עושים קטשופ מהפרטיות: קמפיין מדיה חברתית להיינץ נדחה ברגע האחרון

בעקבות פניית אתר 140, חברת דיפלומט מזון דחתה ברגע האחרון קמפיין למותג הקטשופ הבינ"ל. הראל עילם על סוגיות של פגיעה בפרטיות שלנו

קמפיין מדיה חברתית של חברת דיפלומט מזון, מייצגת סדרת הרטבים של היינץ בישראל, נדחה ברגע האחרון בעקבות פניית 140. אתמול בצהריים החברה, דרך משרד היח"צ שלמור תקשורת, פרסמה שהיא עומדת להעלות בשעה הקרובה בקמפיין פייסבוק עבור הקטשופ החריף של היינץ שיערך בו משתמשים יכולים למכור את פרופיל הפייסבוק שלהם עבור ארוחה זוגית ברשת אגאדיר.

בואו נבהיר משהו - אני לא לוחם נמרץ ואמיץ בעד פרטיות וזכויות האזרח באינטרנט. לא אכתוב מדריכים על איך ניתן לברוח מהאח הגדול - רצוי בבונקר גרעיני וחמושים בכובע מנייר כסף. לעמדתי, השערורייה התקשורתית סביב פייסבוק וגוגל מונפחת. אבל לפעמים אפילו אני מתקשה להתמודד עם נסיונות חברות הפרסום והשיווק לקדם את עצמן בכל דרך אפשרית.

נציגי חברת היינץ וחברת האינטראקטיב websense העלו בחכתם רעיון חביב - משתמשים יוכלו למכור את "נשמת הפייסבוק" שלהם ל"שדון" הקטשופ החריף. בפועל, הם יכולים לתת לחברה גישה לחשבון הפייסבוק שלהם למשך שעה בתמורה לארוחה זוגית. החברה תשנה את דמות הפרופיל, תוסיף כמה עדכוני סטטוס ותשלח הודעות משעשעות לכל חבריהם. כולם מרוויחים.

כל מה שאתם צריכים לעשות זה להתמודד, ומדי יום החברה תבחר 3 משתמשים. עכשיו, אם נבחרתם, שנו את הסיסמה בפרופיל שלכם כך שלחברה תהיה גישה והיא תחזיר לכם את החשבון בעוד כשעה.

רגע. מה?!

חברה מסחרית רוצה שתיתנו לה את סיסמת הפייסבוק שלכם? כלומר, את גישה מלאה ולא מוגבלת לחשבון שלכם? לכל הפרטים האישיים? לכתובת, מספרי הטלפון, רשימות התחביבים, מקומות העבודה הישנים, כל האפליקציות, כל ההרשאות, כל המסמכים, כל היסטוריות השיחות, כל ההודעות האישיות ורשימת החברים?

בשיחה עם יח"צית החברה קיבלתי את התשובה שיש אישורים לכל דבר וכל המשתמשים יחתמו על תקנון מפורט. כמו כן, החברה הבהירה שהיא עומדת בתקנון ופנתה ל"פייסבוק ישראל".

ראוי לציין, חוזה כתוב אינו עוקף את זכויות האזרחים או תקנון פייסבוק. מעבר לזה, ממתי לפייסבוק יש שלוחה בארץ? האם הם התכוונו לקבוצת מסה? ואיך מישהו מראש חשב שהקמפיין הזה יעמוד בתקנון פייסבוק?

תקנון פייסבוק מבהיר שאסור לחברה לעשות שימוש מסחרי במידע שנאסף מפייסבוק ללא אישור הרשת החברתית. אסור לחברות גם לבקש כל פרטים מזהים של משתמשי פייסבוק - ואין פרטים יותר מזהים מהפרופיל האישי שלכם.

מעבר לזה, אסור לחברות לאגור את פרטי המשתמשים. מי יודע אילו פרטים אישיים מתועדים בשעה הקלה שהחשבון מחוץ לידיכם? אילו הודעות פרטיות נקראו? אילו אפליקציות סודיות הותקנו? אפילו לרשימת החברים אין גישה לכל הפרטים בפייסבוק. פייסבוק חסמה חברות שתיעדו בטעות את מספרי הזיהוי של המשתמשים. אני משועשע לחשוב איך הם יגיבו לחברה שרוצה את פרופיל המשתמשים.

מה עוד נמצא בתקנון? אסור למשתמשים לעשות שימוש מסחרי בפרופיל שלהם. למה? אתם לא הבעלים של הפרופיל - זה פייסבוק. הפרופיל האישי הוא לא אתם - הוא פייסבוק. זוכרים מה קרה שבורגר קינג העולמית הציעה קמפיין בו משתמשים יכלו "למכור" את חבריהם תמורת בורגר?

בדרך אגב, אציין עוד סעיף - פרופיל פייסבוק חייב לייצג אנשים אמיתיים ולא גופים מסחריים או דמויות דימיוניות - כך שאסור לכם לשנות את שם הפרופיל או התמונה לשדון. וכל זה, כמובן, רק מבחינת התקנון. גם אם פייסבוק תאשר את הקמפיין הזה, בדרך כלשהי, איך אתם בכלל יכולים לבקש ממישהו את הפרופיל שלו?

בואו נבהיר לכם משהו, אנשי שיווק ופרסום יקרים. מה ששנוא עליכם, ממש, אבל ממש, גם שנוא עלינו. אף אדם שפוי לא יתן את הפרופיל שלו. לא בשביל ארוחה ולא בשביל מאה ארוחות. ומי שכן יעשה זאת, לא מבין מה הוא עושה. אין שום דרך בעולם, ברגע שנתנו את הגישה, לוודא שבאמת נקבל בחזרה את הפרופיל ובאיזה מצב. אין שום דרך להבטיח שמידע לא נגנב והגדרות אבטחה לא שונו.

אני מצדיע לכל חברות האינטראקטיב שהשכילו לאמץ במהירות את המדיה החברתית, הלומדות את הכלים החדשים ואת הגבולות ומנסות לתקשר עם ציבור הלקוחות שלהם בדרכים פרודוקטיביות ומעניינות. ומבחינות מסוימות, צוקרברג צדק והפרטיות, אם היא לא מתה, אז בשלבי גסיסה מתקדמים. העולם שלנו משתנה ובעוד 30 שנה הגבולות שלנו יהיו שונים - ביותר דרכים ממה שאנחנו יכולים לדמיין.

מי יודע מה יהיה לנו בעתיד? מצלמות שיזהו אותנו בכניסה לחנויות ויציעו לנו הנחות מיוחדות? משדרים מיוחדים שיקרינו פרסומות בתדר ובזווית שרק אנחנו נשמע בזמן שנלך ברחוב? מערכת ניתוב שיחות שתדע למצוא אותנו בכל מקום? אינטליגנציה מלאכותית שתעשה בשבילנו הכל ותחליף את מנוע החיפוש הקיים? מחשבים זעירים שנוכל ללבוש? שבבים שנוכל להשתיל על מנת להגדיל את נפח הזכרון במוח? שדרוג שיהפוך את כל הזומבים האפליסטים ל-iCyborg עם כיסוי זכוכית "עמיד" שישבר ברגע שיחליקו בפעם הראשונה?

אבל גם עוד 30 שנה, אף אחד לא יתן לכם את הפרופיל. אבל באמת. אף אחד. ואם יש מישהו, תשלחו אותו אלי, בבקשה. אני אגש להעביר הצעת חוק בכנסת שדורשת רשיון לשימוש באינטרנט.

הראל עילם הוא עורך אתר 140

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".