משכנתה
צילום: shutterstock

עוד משכנתאות: עלייה של 51 מיליארד שקל באשראי למגזר הפרטי

דו"ח היציבות הפיננסית שפרסם בנק ישראל למחצית הראשונה של 2024 מציג סימנים של התמתנות במחירי הדירות, אך גם הכבדה בתשלומי המשכנתה של משקי הבית, עקב עליית הריבית. מנגד, יש סימנים קלים של קשיים של חברות נדל"ן בהחזר הלוואות
עוזי גרסטמן | (1)

הציבור ממשיך לקנות דירות וליטול משכנתאות - עם עלייה של 51 מיליארד שקל באשראי למגזר הפרטי במחצית הראשונה של 2024. כך עולה מדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם היום בנק ישראל. הדו"ח מספק ניתוח מעמיק של המגמות והסיכונים במערכת הפיננסית של ישראל. הוא גם מצביע על כמה נקודות מרכזיות שמשפיעות על הכלכלה הישראלית, ומדגיש את הצורך במעקב והיערכות.

במהלך השנה האחרונה העלה בנק ישראל את הריבית הבסיסית כדי להתמודד עם לחצי האינפלציה. עלייה זו השפיעה ישירות על ההלוואות והמשכנתאות של משקי הבית במדינה. כך לדוגמה, משפחה שלקחה משכנתה בריבית משתנה עשויה לחוות עלייה של מאות שקלים בהחזר החודשי שלה. הדבר מגביר את הלחץ הכלכלי על משקי הבית ומציב אתגר בניהול התקציב המשפחתי.

קצב עליית מחירי הדירות התמתן צילום: shutterstock

לאחר תקופה ממושכת של עליות מחירים, שוק הנדל"ן הישראלי מראה סימנים ראשונים של התמתנות, כך על פי הדו"ח. מצוין בו כי קצב עליית מחירי הדירות התמתן, בין היתר בעקבות העלאת הריבית והגדלת ההיצע. עם זאת, המחירים עדיין גבוהים יחסית, וממשיכים להוות מכשול עבור רוכשי דירות פוטנציאליים.

יחס ההון של הבנקים נותר גבוה

בנוסף, הדו"ח מדגיש את החוסן של הבנקים בישראל. יחס ההון שלהם נותר גבוה, ותיקי האשראי מצביעים על הלוואות בסיכון לא גבוה מדי. למרות האתגרים הגלובליים, כמו אי הוודאות הכלכלית בעולם והמתחים הגיאופוליטיים, הבנקים הישראליים ממשיכים להציג יציבות ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק.

המצב הביטחוני הקשה השפיע באופן משמעותי על המאקרו. נרשמה האטה בפעילות הכלכלית עם עלייה בצורכי המימון של הממשלה וצמיחה בעלויות המימון עקב עליית ריבית וההידרדרות בדירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. מצב זה מדגיש את רמת הסיכון הגבוהה בערוץ המאקרו, כשהתחזיות הכלכליות אינן יציבות ורמת הפעילות הכלכלית נותרת נמוכה מהרגיל. בנוסף, חלה עלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל - מה שבא לידי ביטוי בהתייקרות הביטוח על חובות הממשלה. עוד עולה מהדו"ח כי מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני המתוח הובילו גם לעלייה בתשואות על אג"ח ממשלתיות - מה שמשפיע על יכולות המימון של הממשלה ומגדיל את עלות החוב הציבורי​.

הכלכלה הישראלית אינה מנותקת מהעולם, והדו"ח מתייחס גם לסיכונים הגלובליים שעלולים להשפיע עליה. האטה כלכלית במדינות מובילות, שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות ועלייה במחירי האנרגיה עשויים להשפיע על היצוא הישראלי ועל המחירים במשק המקומי.

מדדי המניות נותרו בתמחור נמוך ביחס לשווקים הבינלאומיים

קיראו עוד ב"בארץ"

בתחום של שוק המניות, המדדים המקומיים עלו במתינות, אך נותרו מתומחרים ברמה נמוכה ביחס לרווחיות של החברות ולמדדים בשווקים בינלאומיים. לעומת זאת, ערוץ האשראי הציג כאמור צמיחה של 51 מיליארד שקל במגזר הפרטי - בייחוד בתחום הנדל"ן והמשכנתאות. אף ששיעורי הפיגור באשראי נותרו נמוכים לעומת היקף החוב הכולל, ניכרת עלייה קלה בהם במגזרים מסוימים, בייחוד בקרב עסקים גדולים ובקרב חברות בנייה - דבר שמצביע על פגיעות מסוימת בענף.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הציבור מתארגנים על היפר אינפלציה (ל"ת)
    ר 11/11/2024 22:06
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.