מקסיקו הודיעה על יוזמה להעלות את המכס על כלי רכב מיובאים מסין וממדינות אסיה נוספות עד לרמה של 50% (מכ-20% כיום), כחלק מרפורמה רחבה בלוח המכסים. על פי הודעת הממשל, המהלך מכוון להגן על תעשייה מקומית ומשרות, ויחול, במידה ויאושר, על כ-8.6% מהיבוא הכולל של המדינה, ובהם פלדה, טקסטיל ורכיבי רכב.

תעשיות הרכב, הפלדה והטקסטיל הןחלק מהותי בכלכלה המקסיקנית, וזה לכאורה מדוע הממשל מתייחס למוצרים סיניים כאל איום אסטרטגי. תעשיית הרכב לבדה מהווה כרבע מהיצוא של מקסיקו וכ-18% מהתמ״ג התעשייתי, ומעסיקה למעלה ממיליון עובדים ישירים ועוד מיליונים בעבודות עקיפות. המדינה היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם ומשמשת כמרכז הרכבה עולמי לשוק האמריקאי בזכות הסכם הסחר USMCA, כך שכל תחרות ישירה מצד יצרניות סיניות נתפסת כפגיעה פוטנציאלית במשרות ובשרשרת הערך המקומית. לצד זאת, ענף הפלדה המגלגל 9-10 מיליארד דולר בשנה ומעסיק מאות אלפי עובדים מספק תשתית לכל שרשרת הייצור במקסיקו, ממכוניות ועד בנייה ואנרגיה, ונפגע בעבר מיבוא זול מסין, מה שהגביר את הרגישות הפוליטית לנושא. גם ענף הטקסטיל, המעסיק כ-650 אלף עובדים בעיקר באזורים פריפריאליים ועניים יחסית, נחשב מרכיב חברתי חיוני ומקור תעסוקה מרכזי לנשים.

התגובות למהלך

בייג’ינג מצדיה הגיבה בחריפות לאיתותים ממקסיקו. דובר משרד המסחר הסיני קרא למקסיקו “לנהוג בזהירות יתרה ולחשוב פעמיים” וטען שכל העלאת מכסים חד צדדית תתפרש ככניעה ל“בריונות” מצד ארה״ב. סין הבהירה כי “תנקוט בצעדים הנדרשים” לשמירה על האינטרסים שלה.

נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום ניסתה לצנן את הרוחות: “אנחנו לא מעוניינים בעימות”, אמרה, והוסיפה שהמהלך הוא חלק מתכנית תעשייתית להגנה על ייצור ותעסוקה, ולא ניסיון לרצות את וושינגטון. לדבריה, מתקיימים שיחות עם נציגי המדינות המושפעות כדי למנוע הסלמה.

• ארה״ב שוללת את הפטור של TSMC למשלוחי ציוד לסין
• פוקסקון מזנקת בזכות ה-AI, אך מזהירה מירידה באייפונים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ולמרות ההצהרה ממקסיקו, נראה שארה״ב משתמשת במדינות נוספות כדי להגביר את הלחץ על סין וליצור מעין קואליציה של מדינות שמצמצמות את התלות שלה בסחר עם סין. הלחץ הזה כולל דרישות רגולטוריות, הגברת מכסים ומגבלות יבוא מצד ארה״ב, לצד הנחיות למדינות כמו מקסיקו לחקור דרכים למנוע “כניסה מעבר לדלת האחורית” של סחורות סיניות לשוק האמריקאי.

ברקע, המצב בין ארה״ב וסין ממשיך להיות מתוח, כאשר בחודש מאי הוסכם על "הפסקת אש" זמנית במלחמת הסחר, שהורידה את המכסים עם הפסקת עליות מתוכננות שהגיעו למאות אחוזים, עם הסכמה להאריך את הפסקת העימות למשך 90 יום, שעתידה להסתיים ב־10 בנובמבר 2025. עד אז שני הצדדים צריכים להחליט האם להמשיך במגמה של הסלמה או לחזור לשיחות ולהכריז על הסכמות נוספות שייצרו ודאות בשווקים הגלובליים, כאשר עדיין אין התקדמות בין הצדדים.

השפעה על השוק העולמי

העלאה ל-50% על כלי רכב ורכיבים מסין עשויה לשנות מסלולי ייצור ולהקפיא השקעות סיניות שתוכננו במקסיקו בשנים האחרונות, רבות מהן נועדו ליהנות מגישת USMCA לשוק האמריקאי. אם הייצור וההרכבה יוסטו למדינות אחרות באמריקה הלטינית או באסיה, צפויים שיבושים זמניים באספקת רכיבים (רכב, אלקטרוניקה, סוללות) לצפון אמריקה ועלייה בעלויות. מעבר לכך, תגובת נגד סינית (מכסים ענפיים או מגבלות רגולטוריות) עלולה לפצל את החסר הבינלאומי, מצד אחד צפון אמריקא (ארה״ב, קנדה, מקסיקו) מול גוש אסיה בהובלת סין, ולהגביר לחצים על שרשראות האספקה. זהו “אפקט פרפר” שממנו מזהירים כלכלנים: צעד ממוקד במקסיקו שמתגלגל לגלי הדף במחירים, במלאים ובתמחור סיכונים גלובלי.

• אדובי עקפה את התחזיות, אז למה המניה מדשדשת?
• טסלה עולה 5.5%, אופן דור יורדת 10%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...

בטווח הקצר, המשקיעים יעקבו אחרי לוח הזמנים בקונגרס המקסיקני והנוסח הסופי, קרי מי ייכנס לרשימת המכסים, האם יהיו חריגים בענפי משנה, ומה יהיה קצב ההחלה, ובמקביל אם יהיה דיאלוג עם סין שימנע צעדי תגמול הדדיים, אך הניסוחים התקיפים מבייג’ינג משאירים את סיכון ההסלמה על השולחן.

התפתחות נוספת

במקביל, ארה״ב מפעילה לחץ גובר גם בזירה הבינלאומית, כשהיא דוחפת את מדינות ה-G7 לשקול הטלת מכסים של עד 100% על סין והודו בשל רכישת נפט רוסי, מהלך שנועד לכאורה לפגוע בהכנסות של מוסקבה ולדחוף אותה לשיחות שלום, אך בפועל מכוות למדינות שלא חתנו על הסכם סחר עם ארה"ב ועלול להצית חזית סחר נוספת. על פי דיווחים, וושינגטון העבירה לחברותיה בקבוצה מסמך מדיניות רשמי שבו היא מציעה להעניש כלכלות שמסייעות בעקיפין לרוסיה דרך רכישות נפט, כחלק מניסיון למנוע עקיפת סנקציות. כמה ממדינות אירופה מביעות הסתייגות מחשש לפגיעה בתעשיות התלויות בסחר עם סין והודו, אך עצם העלאת ההצעה ממחישה את שינוי הטקטיקה של ארה״ב: במקום להסתפק בצעדים דו-צדדיים מול בייג׳ינג, היא מנסה כעת ליצור קואליציה רחבה שמפעילה לחץ כלכלי מרוכז, מגמה שמגבירה את הלחץ על מדינות כמו מקסיקו להתרחק מסין, ומאיצה את תהליך הפיצול של הכלכלה העולמית לשני מחנות יריבים.