עוד יום של עליות בת"א; הפועלים קפצה ב-2.46%
יום נוסף של עליות שערים מגובה במחזורים ערים עבר על הבורסה לניירות ערך בתל אביב. המדדים המקומיים החלו לעלות כבר מפתיחת המסחר כשהם ממשיכים את המגמה החיובית שהחלה אתמול בצהרי היום וקובעים שוב שיאים חדשים. מחזור המסחר הסתכם ב-1.07 מיליארד שקל בדומה למחזורי המסחר בימים האחרונים. מדד ת"א 25 רשם עליה של 0.95% לרמת 824.38 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.12% לרמת 829.72 נקודות, מדד התל טק עלה ב-0.62% לרמת 415.62 נקודות. מניות אלווריון זינקו בסיום המסחר בכ-4.6% תוך מחזור של 8.3 מיליון שקל. היום הודיעה החברה על הזמנה בהיקף של 7 מיליון דולר שעשויה לצמוח עד לכ-15 מיליון דולר, מלקוח ותיק באמריקה הלטינית. מניות אלרון עלו ב-0.17% תוך מחזור של 2.1 מיליון שקל. החברה הודיעה היום כי חברת אי סי טל הישראלית תרכוש את חברת אלרון טלסופט, שהינה חברת בת של אלרון אלקטרוניק תעשיות. על פי הדיווחים תשלם אי סי טל סכום של 2.1 מיליון דולר תמורת החברה, ובמידה ותעמוד בתנאים מסויימים עשויה העסקה לצמוח ב-400 אלף דולר נוספים. מניות חמשת הבנקים הגדולים חתמו במגמה מעורבת, דבר שלא מנע ממדד הבנקים לעלות ב-1.33%. מניית הפועלים קפצה ב-2.46%, לאומי הוסיף 0.81%, ומניות הבינלאומי זינקו ב-2.78%. מנגד, מניות המזרחי ירדו ב-0.35% ודיסקונט איבדה כ-0.19%. מניית ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע עלו ב-1.8% זאת לאחר 3 ימי ירידות רצופים באחד העם שבהם איבדה כ-2.5% מערכה על רקע זכייה משפטית של חברת התרופות פייזר בקרב משפטי מול חברת תרופות גנרית רנבקסי. מניית גזית גלוב זינקה ב-3.89% לאחר שזכתה היום להמלצה חמה מגאון בית השקעות. להערכתם, המניה נסחרת בדיסקאונט של 15%. בית ההשקעות הותיר את המלצתו על "קניה" והעלה את מחיר היעד ל-43 שקל. מניות אורכית (ORCT) התממשו היום בשיעור של 1.92%, לאחר שזינקו אמש ב-5.3% לרמה של 24.15 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה אתמול, כי חברת הבת - קוריג'נט, תספק לחברת ווילטל (WilTel) את מוצר ה-CM-100 שלה. בנוסף, אמש כינסה החברה מסיבת עיתונאים לרגל ההודעה ואישרה מחדש את תחזיותיה המוקדמות, החברה צופה רווח של 41 סנט למניה על מכירות של 32 מיליון דולר ברבעון הרביעי. מניות החברה לישראל עלו ב-1.82%, זאת לאחר שזכתה אתמול למחיר יעד של 1,900 שקל למניה, מבית ההשקעות דש אייפקס. מניות מגל מערכות עלו ב-1.13%. חברת מגל מערכות ביטחון העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות אבטחה הודיעה היום כי חברת סנסטר-סטלר הקנדית, חברת הבת בבעלותה המלאה של מגל, קיבלה הזמנות בהיקף של כ-2 מיליון דולר לאספקת פתרונות אבטחה ותשתית של מערכות בטחוניות לתחנות כח ומתקנים רגישים נוספים ברחבי קנדה. מניות מלרג קפצו ב-5.08% לאחר שהחברה הודיעה היום כי זכתה במכרז של חברת נתיבי איילון לביצוע עבודות בהיקף של כ-61 מיליון שקל, אותם יחלו לבצע ב-1 לינואר 2006. מניות גרנית הכרמל ירדו בסיום ב-0.16%. הבוקר הודיעה החברה, כי באמצעות החברה הבת, גרנית הכרמל נכסים (1993), תרכוש את חלקה של סיבל ישראל להשקעות (50%) במבנה מסחרי בפארק סיבל בראש העין תמורת סכום של 7.1 מיליון דולר. גרנית החזיקה לפני ההסכם ב-50% מהנכס ולאחר השלמת העסקה תחזיק בבעלות מלאה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.