מבול דו"חות מאכזב ברובו יכביד על וול סטריט גם היום

דו"ח מעודד: מסיטיגרופ, שעקף תחזיות אבל לא כך: פורד ו-eBay שפספסו ובגדול. גם האזהרה של סוני עשויה להכביד. ואילו הנפט נופל ב-1.75% ועשוי להקל.כוכבת היום בישראליות: אמדוקס
שרון שפורר |

מבול דו"חות, מאכזב ברובו, עתיד להכביד גם היום על וול סטריט בפתיחת המסחר כמו גם במהלכו. רגיעה בזירת הנפט עשויה דווקא להקל על הסנטימנט (המחירים יורדים במסחר האלקטרוני ב-1.7% וסובבים סביב 46.72 דולר. המשקיעים בוול סטריט ימתינו גם לפרסום נתון המאקרו היחיד היום בדמות מדד האינדיקטורים המובילים, עם צפי לעליה של 0.2% בדצמבר, בדיוק כפי שהיה בחודש נובמבר שקדם לו. הסוחרים בבורסות שבניו יורק יעקבו גם אחר טקס השבעתו של ג'ורג' בוש לכהונה נוספת בתפקיד נשיאה המעצמה החזקה בעולם (ולא רק כלכלית). אמש, נזכיר, חתמה וול סטריט בירידות שערים. מדד הנאסד"ק נפל לבסוף ב-1.65% לרמה של 2,073.59 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ירד רק ב-0.84% לרמה של 10,539.97 נקודות. במרכז המסחר יצרנית השבבים למכשירים סלולריים השניה בגודלה בעולם - QUALCOMM חוזה, כי רווחי הרבעון הרביעי יסתכמו במעט פחות מהערכות האנליסטים ומניותיה עשויות להגיב בחריפות לתחזית הפסימית. מניות SONY גם הן עשויות לסבול מירידות חדות, לאחר שיצרנית האלקטרוניקה השניה בגודלה בעולם חתכה את תחזיות הרווח התפעולי והמכירות, בעקבות ירידת מחירי המוצרים הדיגיטלים. אכזבה גם מכיווןנה של מפעילת אתר המכירות הפומביות הפופולארי - eBay. החברה הציגה אמש, לאחר נעילת שערי וול סטריט, תוצאות חלשות ביחס לציפיות. בנטרול הוצאות חד פעמיות, הסתכם הרווח של החברה ב-226 מיליון דולר או 33 סנט למניה - נמוך בסנט מהתחזיות. במקביל, הודיעה eBay גם על ספליט של 2:1 במניותיה. דו"ח מאכזב נוסף הגיע מכיוונה של ענקית כלי הרכב, חברת פורד. החברה דיווחה הלילה על ירידה קלה ברווחי הרבעון ובהכנסותיו, אך עם זאת, יש לציין, לא חדה כפי שחזו האנליסטים, כך שעדיין נותר מקום לתקווה. תוצאות מעודדות דווקא פרסמה היום חברת הפיננסים הגדולה בארה"ב - סיטיגרופ. בנק ההשקעות דיווח על זינוק של 12% ברווחים והעלה את הדיבידנד שהוא עתיד לחלק ב-10%, כשהוא עוקף תחזיות אנליסטים. ביישראליות ספקית בילינג הישראלית, אמדוקס הכתה הלילה את התחזיות עם רווח של 32 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה וזאת, מול רווח של 24 סנט בעת המקבילה אשתקד. הכנסות החברה גדלו ב-9.6% ל-469.5 מיליון דולר. המנכ"ל בהרב מסר בתגובה, כי "זה היה רבעון מצוין לאמדוקס". בבנק ההשקעות, מריל לינץ', לא התמהמהו והוציאו מיד המלצה מעודכת על אמדוקס, בה הם קובעים: מניית אמדוקס - אטרקטיבית. בבנק ההשקעות התרשמו מתוצאות ספקית הבילינג ובמיוחד מהגידול בצבר ההזמנות ומתזרים המזומנים. לכן הם החליטו להותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 34 דולר. בבנק האמריקני חוזים, כי אמדוקס תרשום צמיחה חזקה ברבעונים הקרובים. לאחר שצללה אמש ב-13.6% בוול סטריט בעקבות הורדת המלצה לה "זכתה" מבית ההשקעות מרימן קרוהן ל"קניה", הביעו היום באינווסטק תמיכה במניה. האנליסט אלון סנובסקי קבע מחיר יעד של 13.5 דולר למניה. אינווסטק העלה היום גם את מחיר היעד לאודיוקודס אך הותיר לה "החזק". סנובסקי העלה היעד למניה ל-17.2 דולר בשל האופטימיות לגבי העתיד, אך מאחר ומדובר ב-10% בלבד מעל מחיר השוק מותיר ההמלצה על כנה. האנליסט חוזה, כי החברה תציג רווח של 2.1 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון ה-4 של 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.