האם הבחירות בארצות הברית משפיעות על השווקים?
בעוד כחודש יצאו אזרחי ארצות לממש את זכותם הדמוקרטית, כאשר התחרות בין המועמד ג׳ו ביידן לבין הנשיא המכהן דולנד טראמפ צמודה עם יתרון קל למועמד הדמוקרטי. חלק מרכזי ממסע הבחירות של נשיא ארצות הברית מתמקד בהשפעתה השלילית של בחירת ביידן לנשיאות, בין היתר על השווקים.
על אף דבריו של טראמפ, האנליסט טום לי מפירמת המחקר fsinsight מעריך כי לזהות הנשיא לא תהיה השפעה על שוק המניות. על פי לי, יש רק הבדל אחד גדול בין ניצחון טראמפ לביידן, במידה וטראמפ ינצח, הוא ימשיך במגמת הפחתת המסים או לפחות שמירה על המצב הקיים. מנגד, במידה וביידן יזכה, הוא צפוי להעלות את המס על רווחי ההון, מה שיפגע במניות מרוויחות דוגמת אלו של הסקטור הטכנולוגי.
אך, לא כל האנליסטים סבורים שביידן יעלה מסים מיד עם כניסתו לתפקיד. בג׳י פי מורגן למשל הערכיו כי ביידן יתמקד בעיקר בבניית הכלכלה מחדש, במקום העלאת מסים, וכי כל העלאת מס ככל הנראה תרד לטמיון.
גם בריאן בלסקי, אסטרטג ראשי בבית ההשקעות BMO מאמין שאין קשר בין הבחירות לשוק המניות. ״היינו מאד ברורים, לפוליטיקה אין שום קשר לביצועי שוק המניות".
מנגד אנליסטים אחרים חוששים מפני ״ברבור שחור״ לקראת הבחירות, שיעמיד למבחן את שוק המניות, ומציינים חשש נוסף למשקיעים סביב הבחירות. לדבריהם, בשלב זה נראה כי הסיכויים לדחיית הבחירות גוברים. הדברים מגיעים לאחר שבחודשים האחרונים טראמפ מכוון את תומכיו לצפות לבחירות שנויות במחלוקת. ״זו הולכת להיות הונאה כמו שמעולם לא ראיתם״ אמר טראמפ על החשש מפני תוצאות מזויפות ואי הסדרים במהלך הבחירות.
- מחיר הזהב בירידה מאז הבחירות ולמה אנחנו "בשבועות שישפיעו עשורים קדימה"
- האם הביטקוין יגיע ל-100,000 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנאומו נתן טראמפ שתי דוגמאות לתוצאות בחירות שנויות במחלקות שריסקו את הכלכלה האמריקאית, אך העובדות אומרות אחרת, שני הדוגמאות לא כוללות הונאה כלל. הדוגמאות שהנשיא סיפק הם תוצאות הבחירות בשנת 1876, ותוצאות הבחירות בשנת 2000.
השווקים אכן צנחו במהלך שתי הבחירות הללו, בשנת 1876 הבחירות הסתיימו בניצחון למועמד הדמוקרטי, אך הוא נשלל מן הנשיאות. לאחר חודשים של אי ודאות, הוכרז המועמד הרפובליקני כנשיא ארצות הברית בתמורה לסיום השיקום הכלכלי. הבחירות התקיימו שלוש שנים לאחר הפאניקה של 1873 שהותירה שלושה מיליון אנשים מחוסרי עבודה ולפשיטת רגל של אלפי עסקים. הדיכאון הכלכלי המשיך גם אל עבר הבחירות בשנת 1876, והתרסקות בשוק המניות המשיכה עד ליולי 1877. אך מחקרים שונים מראים, כי הכאוס סביב הבחירות הוא לא זה שהשפיע על שוק המניות, אלא מגמת הדעיכה שליוותה את התקופה.
בשנת 2000, המועמד בוש ניצח את המועמד גור, והשווקים צנחו בכ-4% ביום הבחירות. אך הצניחה נמשכה ממרץ 2000 כ-3 שנים עם התפוצצות בועת הדוט.קום. השבעתו של בוש לא שינתה את המסלול, בועת הדוט קום לצד אירועי ה-11 בספטמבר הם הגורמים שהשפיעו על שוק המניות. רק בשנת 2003 המניות החלו לעלות שוב, ובגדול.
- ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
- ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 3.אבשלום קוביד 19 07/10/2020 16:06הגב לתגובה זואין פה מישהו שאחראי על תחום העילגות? מדוע אין הגהה לכתבה באתר? דוגמה אחת... שתי דוגמאות (דוגמה היא נקבה ולא זכר) תהיו בריאים
- 2.טראמפ לוקח בענק (ל"ת)ביידן ליצן 07/10/2020 15:59הגב לתגובה זו
- 1.אתה מנסה למצוא הגיון כאשר בבון לא שפוי יושב הבית הלבן? (ל"ת)דן 07/10/2020 12:32הגב לתגובה זו
- דגן 07/10/2020 15:30הגב לתגובה זו.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
