עודף תקציבי של 33 מיליארד שקל מתחילת השנה
משרד החשב הכללי באוצר מפרסם את נתוני הכנסות המדינה ממסים לחודש ספטמבר 2022 לפיהם הכנסות המדינה המדינה ממסים הסתכמו בכ-35.1 מיליארד שקל כאשר העודף התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-0.9% מהתוצר - כ-15.7 מיליארד שקל.
הגירעון בחודש ספטמבר הסתכם בכ-100 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-6 מיליארד שקל שנמדד בספטמבר אשתקד. העודף התקציבי מתחילת השנה מסתכם בכ-33.3 מיליארד שקל וכלל הכנסות המדינה מסתכמות בכ-335 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות של 295.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 20.2%.
סך הוצאות הממשלה בחודש ספטמבר עמדו על כ-39.4 מיליארד שקל. הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-321.7 מיליארד שקל, מתוכם כ-6.2 מיליארד הוצאות לתוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה. הוצאות אלה משקפות קיטון של כ-7.2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בה נרשמו הוצאות גבוהות בגין תוכנית הסיוע הכלכלי.
תוכנית הסיוע הכלכלי הרב-שנתית להתמודדות עם משבר הקורונה לשנים 2020 -2022 עומדת על כ-194.1 מיליארד שקל. נכון לחוד ספטמבר, הביצוע המצטבר במזומן והתחייבויות עומד על כ-178.7 מיליארד שקל. היקף הסיוע הכולל במזומן בלבד בחודש זה עמד על כ-400 מיליון שקל.
- 6.השועל 13/10/2022 23:24הגב לתגובה זוברור עודף חונקים את האזרחים ונותנים לאוכלי חינם עובדים עלינו בעיניים
- האיש שיכל לנצל את המצב הפוליטי הקשה לטובתו פשוט מו 14/10/2022 15:58הגב לתגובה זוהאיש שיכל לנצל את המצב הפוליטי הקשה לטובתו פשוט מוכיח אחריות חייבים אותו בממשלה הבאה.
- 5.יבזבז את הכסף ונחזור להיות בגרעון, אחר כך יקנה צול 13/10/2022 20:13הגב לתגובה זויבזבז את הכסף ונחזור להיות בגרעון, אחר כך יקנה צוללת שאף אחדלא צריך וישלש לכיס שלו כסףבמקום שהעודף הזה ישמש לבריאות חינוך ותשתיותמקווה שביבי ילך כברלך!!! ולמד איך ממשלה מתפקדת פי מאה ממך בלי הרבה רעש
- 4.ליברמן הגדול ללא תחרות (ל"ת)אריה 13/10/2022 20:12הגב לתגובה זו
- 3.אלי 13/10/2022 19:39הגב לתגובה זותחזירו כסף לאזרחים יחזירים נמאסתם.
- 2.ליברמן שר אוצר מצויין. הכי טוב (ל"ת)כלכלן 13/10/2022 18:19הגב לתגובה זו
- 1.קרענו אתכם כל כך הרבה שנשאר ערמות של עודף (ל"ת)דניאל 13/10/2022 17:01הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
