שוק המניות האמריקאי זינק קרוב ל-40% מאז אפריל. השיאים נשברים, מניות הטכנולוגיה מובילות, מניות ה-AI מזנקות על רקע מהפכה שצפויה לשפר את הרווחים של הארגונים. אך מנגד יש כבר "קולות של בועה". חזרנו לבסיס - לוורן באפט. לבאפט יש אינדיקטור על שמו: "אינדיקטור באפט" שקל לחישוב ומלמד אם השוק יקר או לא.  על פי האינדיקטור השוק היום מתומחר ביתר, הוא יקר.  אפילו מאוד יקר. מצב מאוזן הוא 1005, והשוק מתמחר ב-223%. 

הכתבה הבאה תתמקד בפרמטר זה בלבד, תסביר את מנגנונו, תסקור את היסטוריתו ותנתח את משמעותו בהקשר הנוכחי, תוך שמירה על ניתוח אובייקטיבי וממוקד.

מהו אינדיקטור באפט?

אינדיקטור באפט, הידוע גם כיחס שווי שוק לתוצר מקומי גולמי, הוא כלי הערכה בסיסי שמאפשר למשקיעים להעריך את רמת התמחור הכוללת של שוק המניות ביחס לכלכלה האמיתית. בפשטות, הוא מחושב על ידי חלוקת שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית, כפי שמשוקף במדדים בתוצר המקומי הגולמי (GDP) השנתי.

התוצאה מוצגת כאחוזים: אם היחס עומד על 100%, שווי השוק שווה בדיוק לגודל הכלכלה. רמות נמוכות מצביעות על הזדמנויות קנייה, שכן השוק נראה זול יחסית לייצור הכלכלי. לעומת זאת, רמות גבוהות מעידות על ניפוח, שבו מחירי המניות מתנתקים מהבסיס הכלכלי ומסתכנים בירידה.

• באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?
• באפט ממשיך לממש מניות; מחזיק מזומנים בסך 380 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המדד אינו מדויק כמו כלים מתקדמים יותר, שכן הוא מתעלם מגורמים כמו ריביות, אינפלציה או השפעות גלובליות והוא גם לא לוקח בחשבון שהמניות הנסחרות בוול סטריט הן גלובליות, כלומר אין בהכרח קשר ישיר בין התוצר האמריקאי לשווי החברות. 

בעלי המניות של טסלה אישרו חבילת תגמול יוצאת דופן לאילון מאסק.  חבילה, ששוויה הפוטנציאלי נע בין מאות מיליארדים לטריליון דולר, מבוססת על מערכת אופציות מותנית שתלויה בהשגת יעדים פיננסיים ותפעוליים. זה לא תגמול שוטף רגיל, אלא מנגנון תמריץ מתוחכם שנועד לקשור את עתידו של אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, להצלחה ארוכת טווח של החברה.

ההחלטה התקבלה בהצבעה דרמטית, שבה יותר מ-75% מהמשקיעים תמכו בה, למרות התנגדות חריפה מצד גופים מוסדיים מרכזיים. מאסק, שכבר מחזיק בשליטה משמעותית בחברה, עשוי להגיע דרך חבילה זו לשווי נכסים אישי נוסף של טריליון דולר. הוא האיש העשיר בעולם וזה יכול להוביל אותו לאיש העשיר בפער גדול על האחרים. 

הרקע להצעת השכר הנוכחית מחזיר אותנו ל-2018, אז אושרה חבילה ראשונה שכללה 20.3 מיליון אופציות על מניות טסלה. חבילה זו נועדה לתמרץ את מאסק להגיע לשווי שוק של כ-650 מיליארד דולר, יעד שהושג במהירות מפתיעה ב-2021. עם זאת, בית משפט בדלאוור פסל את החבילה ב-2024 בטענה שהדירקטוריון לא פעל באופן עצמאי.

כתגובה, טסלה העבירה את התאגדותה לטקסס, מדינה בעלת רגולציה תאגידית גמישה יותר, והגישה הצעה מחודשת. ההצבעה הנוכחית, מבטאת ניסיון לתקן את הפגמים הקודמים תוך שמירה על עקרונות התמריץ, אם כי הוא נדיב מדי.  היא כוללת 12 אבני דרך נפרדים, כל אחד מהם מותנה בשני תנאים מקבילים: עלייה בשווי השוק של טסלה וביצועים תפעוליים ספציפיים. אם יושגו כל היעדים, חלקו של מאסק בחברה יגיע לכ-25%, מה שיבטיח לו שליטה מוחלטת והון של מעל 2 טריליון - כלומר הוא גם מרוויח 1 טריליון במניות וגם משביח את החזקתו במאות מיליארדים. 

• טריליון דולר על השולחן: האם בעלי המניות יפרגנו למאסק?
• קרן העושר של נורבגיה נגד שכר מאסק: "היקף מופרז ותלות באדם אחד"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"רוצים את מאסק"

ההחלטה מגיעה ברגע קריטי עבור טסלה, שמתמודדת עם האטה במכירות רכבים חשמליים גלובלית, תחרות מוגברת מסין ומעבר אסטרטגי לעבר טכנולוגיות מתקדמות כמו נהיגה אוטונומית ובינה מלאכותית. בעלי המניות רואים בחבילה זו לא רק תגמול, אלא כלי להבטחת מחויבותו של מאסק, שמבטא חזון רחב יותר: הפיכת טסלה למעצמה טכנולוגית גלובלית, מעבר לתחום הרכב בלבד. בעלי המניות צועקים "אנחנו רוצים את מאסק", ומדובר ברוב בעלי המניות. יש זהות אינטרסים בין מאסק לבין טסלה. טסלה בלי מאסק היא לא אותה טסלה. מעניין מה היה קורה אם מאסק היה מחליט לעזוב. המניה היתה מתרסקת - השאלה אם ב-305 או ב-50%. אגב, זה סיכון שצריך להילקח בחשבון.