סטרייט? הפיצוי בדרך: 'טיים אאוט' יפצה בליינים שתמונתם קושרה לקהילת הגייז

ביהמ"ש פסק פיצויים ל-3 בליינים שתמונתם פורסמה במדור הפונה לקהילה הגאה. פרסום התנצלות כמה שבועות לאחר מכן חתך את הפיצויים ביותר מחצי
אלכסנדר כץ | (2)

האם קישור פומבי של סטרייטים לקהילת הגייז הוא לשון הרע וחדירה לפרטיות? בית משפט השלום בתל אביב קבע השבוע שכן, וחייב את מגזין 'טיים אאוט' לפצות ב-45 אלף שקלים, שלושה בליינים שתמונה המתעדת אותם מבלים במועדון, פורסמה במדור הפונה לקהילה ההומו-לסבית.

הסיפור החל לאחר שתמונתם של השלושה פורסמה בתחילת מארס 2009 במדור 'הדבר הבא גייז', שהכיל כותרות כגון 'הומו-ריאלטי', 'הלסביון העליון' ו'FAG HAG'. בעקבות פנייתם, פרסם 'טיים אאוט' הבהרה ב-26 במארס 2009 על פיה "אנו מבקשים להבהיר כי הצילום לא התבצע בשעה שנחגג במקום ליין המסיבות האמור וכי למצולמים בתצלום זה אין כל קשר לכתבה, ובוודאי שלא לליין המסיבות המוזכר בה. אנו מתנצלים בפני המצולמים אם מי מהם רואה עצמו נפגע מהשימוש בתצלום שצולם בזמן אחר, ומעצם פרסומו בהקשר שבו פורסם".

השלושה, עורכי הדין אלעד רוט ובעז רובין, וחברם אלעד מגידו, הגישו תביעה בסך 100 אלף שקלים באמצעות עו"ד תמר קרת ואור קפלינסקי ממשרד נשיץ ברנדס ושות', נגד מגזין 'טיים אאוט', המו"ל של העיתון יובל סיגלר ועורך העיתון איתי ולדמן, ונגד מארגן מסיבות גייז בשם דורון אליאב.

בבית המשפט טענו השלושה כי אינם משתייכים לקהילה ההומו-לסבית ואינם משתתפים במסיבות גייז, בשל כך פרסום התמונה, "שעה שהתובעים אינם חלק מהקהילה המוזכרת בכתבה ושעה שהם לא נכחו במועדון ביום בו התקיים האירוע, מהווה פרסום לשון הרע נגדם כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע". השלושה הוסיפו עוד כי פרסום זה היווה פגיעה בפרטיותם בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.

בתגובה, טענו הנתבעים, שיוצגו על ידי עו"ד רן שחר ויואב הר עוז, כי אין לאפשר מצב שבו ייחוס אדם לכזה המשתייך לקהילה ההומו-לסבית, "יהווה דבר לשון הרע, ולפיכך, אין מקום לקבל את התביעה בגין פרסום לשון הרע גם אם יוצאים מנקודת הנחה ולפיה העובדות שנטענו על ידי התובעים הן נכונות".

בכל זאת אישרו אנשי 'טיים אאוט' כי בסופו של דבר התברר להם שהתמונה צולמה במסיבה רגילה, בניגוד לדברים שנמסרו מהאמרגן המסיבות אליאב שהעביר את הצילום וטען כי צולם באחת ממסיבות ליין הגייז המאורגן על ידו. אליאב אישר בכתב ההגנה כי לו ולחבריו לא הייתה תמונה מערבי הליין עצמו שנערכו, וכי מדובר בתמונה שצולמה במועדון 'אפרטמנט' שאין לה קשר לליין גייז זה או אחר".

השופטת אביגיל כהן קבעה כי בתביעה זו "לא קיימת הגנת הפרסום בתום לב, התמונה שפורסמה במגזין לא השתייכה לליין הגייז ופרסומה מוטעה", אולם ציינה לחיוב את פרסום ההבהרה כמה שבועות לאחר מכן, שלטענתה "משמשים לזכותם (של הנתבעים, א"כ) כאשר באים לפסוק את הפיצוי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גיא 19/01/2011 18:23
    הגב לתגובה זו
    ולמעשה רק מידרדרת. עורכי דין נצלנים, לא ראויים היו לקבל שקל כפיצוי
  • 1.
    יוסי 19/01/2011 17:00
    הגב לתגובה זו
    הלו, זה אינטרנט? הסיפור הזה מת כבר לפני יום וחצי
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.