ירידות חדות באירופה: מניות הבנקים והכרייה הפילו המדדים מעל 2%
המדדים המובילים בבורסות המרכזיות באירופה סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות, זאת לאחר שלושה ימי מסחר רצופים של עליות. בין הסקטורים שהכבידו ניתן למצוא את הבנקים, התעופה ואת מניות חברות הכרייה. מדד ה-Dow Jones Stoxx 600 איבד היום 1.8%, כשברקע מסחר שלילי בבורסות וול סטריט שהעיב על המסחר ביבשת. מדד הפוטסי מלונדון צנח 2.45%, מדד הקאק מפריס איבד 2.15% ומדד הדאקס מפרנקפורט ירד 2.01%. נגיד הבנק המרכזי, ז'אן קלוד טרישה סיפק אמש בראיון טלויזיוני לבלומברג רמזים עבים במיוחד לקראת ההודעה על שיעור הריבית באיחוד האירופאי בשבוע הבא. טרישה אמר כי הפגישה החשובה הקרובה תתרחש רק בחודש מרץ. טרישה טען כי "סביבת ריבית נמוכה מדי מעוררת אי נוחות בקרב המועצה הכלכלית באירופה ומזה אנו מנסים להימנע. בחודש מרץ נדע הרבה יותר". נזכיר כי אמש, נגיד הבנק המרכזי האמריקני, בן שלום ברננקי, החליט על הותרת הריבית במשק האמריקני ללא שינוי בטווח שבין 0% ל-0.25%. בהצהרה המתלווה להחלטת הריבית נכתב כי מהמידע שאספו בבנק המרכזי עולה שהפעילות הכלכלית הוסיפה להידרדר מאז החלטת הריבית האחרונה בחודש דצמבר. בין המניות שבלטו היום במסחר ניתן למנות את מנייתה של חברת הכרייה אקסרטה שצנחה במהלך המסחר ב-17%, אך הצליחה לסגור את היום דווקא בעלייה של 3.6%. החברה הודיעה על ירידה של 35% ברווחיםבשנת 2008 ל-3.6 מיליארד דולר. כמו כן, החברה הודיעה כי תגייס כ-5.8 מיליארד דולר על מנת לעמוד בהתחייבותיה. מניות אחרות במגזר איבדו גובה, כשריו טינטו ירדה 4% ומניית חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP Billiton איבדה 3.5%. בגזרת הפיננסיות בלטו ירידות השערים לאחר מספר ימי מסחר של עליות יפות. מניית BNP Paribas איבדה 2.1% בפאריס, מניית דויטשה בנק צנחה 6.4%, ומניית ברקליס צללה 6.3% בלונדון. חברת הנפט הגדולה באירופה, רויאל דאץ' דיווחה על תוצאותיה לרבעון האחרון לשנת 2008. החברה רשמה הפסד רבעוני ראשון מזה עשר שנים ברקע לצניחת מחירי הנפט. מתוצאות הדו"ח עולה כי ההפסד הרבעוני הסתכם ב-2.81 מיליארד דולר, לעומת רווח של 8.47 מליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. ג'ייסון קני, אנליסט מ-ING אמר בראיון לסוכנות בלומברג: "התוצאות עגומות, אך הם בהתאם לתחזיות. אנליסט מסר כי הוא מותיר את המלצתו עבור המנייה על 'החזק'.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.