"אני מקווה שלא נאבד יותר מדי מהנכסים שאפיינו אותנו לפני שנרכשנו על ידי HP"

בראיון ל-The People אמר בועז חלמיש, לשעבר מנכ"ל מרקורי ישראל, שמכהן כיום כסגן נשיא ומנהל קבוצת התוכנה ב-HP העולמית, כי "כשאתה מצטרף לחברה גדולה כמו HP, ישנם דברים שצריכים להיעשות אחרת - אני מקווה שזה לא יאט אותנו - בינתיים זה נראה טוב"

"אני מקווה שלא נאבד יותר מדי מהנכסים שאפיינו אותנו. כשאתה מצטרף לחברה גדולה כמו HP, ישנם דברים שצריכים להיעשות אחרת - אני מקווה שזה לא יאט אותנו - בינתיים זה נראה טוב", כך אמר בועז חלמיש, סגן נשיא ומנהל קבוצת התוכנה ב-HP העולמית ולשעבר מנכ"ל מרקורי ישראל, שהשתתף בכנס התוכנה הראשון של HP מאז רכישת חברת מרקורי. לדבריו, "אם מסכלים על העניינים כפי שהם עתה, אז קצת הפסדנו והרבה הרווחנו. הרבה מאוד מההשפעה באיחוד בין השתיים, הגיעה ממרקורי. זה עוד מוקדם מדי לומר מה קורה".

בראיון ל-The People אמר חלמיש, כי "החיבור ל-HP אפשר הרחבה משמעותית של ההיצע של מרקורי, בתחומים רבים, אולם, המיזוג כולל התגברות על לא מעט אתגרים. עצרנו במרקורי מספר פרויקטים שהתגלו כחופפים לדברים שקיימים ב-HP. היתה מעט חפיפה בין עולם ה-BAC (ר"ת של Business Availability Center) שלנו ל-OVO (ר"ת של OpenView Operations) של HP, אז עצרנו שני פרויקטים. המדובר בפחות מ-10% חפיפה בין המוצרים. אבל הכיוון האסטרטגי שלנו לא השתנה באופן משמעותי בעקבות הרכישה".

מהם היתרונות והחסרונות עבור מרקורי במיזוג עם HP?

"מצד אחד אנחנו רחבים וגדולים יותר. יש לנו היצע רחב מאוד ואנו קשורים עתה בארגוני מכירות גדולים מאוד. מצד שני, זה רק טבעי שחברת תוכנה מפסידה חלק מהמיקוד שלה, כשהיא הופכת לחלק מארגון גדול יותר. אנו משתדלים לצמצם את הדברים שאנו מפסידים ולמקסם את הרווחים שלנו. יש כאן לא מעט אתגרים - כשמשלבים חברת תוכנה בתוך חברה שהיא הרבה מעבר לזה, נוצרים לא מעט אתגרים לטיפול".

מה המקום של מערך הפיתוח הישראלי מבחינת HP העולמית?

"המערך הישראלי ממשיך להוביל את פיתוח התוכנה ב-HP. מדובר במרכז הפיתוח הכי גדול - זה מרכז שמקרין על כל השאר, כאשר היעד שלנו הוא להרחיב את ההשפעה. אנשים שלנו נחשפים להזדמנויות בעקבות אינטראקציה אינטנסיבית עם אנשים מאירופה וארה"ב ויש להם הרבה מאוד השפעה על איך שהדברים עובדים בתוך HP Software".

כיצד משפיע השינוי על האנשים בחברה?

"מדובר בתהליכי שינוי לא פשוטים לארגון. מתישהו השלטים על המכוניות של מרקורי ישתנו, אז אני מניח שזה ישנה משהו אצל האנשים. התהליכים עובדים פתאום אחרת, אנשים לומדים להכיר אנשים חדשים. מדובר באתגר".

אילו שינויים עוברים עליך?

"יותר נסיעות, יותר כאב ראש במובן מסוים. יש כאן הזדמנויות בצד קשיים. אני עוסק עכשיו בתחומים חדשים. יש דברים שחשבתי לעשות אותם, אבל בעקבות הרכישה הם כבר קיימים. יש אתגרים שלא היו רלוונטיים למרקורי, ועל אתגרים אחרים בעצם כבר התגברנו, כמו למשל בתחומים חשובים של תהליכי פיתוח, התייעלות וטיפוח אנשים – אלו היו טובים יותר בצד של מרקורי ועכשיו אנו מנסים להשפיע על הארגון כולו".

מה צפוי ל-HP בעולם התוכנה?

"אנחנו מתחילים בעמדה טובה מאוד, עם פורטפוליו רחב, וכל זה Its Our To Lose. אם לא נעשה דברים נכון, הדברים יתקלקלו, ואם נעשה אותם טוב אז נעצים את המיצוב שלנו. וזה מה שמעניין בחיים – הדברים בשליטתנו. אנחנו יכולים לעשות את כל הבחירות הרעות בדרך ולא נגיע למקום טוב, או לעשות אותם טוב וכך נגיע למקום יותר טוב. בקיצור, ההנהלה של HP Software צריכה לקבל החלטות נכונות, כדי להיות טובים".

בכנס התוכנה אמר יהושע בקולה, מנכ"ל HP ישראל, כי HP הפכה להיות שחקן משמעותי בתחום התוכנה, בזירה המקומית והבינלאומית. בקולה הכריז על השקה של סל המוצרים והשירותים החדש, המממש את פירות הרכישה של מרקורי. "אנו מציעים היום פתרונות, אשר מרחיבים משמעותית את פורטפוליו הפתרונות לאופטימיזציה של הטכנולוגיה העסקית (BTO), כאשר הפתרונות נשענים בעיקרם על טכנולוגיות שפותחו במרכז הפיתוח הישראלי של חטיבת התוכנה של HP", אמר בקולה.

בין הפתרונות שהושקו: עדכונים לתוכנות Quality Center ו-LoadRunner; כלי תוכנה כמו: Quality Management Ecosystem ,Change Control Management Software; סדרת כלים ושירותים; תהליכים ומודלים חדשים ל-Service Center; ומעטפת שירות ומתודולוגיות Service Management framework ליישום ITIL v3; ופתרונות חדשים לאינטגרציה חוצת מוצרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.