מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
המבקר מציג דד-ליין לצה"ל - אם עד שבוע הבא לא יוסדרו העניינים בין הצדדים בנוגע לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר, הוא יאלץ "לעשות שימוש בסמכויות החקירה כולל סמכויות של זימון עדים למשרד מבקר המדינה לצורך הצגת מסמכים ומתן עדות"
העימות בין מבקר המדינה לצבא עולה שלב. היום שלח מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, מכתב לרמטכ"ל ובו שיגר מסר חריף לפיו "התנהלות הצבא בהליך הביקורת משדרת 'מסר של הרתעה והפחדה' במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון. אם לא תהיה לי ברירה - אפעיל סמכויות חקירה המוקנות לי בחוק כלפי כל מבוקר שלא ישתף פעולה כראוי".
במכתב לרמטכ"ל פירט המבקר את ההתנהלות הפוגעת והמשבשת את הליכי הביקורת, בניגוד לנוהג של בקורות המדינה בכל הגופים המבוקרים ובכללם צה"ל במשך עשרות שנים. ראשית, לדבריו נציג המינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל נוכח בכל הפגישות עם בעלי תפקידים בצה"ל ומתלווה אליהן. ככל שנושא הפגישה רגיש יותר או שבעל התפקיד עמו נפגש צוות הביקורת הוא בכיר יותר, כך עולה, בהתאם, בכירותו של נציג המינהלת שמשתתף בפגישה. זאת ועוד, בחלק מן הפגישות הנציג אף מתעד את הנאמר בהן באופן ידני.
שנית, המינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל החליטה על דעת עצמה וללא כל תאום מוקדם למול נציגי הביקורת ואף מבלי ליידע אותם להקליט את כל הפגישות שעורכים הצוותים עם בעלי תפקידים בצה"ל. חמור מכך, פרקטיקה זו יושמה על ידכם לראשונה מבלי להודיע למשתתפי הפגישה מטעם משרד מבקר המדינה על הקלטת הפגישה, ולולא שימת לב של נציגנו בתום המפגש למכשיר ההקלטה אפשר כי לא היינו יודעים על כך כלל.
שלישית, לדברי המבקר חרף הסתייגות נציגי המשרד מהקלטת הפגישות, נמשכו ההקלטות ביתר המפגשים תוך סירוב להעביר את ההקלטות של המפגשים לנציגי משרדים. בנוסף, אחד מקציני צה"ל שזומנו לפגישות עם נציגי המשרד מסר כי הוא הוחתם על מסמך שו"ס, אשר על פי הבנתו הגביל אותו במסירת מידע לצוותי הביקורת. לבסוף, קצין נוסף ציין כי עבר תדריכי הכנה טרם הגעתו לפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה.
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי המבקר, " אופן התנהלות צה"ל משגר "מסר של הרתעה והפחדה" במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון, ועלול להוביל לחשש משיתוף פעולה מלא עם ביקורת המדינה ולסיכול חשיפת האמת בפני מבקר המדינה וכפועל יוצא לפגיעה חמורה ביותר בהליכי ביקורת המדינה. אני רואה בחומרה פעולות אלו אשר יש בהן כדי לפגוע בהליך הביקורת התקין שבמסגרתו על בעלי התפקידים למסור מידע מלא כמתחייב מהחוק וללא חשש מהשלכות פעולתם, ועל הגוף המבוקר להעביר מסמכים הנדרשים לביקורת המדינה באופן מיידי וללא עיכובים".
המבקר הוסיף כי, למרות פניה שנערכה לפני כ- 10 ימים לסגן הרמטכ"ל וללשכת הרמטכ"ל הנושא טרם בא על פתרונו. משכך, "ככל שלא יוסרו החסמים האמורים עד ליום 15.1.2025, אאלץ לעשות שימוש בסמכויות החקירה המוקנות לי בסעיף 26 לחוק מבקר המדינה, ובכללן, סמכויות של זימון עדים למשרד מבקר המדינה לצורך הצגת מסמכים ומתן עדות, וזאת על מנת להבטיח כי הליכי הביקורת יוכלו להתקיים באופן הדרוש ולמימוש תכלית חוק יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה. נדרש כי צה"ל ישתף פעולה, בהתאם למתווה שהוסכם, באופן המאפשר המשך לחימה למען אזרחי ישראל ולהגנה על מדינתנו מפני כלל אויבינו, לצד קיום הליכי ביקורת המדינה היורדים לשורש האמת".
- 4.רמטכל עבריין וכושל (ל"ת)נועם 07/01/2025 17:41הגב לתגובה זו
- ביבים הוא ראש ממשלה עבריין וכושל (ל"ת)ראש ממשלה עבריין וכושל 07/01/2025 19:15הגב לתגובה זו
- 3.תחקור גם את הראש הממשלה או לפחות את מקבלי ההחלטות שרה ויאיר (ל"ת)תחקור גם את מחדליהו 07/01/2025 17:40הגב לתגובה זו
- 2.מה עם וועדת חקירה ממלכתית ל7.10 והעמדת האחראים כולל הפוליטיקאים לדין (ל"ת)לא פראייר 06/01/2025 19:54הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 06/01/2025 18:37הגב לתגובה זולקיחת אחריות פירושה להתפטר
- מחדליהו להתפטר 07/01/2025 17:41הגב לתגובה זומחדליהואתה הראש אתה אשם

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
