עוד משכנתאות: עלייה של 51 מיליארד שקל באשראי למגזר הפרטי
הציבור ממשיך לקנות דירות וליטול משכנתאות - עם עלייה של 51 מיליארד שקל באשראי למגזר הפרטי במחצית הראשונה של 2024. כך עולה מדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם היום בנק ישראל. הדו"ח מספק ניתוח מעמיק של המגמות והסיכונים במערכת הפיננסית של ישראל. הוא גם מצביע על כמה נקודות מרכזיות שמשפיעות על הכלכלה הישראלית, ומדגיש את הצורך במעקב והיערכות.
במהלך השנה האחרונה העלה בנק ישראל את הריבית הבסיסית כדי להתמודד עם לחצי האינפלציה. עלייה זו השפיעה ישירות על ההלוואות והמשכנתאות של משקי הבית במדינה. כך לדוגמה, משפחה שלקחה משכנתה בריבית משתנה עשויה לחוות עלייה של מאות שקלים בהחזר החודשי שלה. הדבר מגביר את הלחץ הכלכלי על משקי הבית ומציב אתגר בניהול התקציב המשפחתי.
קצב עליית מחירי הדירות התמתן צילום: shutterstock
לאחר תקופה ממושכת של עליות מחירים, שוק הנדל"ן הישראלי מראה סימנים ראשונים של התמתנות, כך על פי הדו"ח. מצוין בו כי קצב עליית מחירי הדירות התמתן, בין היתר בעקבות העלאת הריבית והגדלת ההיצע. עם זאת, המחירים עדיין גבוהים יחסית, וממשיכים להוות מכשול עבור רוכשי דירות פוטנציאליים.
יחס ההון של הבנקים נותר גבוה
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הדו"ח מדגיש את החוסן של הבנקים בישראל. יחס ההון שלהם נותר גבוה, ותיקי האשראי מצביעים על הלוואות בסיכון לא גבוה מדי. למרות האתגרים הגלובליים, כמו אי הוודאות הכלכלית בעולם והמתחים הגיאופוליטיים, הבנקים הישראליים ממשיכים להציג יציבות ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק.
המצב הביטחוני הקשה השפיע באופן משמעותי על המאקרו. נרשמה האטה בפעילות הכלכלית עם עלייה בצורכי המימון של הממשלה וצמיחה בעלויות המימון עקב עליית ריבית וההידרדרות בדירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. מצב זה מדגיש את רמת הסיכון הגבוהה בערוץ המאקרו, כשהתחזיות הכלכליות אינן יציבות ורמת הפעילות הכלכלית נותרת נמוכה מהרגיל. בנוסף, חלה עלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל - מה שבא לידי ביטוי בהתייקרות הביטוח על חובות הממשלה. עוד עולה מהדו"ח כי מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני המתוח הובילו גם לעלייה בתשואות על אג"ח ממשלתיות - מה שמשפיע על יכולות המימון של הממשלה ומגדיל את עלות החוב הציבורי.
הכלכלה הישראלית אינה מנותקת מהעולם, והדו"ח מתייחס גם לסיכונים הגלובליים שעלולים להשפיע עליה. האטה כלכלית במדינות מובילות, שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות ועלייה במחירי האנרגיה עשויים להשפיע על היצוא הישראלי ועל המחירים במשק המקומי.
מדדי המניות נותרו בתמחור נמוך ביחס לשווקים הבינלאומיים
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בתחום של שוק המניות, המדדים המקומיים עלו במתינות, אך נותרו מתומחרים ברמה נמוכה ביחס לרווחיות של החברות ולמדדים בשווקים בינלאומיים. לעומת זאת, ערוץ האשראי הציג כאמור צמיחה של 51 מיליארד שקל במגזר הפרטי - בייחוד בתחום הנדל"ן והמשכנתאות. אף ששיעורי הפיגור באשראי נותרו נמוכים לעומת היקף החוב הכולל, ניכרת עלייה קלה בהם במגזרים מסוימים, בייחוד בקרב עסקים גדולים ובקרב חברות בנייה - דבר שמצביע על פגיעות מסוימת בענף.
- 1.הציבור מתארגנים על היפר אינפלציה (ל"ת)ר 11/11/2024 22:06הגב לתגובה זו
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
