סאמיט סגרה רבעון 4 במעבר לרווח של 1.44 מיליון ש'
חברת סאמיט, המתמחה באחזקה וניהול של נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל, עברה ברבעון הרביעי של 2004 לרווח נקי של 1.44 מיליון שקל. את השנה כולה היא סיימה בהפסד של 3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 88 מיליון שקל בשנת 2003.
בדוחות לבורסה היא מסרה, כי ההרעה בשורה התחתונה נגרמה בעיקר מגידול בהוצאות המימון - בעקבות הנפקת אג"ח ומעריכה, כי ברבעונים הבאים תימשך המגמה שהחלה ברבעון הרביעי של 2004. לצד זאת - בחברה הסבירו, כי ההפסד כולו נבע מהסדר הנושים שלה, במסגרתו הועברה השליטה בה לידי זוהר לוי, המכהן כיום גם כיו"ר.
לוי, שהינו בעל השליטה בחברה אמר היום (ג'), כי לאחר רכישת השליטה בחברה בשנת 2003 והחזרתה למסלול פעילות תקין, שנת 2004 התאפיינה בצמיחה חזקה ובמהלכה גייסה החברה סכומים רבים המשמשים אותה להתפתחות ולהתרחבות בעיקר בגרמניה. לוי הוסיף: "מגמת השיפור שהסתמנה ברבעון הרביעי, בו הצגנו רווח נקי, תימשך גם ברבעונים הבאים במהלך 2005".
הכנסותיה של סאמיט בשנת 2004 הסתכמו ב-19.1 מיליון שקל, לעומת כ-18.2 מיליון שקל בשנת 2003. החברה מציינת, כי העליה בהכנסות נובעת משיפור במצבת השוכרים בנכסי החברה בישראל ומהעלאת שיעור התפוסה בנכסיה.
סאמיט נהנתה אשתקד מ-2004 מתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסכום של 2.8 מיליון שקל. במקביל, הגדילה סאמיט את קופת המזומנים שלה במהלך 2004, כשגייסה בחודש מארס כ-81 מיליון שקל בהנפקת אג"חים להמרה. צעד פיננסי חשוב נוסף מבחינתה של החברה היה הכנסתה של קבוצת כלל ביטוח כשותפה בחברה. כלל ביטוח מחזיקה כיום בכ-16.4% ממניות החברה.
סאמיט הרחיבה ב-2004 משמעותית את היקפי פעילותה, והשבוע דיווחה על עיסקת ענק, במסגרתה רכשה 24-30 מרכזי קניות מעוגני סופרמרקטים בערים שונות בגרמניה תמורת 270-320 מיליון שקל. מרכזי הקניות יושכרו לרשתות סופרמרקטים מובילות לתקופות של 15 שנה ויניבו דמי שכירות שנתיים של 23-26 מיליון שקל לסאמיט.
עיסקה זו היא חלק מהאסטרטגיה של סאמיט, מסבירים בחברה, במסגרתה מתכוונת החברה להרחיב את השקעותיה בנכסים מניבים בשוק הגרמני. קודם לעיסקה הנ"ל, בינואר האחרון, רכשה סאמיט נכס מסחרי בעיר דורטמונד תמורת כ-35 מיליון שקל.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
