סטרייט? הפיצוי בדרך: 'טיים אאוט' יפצה בליינים שתמונתם קושרה לקהילת הגייז
האם קישור פומבי של סטרייטים לקהילת הגייז הוא לשון הרע וחדירה לפרטיות? בית משפט השלום בתל אביב קבע השבוע שכן, וחייב את מגזין 'טיים אאוט' לפצות ב-45 אלף שקלים, שלושה בליינים שתמונה המתעדת אותם מבלים במועדון, פורסמה במדור הפונה לקהילה ההומו-לסבית.
הסיפור החל לאחר שתמונתם של השלושה פורסמה בתחילת מארס 2009 במדור 'הדבר הבא גייז', שהכיל כותרות כגון 'הומו-ריאלטי', 'הלסביון העליון' ו'FAG HAG'. בעקבות פנייתם, פרסם 'טיים אאוט' הבהרה ב-26 במארס 2009 על פיה "אנו מבקשים להבהיר כי הצילום לא התבצע בשעה שנחגג במקום ליין המסיבות האמור וכי למצולמים בתצלום זה אין כל קשר לכתבה, ובוודאי שלא לליין המסיבות המוזכר בה. אנו מתנצלים בפני המצולמים אם מי מהם רואה עצמו נפגע מהשימוש בתצלום שצולם בזמן אחר, ומעצם פרסומו בהקשר שבו פורסם".
השלושה, עורכי הדין אלעד רוט ובעז רובין, וחברם אלעד מגידו, הגישו תביעה בסך 100 אלף שקלים באמצעות עו"ד תמר קרת ואור קפלינסקי ממשרד נשיץ ברנדס ושות', נגד מגזין 'טיים אאוט', המו"ל של העיתון יובל סיגלר ועורך העיתון איתי ולדמן, ונגד מארגן מסיבות גייז בשם דורון אליאב.
בבית המשפט טענו השלושה כי אינם משתייכים לקהילה ההומו-לסבית ואינם משתתפים במסיבות גייז, בשל כך פרסום התמונה, "שעה שהתובעים אינם חלק מהקהילה המוזכרת בכתבה ושעה שהם לא נכחו במועדון ביום בו התקיים האירוע, מהווה פרסום לשון הרע נגדם כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע". השלושה הוסיפו עוד כי פרסום זה היווה פגיעה בפרטיותם בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.
בתגובה, טענו הנתבעים, שיוצגו על ידי עו"ד רן שחר ויואב הר עוז, כי אין לאפשר מצב שבו ייחוס אדם לכזה המשתייך לקהילה ההומו-לסבית, "יהווה דבר לשון הרע, ולפיכך, אין מקום לקבל את התביעה בגין פרסום לשון הרע גם אם יוצאים מנקודת הנחה ולפיה העובדות שנטענו על ידי התובעים הן נכונות".
בכל זאת אישרו אנשי 'טיים אאוט' כי בסופו של דבר התברר להם שהתמונה צולמה במסיבה רגילה, בניגוד לדברים שנמסרו מהאמרגן המסיבות אליאב שהעביר את הצילום וטען כי צולם באחת ממסיבות ליין הגייז המאורגן על ידו. אליאב אישר בכתב ההגנה כי לו ולחבריו לא הייתה תמונה מערבי הליין עצמו שנערכו, וכי מדובר בתמונה שצולמה במועדון 'אפרטמנט' שאין לה קשר לליין גייז זה או אחר".
השופטת אביגיל כהן קבעה כי בתביעה זו "לא קיימת הגנת הפרסום בתום לב, התמונה שפורסמה במגזין לא השתייכה לליין הגייז ופרסומה מוטעה", אולם ציינה לחיוב את פרסום ההבהרה כמה שבועות לאחר מכן, שלטענתה "משמשים לזכותם (של הנתבעים, א"כ) כאשר באים לפסוק את הפיצוי".
- 2.גיא 19/01/2011 18:23הגב לתגובה זוולמעשה רק מידרדרת. עורכי דין נצלנים, לא ראויים היו לקבל שקל כפיצוי
- 1.יוסי 19/01/2011 17:00הגב לתגובה זוהלו, זה אינטרנט? הסיפור הזה מת כבר לפני יום וחצי
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
