הודעה מוקדמת לפיטורים לאחר חופשת לידה וחל"ת

חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), קובע בסעיף 7(ד)(1) כי עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה 24 חודשים רצופים לפחות, רשאית להיעדר מעבודתה, לאחר חופשת הלידה, מספר חודשים כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה בטרם חופשת הלידה, אך לא יותר מ-12 חודשים. לפי סעיף 7(ד)(1) לחוק, הוראה זו תחול גם על עובד לאחר הולדת ילדו, בתנאים הקבועים באותו סעיף.

סעיף 9(ג)(2) לחוק אוסר לפטר עובד או עובדת בתקופת היעדרותם מהעבודה לפי סעיף 7(ד)(1) האמור, או במשך תקופה של 45 ימים לאחר תום תקופה זו, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. יחד עם זאת, מלשון החוק עולה כי המעביד רשאי לתת לעובד או לעובדת הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, במהלך תקופות אלו.

בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 32) (הודעה מוקדמת לפיטורים), התשס"ה-2005), שפורסמה ביום 15.3.2005, מוצע לקבוע כי על המעביד ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים רק בתום התקופות האמורות.

יצוין כי הוראה זהה להוראה שמוצע לקבעה, קבועה כבר היום בסעיף 9(ג)(1) לחוק, שענינו איסור פיטורים של עובדת שנעדרה מעבודתה במשך שישה חודשים מתום חופשת הלידה בשל מצבה עקב הלידה, ואיסור פיטורים של עובדת במשך תקופה של 45 ימים מתום חופשת הלידה.