אסדה
צילום: אלבטרוס

שותפות לוויתן ותמר חתמו עם כיל על הסכמים לאספקת גז טבעי

היקף ההכנסות המצטבר מהסכם לוויתן עשוי להסתכם בעד כ-130 מיליון דולר בשנה
נועם בראל | (12)

דלק קידוחים יהש ורציו יהש 2.12% דיווחו כי נחתמו הסכמים למכירת גז טבעי מפרוייקט "לוויתן" ופרוייקט "תמר" לכיל. מדובר בהסכם בין כיל לשותפות תמר, אשר יאפשר את המשך הזרמת הגז לכיל מהמאגר, וכן הסכם חדש עם שותפות לוויתן, אשר יהווה גיבוי לאספקת הגז הרציפה לכיל עד לתחילת הזרמת הגז ממאגרי "כריש" ו"תנין".

 

ההסכם בין כיל ושותפות לוויתן כולל מכירת גז בהיקף כולל של כ- BCM  0.38 בשנה (עם אפשרות להגדיל את כמות הגז עד כ-BCM  0.76 בשנה), על בסיס מחייב, הכולל מנגנון Take or Pay עבור כמות שנתית מינימלית ויכנס לתוקף עם תחילת ההזרמה המסחרית מפרויקט "לוויתן". תוקפו של ההסכם עד חודש ספטמבר 2020.

עוד נקבע כי במידה ותתעכב הזרמת הגז ממאגרי "כריש" ו"תנין", יוארך ההסכם לתקופות של שישה חודשים, עד שתחל הזרמת הגז מכריש ותנין או עד סוף שנת 2025, לפי המוקדם מביניהם. במידה ותתבטל עסקת הגז עם "כריש" ו"תנין", יוארך הסכם לוויתן אוטומטית עד לתום שנת 2025.

מחיר הגז בעסקה מבוסס על נוסחת מחיר, המשלבת בין רכיב המוצמד למחירי חבית נפט מסוג ברנט וכן רכיב המוצמד לתעריף ייצור החשמל, הנקבע על ידי רשות החשמל. היקפו המצטבר של ההסכם, למכירה כוללת של עד BCM 0.76 בשנה מתחילת הזרמת הגז מלוויתן, עשוי להסתכם בעד 130 מיליון דולר בשנה.

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    Lola 23/02/2018 08:11
    הגב לתגובה זו
    מכירת גז ב15 מליארד חוזי ייצוא לאירופה בפתח והיא בשווי של מניית בלוקציין בלי הכנסות כשל שוק צועק פה לשמיים
  • 10.
    Lola 23/02/2018 08:11
    הגב לתגובה זו
    מכירת גז ב15 מליארד חוזי ייצוא לאירופה בפתח והיא בשווי של מניית בלוקציין בלי הכנסות כשל שוק צועק פה לשמיים
  • 9.
    Lola 23/02/2018 08:11
    הגב לתגובה זו
    מכירת גז ב15 מליארד חוזי ייצוא לאירופה בפתח והיא בשווי של מניית בלוקציין בלי הכנסות כשל שוק צועק פה לשמיים
  • 8.
    אבירם 22/02/2018 21:57
    הגב לתגובה זו
    הרבה כסף ודיבידנטים בדרך יהיה צינור גז לאירופה יד צינור גז למצרים
  • 7.
    אורלי 22/02/2018 12:40
    הגב לתגובה זו
    ככה היה בישראמקו עד שקפצה לשוויה כפי שהוא היום שישה מליארד
  • 6.
    טל 22/02/2018 12:27
    הגב לתגובה זו
    העתיד כאן מאוד ברור הרבהההה גז בים הרבה כסף שיזרום הרבה חוזים מניה לטווח ארוך
  • 5.
    אליהו 22/02/2018 12:22
    הגב לתגובה זו
    וכבר הכנסות של מליארדי דולרים יש פה כשל שוק משום מה היא מוחזקת נמוך
  • 4.
    kfir 22/02/2018 12:04
    הגב לתגובה זו
    כל מי שיניו בראשו משקיע כעת במניות הגז, עתיד ורוד לפניהן פלוס חלוקת דיבידנדים נדיבה עד מאוד!
  • 3.
    217 22/02/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
    חדשות טובות כל יום. החל מההודעה עם מצריים ואחר כך על סקטור החברות שביסקה עם מצריים.אחר כך הודעה מצויינת של חברת פסגות על שווי גבוה בהרבה לערך המניות היום.ועוד הודעה על הסכם עם כיל. אפשר הסבר למה הגז לא נמצא על הגרף למט ההודעה עם מיצריים
  • חיים 22/02/2018 12:23
    הגב לתגובה זו
    יש חוזה שירעיד את הבורסה
  • 2.
    אחד שמבין 22/02/2018 10:50
    הגב לתגובה זו
    עוד תתבשרו על עוד הסכמים בדרך..הגיע הזמן...תנו גז
  • 1.
    יו דע דבר 22/02/2018 10:43
    הגב לתגובה זו
    לאחר ההסכם עם המצרים כתבתי שיש עד הסכמין בדרך לשותפויות - בליויתן-רציו ודלק קידוחים וגם אמרתי שיש עוד הסכמים בדרך....ואמרתי לאסוף כי המניות הא לה ממש דישדשו בשנה שעברה והפריצה בפתח..לגזור ולשמור
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.