מלחמת סחר סין מקסיקו (CHATGPT)
מלחמת סחר סין מקסיקו (CHATGPT)

מקסיקו מאיימת במכס של 50% על סין, וארה״ב דוחפת למכסים של עד 100% על סין והודו

הממשל במקסיקו מקדם העלאה חדה במכסים על כלי רכב ומוצרים מאסיה, בהיקף של כ-52 מיליארד דולר; סין מזהירה: “תחשבו פעמיים”; במקביל, ארה"ב מנסה להוביל מדינות נוספות להפעיל מכסים על סין והודו

תמיר חכמוף | (2)

מקסיקו הודיעה על יוזמה להעלות את המכס על כלי רכב מיובאים מסין וממדינות אסיה נוספות עד לרמה של 50% (מכ-20% כיום), כחלק מרפורמה רחבה בלוח המכסים. על פי הודעת הממשל, המהלך מכוון להגן על תעשייה מקומית ומשרות, ויחול, במידה ויאושר, על כ-8.6% מהיבוא הכולל של המדינה, ובהם פלדה, טקסטיל ורכיבי רכב.

תעשיות הרכב, הפלדה והטקסטיל הןחלק מהותי בכלכלה המקסיקנית, וזה לכאורה מדוע הממשל מתייחס למוצרים סיניים כאל איום אסטרטגי. תעשיית הרכב לבדה מהווה כרבע מהיצוא של מקסיקו וכ-18% מהתמ״ג התעשייתי, ומעסיקה למעלה ממיליון עובדים ישירים ועוד מיליונים בעבודות עקיפות. המדינה היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם ומשמשת כמרכז הרכבה עולמי לשוק האמריקאי בזכות הסכם הסחר USMCA, כך שכל תחרות ישירה מצד יצרניות סיניות נתפסת כפגיעה פוטנציאלית במשרות ובשרשרת הערך המקומית. לצד זאת, ענף הפלדה המגלגל 9-10 מיליארד דולר בשנה ומעסיק מאות אלפי עובדים מספק תשתית לכל שרשרת הייצור במקסיקו, ממכוניות ועד בנייה ואנרגיה, ונפגע בעבר מיבוא זול מסין, מה שהגביר את הרגישות הפוליטית לנושא. גם ענף הטקסטיל, המעסיק כ-650 אלף עובדים בעיקר באזורים פריפריאליים ועניים יחסית, נחשב מרכיב חברתי חיוני ומקור תעסוקה מרכזי לנשים.

התגובות למהלך

בייג’ינג מצדיה הגיבה בחריפות לאיתותים ממקסיקו. דובר משרד המסחר הסיני קרא למקסיקו “לנהוג בזהירות יתרה ולחשוב פעמיים” וטען שכל העלאת מכסים חד צדדית תתפרש ככניעה ל“בריונות” מצד ארה״ב. סין הבהירה כי “תנקוט בצעדים הנדרשים” לשמירה על האינטרסים שלה.

נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום ניסתה לצנן את הרוחות: “אנחנו לא מעוניינים בעימות”, אמרה, והוסיפה שהמהלך הוא חלק מתכנית תעשייתית להגנה על ייצור ותעסוקה, ולא ניסיון לרצות את וושינגטון. לדבריה, מתקיימים שיחות עם נציגי המדינות המושפעות כדי למנוע הסלמה.

ולמרות ההצהרה ממקסיקו, נראה שארה״ב משתמשת במדינות נוספות כדי להגביר את הלחץ על סין וליצור מעין קואליציה של מדינות שמצמצמות את התלות שלה בסחר עם סין. הלחץ הזה כולל דרישות רגולטוריות, הגברת מכסים ומגבלות יבוא מצד ארה״ב, לצד הנחיות למדינות כמו מקסיקו לחקור דרכים למנוע “כניסה מעבר לדלת האחורית” של סחורות סיניות לשוק האמריקאי.

ברקע, המצב בין ארה״ב וסין ממשיך להיות מתוח, כאשר בחודש מאי הוסכם על "הפסקת אש" זמנית במלחמת הסחר, שהורידה את המכסים עם הפסקת עליות מתוכננות שהגיעו למאות אחוזים, עם הסכמה להאריך את הפסקת העימות למשך 90 יום, שעתידה להסתיים ב־10 בנובמבר 2025. עד אז שני הצדדים צריכים להחליט האם להמשיך במגמה של הסלמה או לחזור לשיחות ולהכריז על הסכמות נוספות שייצרו ודאות בשווקים הגלובליים, כאשר עדיין אין התקדמות בין הצדדים.

השפעה על השוק העולמי

העלאה ל-50% על כלי רכב ורכיבים מסין עשויה לשנות מסלולי ייצור ולהקפיא השקעות סיניות שתוכננו במקסיקו בשנים האחרונות, רבות מהן נועדו ליהנות מגישת USMCA לשוק האמריקאי. אם הייצור וההרכבה יוסטו למדינות אחרות באמריקה הלטינית או באסיה, צפויים שיבושים זמניים באספקת רכיבים (רכב, אלקטרוניקה, סוללות) לצפון אמריקה ועלייה בעלויות. מעבר לכך, תגובת נגד סינית (מכסים ענפיים או מגבלות רגולטוריות) עלולה לפצל את החסר הבינלאומי, מצד אחד צפון אמריקא (ארה״ב, קנדה, מקסיקו) מול גוש אסיה בהובלת סין, ולהגביר לחצים על שרשראות האספקה. זהו “אפקט פרפר” שממנו מזהירים כלכלנים: צעד ממוקד במקסיקו שמתגלגל לגלי הדף במחירים, במלאים ובתמחור סיכונים גלובלי.

קיראו עוד ב"גלובל"

בטווח הקצר, המשקיעים יעקבו אחרי לוח הזמנים בקונגרס המקסיקני והנוסח הסופי, קרי מי ייכנס לרשימת המכסים, האם יהיו חריגים בענפי משנה, ומה יהיה קצב ההחלה, ובמקביל אם יהיה דיאלוג עם סין שימנע צעדי תגמול הדדיים, אך הניסוחים התקיפים מבייג’ינג משאירים את סיכון ההסלמה על השולחן.

התפתחות נוספת

במקביל, ארה״ב מפעילה לחץ גובר גם בזירה הבינלאומית, כשהיא דוחפת את מדינות ה-G7 לשקול הטלת מכסים של עד 100% על סין והודו בשל רכישת נפט רוסי, מהלך שנועד לכאורה לפגוע בהכנסות של מוסקבה ולדחוף אותה לשיחות שלום, אך בפועל מכוות למדינות שלא חתנו על הסכם סחר עם ארה"ב ועלול להצית חזית סחר נוספת. על פי דיווחים, וושינגטון העבירה לחברותיה בקבוצה מסמך מדיניות רשמי שבו היא מציעה להעניש כלכלות שמסייעות בעקיפין לרוסיה דרך רכישות נפט, כחלק מניסיון למנוע עקיפת סנקציות. כמה ממדינות אירופה מביעות הסתייגות מחשש לפגיעה בתעשיות התלויות בסחר עם סין והודו, אך עצם העלאת ההצעה ממחישה את שינוי הטקטיקה של ארה״ב: במקום להסתפק בצעדים דו-צדדיים מול בייג׳ינג, היא מנסה כעת ליצור קואליציה רחבה שמפעילה לחץ כלכלי מרוכז, מגמה שמגבירה את הלחץ על מדינות כמו מקסיקו להתרחק מסין, ומאיצה את תהליך הפיצול של הכלכלה העולמית לשני מחנות יריבים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עזרא ר. 12/09/2025 17:06
    הגב לתגובה זו
    במידה ותינתן אפשרות להצמיד טבעת על האצבע המורה ניתן יהיה לכתוב באוויר טקסט שיהפוך באופן מיידי לטקסט כתוב על גבי המסך מה שייתר את הצורך במקלדת עם כל המשמעויות המהפכניות שזה יביא למחשבים וגם לטלפונים סלולריים. לא יותר שגיאות מקלדת והגדלת מהירות משמעותית. וזאת רק אחת מהאפשרויות המהפכניות הרבות.
  • 1.
    אנונימי 12/09/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    הכל מועתק וללא תמיכה.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.