחירים.
- רוצים קרקע בחינם לבניית בית? הנה התנאים
- רוטשטיין מממשת קרקע בכרמי הנדיב; תרשום רווח של כ-205 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלוש תקופות של ירידות במחירים – ומה קרה אחריהן
מאז 2004 היו רק שלוש תקופות שבהן מחירי הקרקעות באמת ירדו בצורה משמעותית:
2012 – אחרי המחאה החברתית: הייתה אווירה ציבורית מאוד קשה סביב מחירי הדיור, וגם הריבית התחילה לעלות. המדינה דיברה על שחרור קרקעות, והשוק הגיב בירידה במחירים.
2017 – בעקבות מחיר למשתכן: המדינה הוציאה לשוק המון קרקעות בתנאים מוזלים כחלק מתוכנית "מחיר למשתכן". ההיצע הגדול יצר לחץ מסוים על המחירים.
2023 – עליית הריבית ושוק תקוע: כאן ראינו את הנפילה הכי חדה – ירידה של 31%, בעיקר בגלל עליית הריבית. פחות עסקאות נסגרו, יזמים חיכו לראות לאן הרוח נושבת, והמחירים פשוט צנחו.
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
- השכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
אבל כמו תמיד בנדל"ן – מה שיורד, בסוף עולה. בשנה שלאחר מכן, 2024, מחירי הקרקעות קפצו שוב ב-20%, בין השאר בגלל עליית מחירי הדירות וחזרה הדרגתית של פעילות
היזמים.
האם שיווק הקרקעות הממשלתי באמת עובד?
המדינה מאוד אוהבת לדבר על זה שהיא מנסה להוריד את מחירי הקרקעות דרך שיווקי קרקע מסיביים. בפועל, זה מצליח חלקית. מצד אחד, יש באמת יותר קרקעות שיוצאות לשוק, אבל מצד שני – ההיצע לא תמיד מספיק גבוה כדי להוריד את המחירים לאורך זמן, במיוחד כשיש עודף ביקוש על היצע הקרקעות הקיים.
לדוגמה, מנהל רשות מקרקעי ישראל ציין לאחרונה שהמדינה שיווקה קרקעות בשנים 2021–2024 בהיקפים עצומים, מה שעזר להורדת המחירים. ועדיין, אחרי הירידה של 2023, מחירי הקרקעות שוב עלו. כלומר, גם כשהמדינה משווקת קרקעות – זה לא מבטיח ירידות לאורך זמן.
למה זה בכלל משנה לנו?
המחיר של הקרקע משפיע ישירות על מחירי הדירות. אם קרקע למגורים בתל אביב עלתה לפני עשור כ-40% ממחיר הדירה, היום היא מהווה כבר 50% ויותר מהעלות הסופית. בפריפריה הקרקע מהווה שיעור נמוך מסך העלויות. המשמעות של מחירי קרקע גבוהים היא שמחירי הדיור ממשיכים לעלות, גם אם הבנייה זולה יותר או אם הקבלנים מתפשרים קצת על הרווחים.
כך או אחרת, הקרקעות בישראל הן מצרך נדיר ויקר ומאוד מבוקש. יש קורולציה בין מחייר הקרקעות להערכה לגבי שוק הדירות. הערכות חיוביות יובילו לעליות במחירי הקרקעות וההיפך. בישראל רוב הזמן ההערכות הן שמחירי הדירות יעלו, וזה מוביל להערכה שמחירי הקרקעות ימשיכו לעלות.
- 2.א.י 21/02/2025 08:47הגב לתגובה זופער עצום של 40% בין המחירים שנסגרו בשנים 2020 ו 2021 וגם בעסקה הסיבובית של שמרי ובנק לאומי שלם יותר ניתן לך חצי מיליארד שקל בריבית אפסית באזור הביקוש מספר אחת בישראל. מעניין איך יתמודדו הקבלנים עם הפער העצום במחיר כאשר קרקע שווה כ 60% מהמחיר של דירה.
- 1.ביבי וחבורתו דפקו את המדינה והאזרחים מעל 17 שנה (ל"ת)אייל 18/02/2025 23:13הגב לתגובה זו

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.
ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" הוארכה עד 22 באוקטובר
בעקבות ההחלטה לעדכן את שיעור בני המקום בקריית עקרון ל-35%, משרד הבינוי והשיכון מודיע על הארכת מועד ההרשמה בשבוע נוסף. עד כה נרשמו מעל ל-127 אלף משקי בית להגרלה העשירית של התוכנית, שבה יוגרלו 7,479 דירות ברחבי הארץ; וגם - מה צפוי בהמשך?
משרד הבינוי והשיכון הודיע כי ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" תימשך עד יום רביעי, 22 באוקטובר 2025 בחצות, במקום להסתיים השבוע. ההחלטה התקבלה לאחר שמועצת מקרקעי ישראל אישרה הבוקר עדכון לשיעור בני המקום ביישוב קריית עקרון, שיעמוד מעתה על 35%. בהגרלה הנוכחית, העשירית במספר, מוצעות 7,479 יחידות דיור ביישובים רבים ברחבי הארץ – ובהם קריית עקרון, נתניה, רעננה, קריית גת, עכו, עפולה, ירושלים, יבנה ונוף הגליל. נאמר כי לראשונה, עד 50% מהדירות יוקצו למשרתי מילואים פעילים, מתוכן כ־25% למערך הלוחם.
לפי נתוני המשרד, מדובר במספר שיא של נרשמים - למעלה מ-127 אלף זכאים שכבר הצטרפו להגרלה. ההרשמה פתוחה לכל מי שמחזיק באישור זכאות בתוקף, וניתן לבחור עד שלוש ערים בלבד. חשוב לציין - ההגרלה הנוכחית היא ככל שנראה האחרונה שתתרחש אם משרד השיכון והאוצר לא יגיעו להסכמות. כתבנו על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? ניסינו להשיג תגובה ממשרד האוצר אך ללא הצלחה. ממשרד השיכון נמסר כי השר חיים כץ פעל בדרכים רבות לקדם תכניות רבות ועשה עבודה רבה מאז שנכנס לתפקיד.
נכון לעכשיו, אין צפי לתכניות נוספות של מחיר למשתכן ודומיו והתוצאה של כך עלולה להיות עליית מחירים ברחבי הארץ. בעיקר בשל העובדה כי כ- 130 אלף זכאים צפויים לגשת לשוק החופשי ברגע שיבינו כי אין להם את הסיכוי יותר של להגיע לדירה דרך ההגרלות הממשלתיות.
ההגרלה הנוכחית - ולמה היא לאו דווקא למילואימניקים
נאמר רבות כי ההגרלה הנוכחית תהיה בכדי לספק ל״אלה שהגנו על הבית - בית בישראל״. נראה שההצהרה היא לא בהכרח מה שקורה בפועל בשטח. שבני המקום דווקא מובילים את הסיכויים לזכות בדירה הנחשקת בהגרלות. מדובר על סוג של ״שוחד״ של הממשלה לעיריות אשר רוצות להבטיח לתושבים שלהן את היכולת להגיע לדירה במקום מגורם וכפועל יוצא להמשיך ולהצביע לאותם ראשי ערים.
- הסיבה שבגללה מחירי הדירות יכולים לחזור לעלות ואף אחד לא לקח אותה בחשבון
- המדינה ממשיכה להמר על "דירה בהנחה": התכנית הוארכה עד נובמבר 2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכויים של מילואימניק להגיע לדירה דרך התכנית הוא לא גבוה ובהחלט
ניתנת עדיפות לבני המקום. הרי קודם כל נותנים את ״הבשר״ לראשי הערים - ולאחר מכן נותנים למילואימניקים הלוחמים. חשוב להזכיר שיש גם את האלמנים/אלמנות שנכנסו לאחרונה לתכנית וכתוצאה מכך גם התכנית הוארכה. כזכור, התכנית המקורית הייתה צפויה להימשך עד ה-14/9. כעת היא
צפויה ( אם הכל יקרה כצפוי ולא יהיו שינויים נוספים מצד משרד השיכון והשר חיים כץ) להסתיים ב-22 לאוקטובר כאמור.