מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"

המבקר מציג דד-ליין לצה"ל - אם עד שבוע הבא לא יוסדרו העניינים בין הצדדים בנוגע לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר, הוא יאלץ "לעשות שימוש בסמכויות החקירה כולל סמכויות של זימון עדים למשרד מבקר המדינה לצורך הצגת מסמכים ומתן עדות"

איתן גרסטנפלד | (6)

העימות בין מבקר המדינה לצבא עולה שלב. היום שלח מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, מכתב לרמטכ"ל ובו שיגר מסר חריף לפיו "התנהלות הצבא בהליך הביקורת משדרת 'מסר של הרתעה והפחדה' במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון. אם לא תהיה לי ברירה - אפעיל סמכויות חקירה המוקנות לי בחוק כלפי כל מבוקר שלא ישתף פעולה כראוי".

 

במכתב לרמטכ"ל פירט המבקר את ההתנהלות הפוגעת והמשבשת את הליכי הביקורת, בניגוד לנוהג של בקורות המדינה בכל הגופים המבוקרים ובכללם צה"ל במשך עשרות שנים. ראשית, לדבריו נציג המינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל נוכח בכל הפגישות עם בעלי תפקידים בצה"ל ומתלווה אליהן. ככל שנושא הפגישה רגיש יותר או שבעל התפקיד עמו נפגש צוות הביקורת הוא בכיר יותר, כך עולה, בהתאם, בכירותו של נציג המינהלת שמשתתף בפגישה. זאת ועוד, בחלק מן הפגישות הנציג אף מתעד את הנאמר בהן באופן ידני.


שנית, המינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל  החליטה על דעת עצמה וללא כל תאום מוקדם למול נציגי הביקורת ואף מבלי ליידע אותם להקליט את כל הפגישות שעורכים הצוותים עם בעלי תפקידים בצה"ל. חמור מכך, פרקטיקה זו יושמה על ידכם לראשונה מבלי להודיע למשתתפי הפגישה מטעם משרד מבקר המדינה על הקלטת הפגישה, ולולא שימת לב של נציגנו בתום המפגש למכשיר ההקלטה אפשר כי לא היינו יודעים על כך כלל.


שלישית, לדברי המבקר חרף הסתייגות נציגי המשרד מהקלטת הפגישות, נמשכו ההקלטות ביתר המפגשים תוך סירוב להעביר את ההקלטות של המפגשים לנציגי משרדים. בנוסף, אחד מקציני צה"ל שזומנו לפגישות עם נציגי המשרד מסר כי הוא הוחתם על מסמך שו"ס, אשר על פי הבנתו הגביל אותו במסירת מידע לצוותי הביקורת. לבסוף, קצין נוסף ציין כי עבר תדריכי הכנה טרם הגעתו לפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה.

 

לדברי המבקר, " אופן התנהלות צה"ל משגר "מסר של הרתעה והפחדה" במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון, ועלול להוביל לחשש משיתוף פעולה מלא עם ביקורת המדינה ולסיכול חשיפת האמת בפני מבקר המדינה וכפועל יוצא לפגיעה חמורה ביותר בהליכי ביקורת המדינה. אני רואה בחומרה פעולות אלו אשר יש בהן כדי לפגוע בהליך הביקורת התקין שבמסגרתו על בעלי התפקידים למסור מידע מלא כמתחייב מהחוק וללא חשש מהשלכות פעולתם, ועל הגוף המבוקר להעביר מסמכים הנדרשים לביקורת המדינה באופן מיידי וללא עיכובים".

 

המבקר הוסיף כי, למרות פניה שנערכה לפני כ- 10 ימים לסגן הרמטכ"ל וללשכת הרמטכ"ל הנושא טרם בא על פתרונו. משכך, "ככל שלא יוסרו החסמים האמורים עד ליום 15.1.2025, אאלץ לעשות שימוש בסמכויות החקירה המוקנות לי בסעיף 26 לחוק מבקר המדינה, ובכללן, סמכויות של זימון עדים למשרד מבקר המדינה לצורך הצגת מסמכים ומתן עדות, וזאת על מנת להבטיח כי הליכי הביקורת יוכלו להתקיים באופן הדרוש ולמימוש תכלית חוק יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה. נדרש כי צה"ל ישתף פעולה, בהתאם למתווה שהוסכם, באופן המאפשר המשך לחימה למען אזרחי ישראל ולהגנה על מדינתנו מפני כלל אויבינו, לצד קיום הליכי ביקורת המדינה היורדים לשורש האמת".


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רמטכל עבריין וכושל (ל"ת)
    נועם 07/01/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
  • ביבים הוא ראש ממשלה עבריין וכושל (ל"ת)
    ראש ממשלה עבריין וכושל 07/01/2025 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תחקור גם את הראש הממשלה או לפחות את מקבלי ההחלטות שרה ויאיר (ל"ת)
    תחקור גם את מחדליהו 07/01/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה עם וועדת חקירה ממלכתית ל7.10 והעמדת האחראים כולל הפוליטיקאים לדין (ל"ת)
    לא פראייר 06/01/2025 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 06/01/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
    לקיחת אחריות פירושה להתפטר
  • מחדליהו להתפטר 07/01/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
    מחדליהואתה הראש אתה אשם
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.