רוני חזקיהו
צילום: דוברות האוצר

רוני חזקיהו: "לא היה 'בישול דוחות'. עמדנו ביעד הגירעון"

החשב הכללי במשרד האוצר מגיב היום במהלך כנס של מכון אהרון לדיווחים על שינוי נתונים לקראת הבחירות. בנוסף, הוא מעריך שהגירעון יהיה "קצת מעל 3% אבל לא 3.8%"

עמית נעם טל | (8)

מוקדם יותר החודש דיווח משרד האוצר כי הגירעון של ממשלת ישראל זינק בחודש אפריל לרמה של 3.8%, גבוה בהרבה מהיעד הרשמי של הממשלה לשנה הקרובה (לכתבה המלאה). ברקע לחששות מחזרה למתווה שמגדיל את יחס החוב תוצר של ישראל, החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, מנסה היום להרגיע את הרוחות במהלך הכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית שהתקיים היום במרכז הבינתחומי הרצליה. "ההוצאות מתכנסות בסוף השנה לכיוון ה-100%, אני מניח שלא נעבור את ה-101%. התעלומה הגדולה היא מה יקרה בצד ההכנסות – יש לנו גביית מסים נמוכה מהתחזית – הסיבה היא החזרי המס הגבוהים ב-4 חודשים הראשונים של השנה לעומת השנה הקודמת, כ-40%-50% מעל השנה הקודמת. מגמת ההחזרים הגבוהים תסתיים ככל הנראה מתישהו בשנת 2020. אנחנו עובדים על השנה הזאת עם הסתכלות לשנה הבאה. אני מניח שהגרעון יהיה קצת מעל 3% אבל לא 3.8%". בנוגע  לשמועות על "בישול דוחות" לקראת תקופת הבחירות, חזקיהו טען כי "לא היה ׳בישול דוחות׳. עמדנו ביעד הגירעון ומדינת ישראל הרוויחה מכך. כדי להסביר את התנודות בביצוע התקציב, המון מהתשובות הן לא כן או לא, אלא תשובה מורכבת יותר. לגבי 2019, הקדמנו הוצאה שתוכננה להתבצע בדצמבר למרץ, בהיקף של בערך 1.7 מיליארד שקל. כך שזה תרם לעליה בגירעון שתתמתן בהמשך. מדגיש שלא היה בישול דו"חות, אפילו לא בסנטימטר. יש לנו כלל הוצאה. ההוצאות עמדו בתכנון". חזקיהו גם התייחס לעבודה עם שר אוצר שלא מגיע ממפלגת השלטון, "מה שחשוב זה המדיניות ולא השר הספציפי. המדיניות על פני השנים האחרונות הוכתבה ברמת 3% גירעון ויעד צמיחה של 4%. מה שאנחנו רואים שהגירעון מתכנס לאזור ה-3% פלוס, בעוד הצמיחה נמוכה מ-3%, וזו בעיה". עוד אמר חזקיהו, "המשק משקיע סדר גודל 8 מיליארד דולר בתשתיות. צריך להכפיל את ההוצאה כדי להדביק את פער התשתית בישראל לעומת העולם. למרות הרעיונות לבזר, עדיין המדינה צריכה להשקיע הרבה. אני תוהה בעניין. צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות ובנוסף לבצע את המטרו. דבר אחד זה לפתור את עניין המימון – חלקו מתקציב וחלקו האחר ממקורות אחרים, אולי PPP. הנושא השני הוא נושא הביקוש – נוכל בטיפול בביקוש להקטין את הצורך בתקציבים גדולים בעזרת אגרות גודש ורשות מטרופולינית". חזקיהו הוסיף, "הדבר הנוסף החשוב זה יכולות הביצוע. היכולת להפקיע קרקעות, צריך לסדר את איך עושים תשתיות במדינה ישראל. הדעה שלי היא שצריך להקים רשות נפרדת לטיפול בנושא תשתיות לאומיות, אך היא לאו דווקא קיבלה תמיכה גורפת באוצר או מחוצה לו. רשות כזו יהיה לה את המנדט הכספי, החוקתי והרגולטורי לטפל בתשתיות". בהתייחסו למדדי קלות עשיית עסקים אמר חזקיהו, "מי מקבל את ההחלטות בנושא? מה שבאנו לעשות זה לקדם את הדברים על ידי תכלול. יושבים מנכ"לי משרדים, מנהל התקציבים, מנהל רשות המסים, ומנסים לפתור בעיות. עלינו כמה מקומות במדדים ואנו מקווים לעלות שוב״.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חליק 18/05/2019 17:56
    הגב לתגובה זו
    ממחזיקי יחידות השתתפות תמימים והכניס טופס מסובך של 858 שאין אפשרות לאדם רגיל למלא הטופס ולקבל החזר מס.
  • 7.
    אטקו6 18/05/2019 17:08
    הגב לתגובה זו
    לפחות לעדכן ולהרגיע האזרחים ?
  • 6.
    סלוחי 18/05/2019 16:52
    הגב לתגובה זו
    מדינה שלא דואגת לאזרח
  • 5.
    חליבת הנהגים נמשכת 18/05/2019 11:17
    הגב לתגובה זו
    כשתהיה כאן תחבורה ציבורית כמו בלונדון וניו יורק נדבר על אגרות גודש בתל אביב. עד אז אין אלטרנטיבה ועצם ההצעה היא עוד ניסיון לחלוב את הנהגים, כאילו שלא די במיסי רכב ודלק הגבוהים בתבל.
  • 4.
    מאיר 17/05/2019 17:44
    הגב לתגובה זו
    מה שיפה זה, שגם חזקיהו וגם כחלון, שניהם מאותו רחוב השרון בגבעת אולגה. גדלו יחד, ושניהם באוצר. אנשים מוכשרים ללא ספק.
  • 3.
    השף רוני חזקיהו 17/05/2019 14:57
    הגב לתגובה זו
    זוכה מסטר שף עונה 2019
  • 2.
    לרון 17/05/2019 06:50
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא בתקופת דן מרידור כשר אוצר היתה התייחסות מופתית ליעדי התקציב לעומת כחלון שבזבז על "למשתכן" "לשוטר" "לבחירות" ועוד...
  • 1.
    הדוחות לא בושלו הן נאפו במיקרוגל (ל"ת)
    הרשלה 16/05/2019 19:43
    הגב לתגובה זו
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 0%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

היום בבורסה - קרסו מוטורס במכפיל רווח של 6, טבע, שבבים ופיננסים

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

נפתח בהשקעות סולידיות. פיקדונות הן המוצר הכי מבוקש, יותר ממניות יותר מאג"ח, יותר מקרנות נאמנות. אבל האם אתם מקבלים ריבית טובה על הפיקדונות שלכם? כדאי לקרוא: ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח.

הבוקר פרסמה קרסו מוטורס דוחות כספיים. מניית החברה ירדה ב-19% מתחילת השנה והיא נסחרת בכ-1.85 מיליארד שקל. אם מנסים להגיע לרווח מייצג של קרסו מוטורס ומנטרלים אירועים חד פעמיים, מגלים שהיא מסוגלת להרוויח 60-65 מיליון שקל ברבעון, וזה מציב לה מכפיל רווח של כ-6-7. זה לכאורה נמוך - הרחבה: צ'רי מסדרת לקרסו תוצאות טובות; מכפיל רווח של 6 


הר השקלים

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.