מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"

המבקר מציג דד-ליין לצה"ל - אם עד שבוע הבא לא יוסדרו העניינים בין הצדדים בנוגע לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר, הוא יאלץ "לעשות שימוש בסמכויות החקירה כולל סמכויות של זימון עדים למשרד מבקר המדינה לצורך הצגת מסמכים ומתן עדות"

איתן גרסטנפלד | (6)

העימות בין מבקר המדינה לצבא עולה שלב. היום שלח מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, מכתב לרמטכ"ל ובו שיגר מסר חריף לפיו "התנהלות הצבא בהליך הביקורת משדרת 'מסר של הרתעה והפחדה' במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון. אם לא תהיה לי ברירה - אפעיל סמכויות חקירה המוקנות לי בחוק כלפי כל מבוקר שלא ישתף פעולה כראוי".

 

במכתב לרמטכ"ל פירט המבקר את ההתנהלות הפוגעת והמשבשת את הליכי הביקורת, בניגוד לנוהג של בקורות המדינה בכל הגופים המבוקרים ובכללם צה"ל במשך עשרות שנים. ראשית, לדבריו נציג המינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל נוכח בכל הפגישות עם בעלי תפקידים בצה"ל ומתלווה אליהן. ככל שנושא הפגישה רגיש יותר או שבעל התפקיד עמו נפגש צוות הביקורת הוא בכיר יותר, כך עולה, בהתאם, בכירותו של נציג המינהלת שמשתתף בפגישה. זאת ועוד, בחלק מן הפגישות הנציג אף מתעד את הנאמר בהן באופן ידני.


שנית, המינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל  החליטה על דעת עצמה וללא כל תאום מוקדם למול נציגי הביקורת ואף מבלי ליידע אותם להקליט את כל הפגישות שעורכים הצוותים עם בעלי תפקידים בצה"ל. חמור מכך, פרקטיקה זו יושמה על ידכם לראשונה מבלי להודיע למשתתפי הפגישה מטעם משרד מבקר המדינה על הקלטת הפגישה, ולולא שימת לב של נציגנו בתום המפגש למכשיר ההקלטה אפשר כי לא היינו יודעים על כך כלל.


שלישית, לדברי המבקר חרף הסתייגות נציגי המשרד מהקלטת הפגישות, נמשכו ההקלטות ביתר המפגשים תוך סירוב להעביר את ההקלטות של המפגשים לנציגי משרדים. בנוסף, אחד מקציני צה"ל שזומנו לפגישות עם נציגי המשרד מסר כי הוא הוחתם על מסמך שו"ס, אשר על פי הבנתו הגביל אותו במסירת מידע לצוותי הביקורת. לבסוף, קצין נוסף ציין כי עבר תדריכי הכנה טרם הגעתו לפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה.

 

לדברי המבקר, " אופן התנהלות צה"ל משגר "מסר של הרתעה והפחדה" במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון, ועלול להוביל לחשש משיתוף פעולה מלא עם ביקורת המדינה ולסיכול חשיפת האמת בפני מבקר המדינה וכפועל יוצא לפגיעה חמורה ביותר בהליכי ביקורת המדינה. אני רואה בחומרה פעולות אלו אשר יש בהן כדי לפגוע בהליך הביקורת התקין שבמסגרתו על בעלי התפקידים למסור מידע מלא כמתחייב מהחוק וללא חשש מהשלכות פעולתם, ועל הגוף המבוקר להעביר מסמכים הנדרשים לביקורת המדינה באופן מיידי וללא עיכובים".

 

המבקר הוסיף כי, למרות פניה שנערכה לפני כ- 10 ימים לסגן הרמטכ"ל וללשכת הרמטכ"ל הנושא טרם בא על פתרונו. משכך, "ככל שלא יוסרו החסמים האמורים עד ליום 15.1.2025, אאלץ לעשות שימוש בסמכויות החקירה המוקנות לי בסעיף 26 לחוק מבקר המדינה, ובכללן, סמכויות של זימון עדים למשרד מבקר המדינה לצורך הצגת מסמכים ומתן עדות, וזאת על מנת להבטיח כי הליכי הביקורת יוכלו להתקיים באופן הדרוש ולמימוש תכלית חוק יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה. נדרש כי צה"ל ישתף פעולה, בהתאם למתווה שהוסכם, באופן המאפשר המשך לחימה למען אזרחי ישראל ולהגנה על מדינתנו מפני כלל אויבינו, לצד קיום הליכי ביקורת המדינה היורדים לשורש האמת".


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רמטכל עבריין וכושל (ל"ת)
    נועם 07/01/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
  • ביבים הוא ראש ממשלה עבריין וכושל (ל"ת)
    ראש ממשלה עבריין וכושל 07/01/2025 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תחקור גם את הראש הממשלה או לפחות את מקבלי ההחלטות שרה ויאיר (ל"ת)
    תחקור גם את מחדליהו 07/01/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה עם וועדת חקירה ממלכתית ל7.10 והעמדת האחראים כולל הפוליטיקאים לדין (ל"ת)
    לא פראייר 06/01/2025 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 06/01/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
    לקיחת אחריות פירושה להתפטר
  • מחדליהו להתפטר 07/01/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
    מחדליהואתה הראש אתה אשם
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.