מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"

המבקר מציג דד-ליין לצה"ל - אם עד שבוע הבא לא יוסדרו העניינים בין הצדדים בנוגע לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר, הוא יאלץ "לעשות שימוש בסמכויות החקירה כולל סמכויות של זימון עדים למשרד מבקר המדינה לצורך הצגת מסמכים ומתן עדות"

איתן גרסטנפלד | (6)

העימות בין מבקר המדינה לצבא עולה שלב. היום שלח מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, מכתב לרמטכ"ל ובו שיגר מסר חריף לפיו "התנהלות הצבא בהליך הביקורת משדרת 'מסר של הרתעה והפחדה' במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון. אם לא תהיה לי ברירה - אפעיל סמכויות חקירה המוקנות לי בחוק כלפי כל מבוקר שלא ישתף פעולה כראוי".

 

במכתב לרמטכ"ל פירט המבקר את ההתנהלות הפוגעת והמשבשת את הליכי הביקורת, בניגוד לנוהג של בקורות המדינה בכל הגופים המבוקרים ובכללם צה"ל במשך עשרות שנים. ראשית, לדבריו נציג המינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל נוכח בכל הפגישות עם בעלי תפקידים בצה"ל ומתלווה אליהן. ככל שנושא הפגישה רגיש יותר או שבעל התפקיד עמו נפגש צוות הביקורת הוא בכיר יותר, כך עולה, בהתאם, בכירותו של נציג המינהלת שמשתתף בפגישה. זאת ועוד, בחלק מן הפגישות הנציג אף מתעד את הנאמר בהן באופן ידני.


שנית, המינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל  החליטה על דעת עצמה וללא כל תאום מוקדם למול נציגי הביקורת ואף מבלי ליידע אותם להקליט את כל הפגישות שעורכים הצוותים עם בעלי תפקידים בצה"ל. חמור מכך, פרקטיקה זו יושמה על ידכם לראשונה מבלי להודיע למשתתפי הפגישה מטעם משרד מבקר המדינה על הקלטת הפגישה, ולולא שימת לב של נציגנו בתום המפגש למכשיר ההקלטה אפשר כי לא היינו יודעים על כך כלל.


שלישית, לדברי המבקר חרף הסתייגות נציגי המשרד מהקלטת הפגישות, נמשכו ההקלטות ביתר המפגשים תוך סירוב להעביר את ההקלטות של המפגשים לנציגי משרדים. בנוסף, אחד מקציני צה"ל שזומנו לפגישות עם נציגי המשרד מסר כי הוא הוחתם על מסמך שו"ס, אשר על פי הבנתו הגביל אותו במסירת מידע לצוותי הביקורת. לבסוף, קצין נוסף ציין כי עבר תדריכי הכנה טרם הגעתו לפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה.

 

לדברי המבקר, " אופן התנהלות צה"ל משגר "מסר של הרתעה והפחדה" במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון, ועלול להוביל לחשש משיתוף פעולה מלא עם ביקורת המדינה ולסיכול חשיפת האמת בפני מבקר המדינה וכפועל יוצא לפגיעה חמורה ביותר בהליכי ביקורת המדינה. אני רואה בחומרה פעולות אלו אשר יש בהן כדי לפגוע בהליך הביקורת התקין שבמסגרתו על בעלי התפקידים למסור מידע מלא כמתחייב מהחוק וללא חשש מהשלכות פעולתם, ועל הגוף המבוקר להעביר מסמכים הנדרשים לביקורת המדינה באופן מיידי וללא עיכובים".

 

המבקר הוסיף כי, למרות פניה שנערכה לפני כ- 10 ימים לסגן הרמטכ"ל וללשכת הרמטכ"ל הנושא טרם בא על פתרונו. משכך, "ככל שלא יוסרו החסמים האמורים עד ליום 15.1.2025, אאלץ לעשות שימוש בסמכויות החקירה המוקנות לי בסעיף 26 לחוק מבקר המדינה, ובכללן, סמכויות של זימון עדים למשרד מבקר המדינה לצורך הצגת מסמכים ומתן עדות, וזאת על מנת להבטיח כי הליכי הביקורת יוכלו להתקיים באופן הדרוש ולמימוש תכלית חוק יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה. נדרש כי צה"ל ישתף פעולה, בהתאם למתווה שהוסכם, באופן המאפשר המשך לחימה למען אזרחי ישראל ולהגנה על מדינתנו מפני כלל אויבינו, לצד קיום הליכי ביקורת המדינה היורדים לשורש האמת".


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רמטכל עבריין וכושל (ל"ת)
    נועם 07/01/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
  • ביבים הוא ראש ממשלה עבריין וכושל (ל"ת)
    ראש ממשלה עבריין וכושל 07/01/2025 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תחקור גם את הראש הממשלה או לפחות את מקבלי ההחלטות שרה ויאיר (ל"ת)
    תחקור גם את מחדליהו 07/01/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה עם וועדת חקירה ממלכתית ל7.10 והעמדת האחראים כולל הפוליטיקאים לדין (ל"ת)
    לא פראייר 06/01/2025 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 06/01/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
    לקיחת אחריות פירושה להתפטר
  • מחדליהו להתפטר 07/01/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
    מחדליהואתה הראש אתה אשם
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.