עושים קטשופ מהפרטיות: קמפיין מדיה חברתית להיינץ נדחה ברגע האחרון

קמפיין מדיה חברתית של חברת דיפלומט מזון, מייצגת סדרת הרטבים של היינץ בישראל, נדחה ברגע האחרון בעקבות פניית 140. אתמול בצהריים החברה, דרך משרד היח"צ שלמור תקשורת, פרסמה שהיא עומדת להעלות בשעה הקרובה בקמפיין פייסבוק עבור הקטשופ החריף של היינץ שיערך בו משתמשים יכולים למכור את פרופיל הפייסבוק שלהם עבור ארוחה זוגית ברשת אגאדיר.

בואו נבהיר משהו - אני לא לוחם נמרץ ואמיץ בעד פרטיות וזכויות האזרח באינטרנט. לא אכתוב מדריכים על איך ניתן לברוח מהאח הגדול - רצוי בבונקר גרעיני וחמושים בכובע מנייר כסף. לעמדתי, השערורייה התקשורתית סביב פייסבוק וגוגל מונפחת. אבל לפעמים אפילו אני מתקשה להתמודד עם נסיונות חברות הפרסום והשיווק לקדם את עצמן בכל דרך אפשרית.

נציגי חברת היינץ וחברת האינטראקטיב websense העלו בחכתם רעיון חביב - משתמשים יוכלו למכור את "נשמת הפייסבוק" שלהם ל"שדון" הקטשופ החריף. בפועל, הם יכולים לתת לחברה גישה לחשבון הפייסבוק שלהם למשך שעה בתמורה לארוחה זוגית. החברה תשנה את דמות הפרופיל, תוסיף כמה עדכוני סטטוס ותשלח הודעות משעשעות לכל חבריהם. כולם מרוויחים.

כל מה שאתם צריכים לעשות זה להתמודד, ומדי יום החברה תבחר 3 משתמשים. עכשיו, אם נבחרתם, שנו את הסיסמה בפרופיל שלכם כך שלחברה תהיה גישה והיא תחזיר לכם את החשבון בעוד כשעה.

רגע. מה?!

חברה מסחרית רוצה שתיתנו לה את סיסמת הפייסבוק שלכם? כלומר, את גישה מלאה ולא מוגבלת לחשבון שלכם? לכל הפרטים האישיים? לכתובת, מספרי הטלפון, רשימות התחביבים, מקומות העבודה הישנים, כל האפליקציות, כל ההרשאות, כל המסמכים, כל היסטוריות השיחות, כל ההודעות האישיות ורשימת החברים?

בשיחה עם יח"צית החברה קיבלתי את התשובה שיש אישורים לכל דבר וכל המשתמשים יחתמו על תקנון מפורט. כמו כן, החברה הבהירה שהיא עומדת בתקנון ופנתה ל"פייסבוק ישראל".

ראוי לציין, חוזה כתוב אינו עוקף את זכויות האזרחים או תקנון פייסבוק. מעבר לזה, ממתי לפייסבוק יש שלוחה בארץ? האם הם התכוונו לקבוצת מסה? ואיך מישהו מראש חשב שהקמפיין הזה יעמוד בתקנון פייסבוק?

תקנון פייסבוק מבהיר שאסור לחברה לעשות שימוש מסחרי במידע שנאסף מפייסבוק ללא אישור הרשת החברתית. אסור לחברות גם לבקש כל פרטים מזהים של משתמשי פייסבוק - ואין פרטים יותר מזהים מהפרופיל האישי שלכם.

מעבר לזה, אסור לחברות לאגור את פרטי המשתמשים. מי יודע אילו פרטים אישיים מתועדים בשעה הקלה שהחשבון מחוץ לידיכם? אילו הודעות פרטיות נקראו? אילו אפליקציות סודיות הותקנו? אפילו לרשימת החברים אין גישה לכל הפרטים בפייסבוק. פייסבוק חסמה חברות שתיעדו בטעות את מספרי הזיהוי של המשתמשים. אני משועשע לחשוב איך הם יגיבו לחברה שרוצה את פרופיל המשתמשים.

מה עוד נמצא בתקנון? אסור למשתמשים לעשות שימוש מסחרי בפרופיל שלהם. למה? אתם לא הבעלים של הפרופיל - זה פייסבוק. הפרופיל האישי הוא לא אתם - הוא פייסבוק. זוכרים מה קרה שבורגר קינג העולמית הציעה קמפיין בו משתמשים יכלו "למכור" את חבריהם תמורת בורגר?

בדרך אגב, אציין עוד סעיף - פרופיל פייסבוק חייב לייצג אנשים אמיתיים ולא גופים מסחריים או דמויות דימיוניות - כך שאסור לכם לשנות את שם הפרופיל או התמונה לשדון. וכל זה, כמובן, רק מבחינת התקנון. גם אם פייסבוק תאשר את הקמפיין הזה, בדרך כלשהי, איך אתם בכלל יכולים לבקש ממישהו את הפרופיל שלו?

בואו נבהיר לכם משהו, אנשי שיווק ופרסום יקרים. מה ששנוא עליכם, ממש, אבל ממש, גם שנוא עלינו. אף אדם שפוי לא יתן את הפרופיל שלו. לא בשביל ארוחה ולא בשביל מאה ארוחות. ומי שכן יעשה זאת, לא מבין מה הוא עושה. אין שום דרך בעולם, ברגע שנתנו את הגישה, לוודא שבאמת נקבל בחזרה את הפרופיל ובאיזה מצב. אין שום דרך להבטיח שמידע לא נגנב והגדרות אבטחה לא שונו.

אני מצדיע לכל חברות האינטראקטיב שהשכילו לאמץ במהירות את המדיה החברתית, הלומדות את הכלים החדשים ואת הגבולות ומנסות לתקשר עם ציבור הלקוחות שלהם בדרכים פרודוקטיביות ומעניינות. ומבחינות מסוימות, צוקרברג צדק והפרטיות, אם היא לא מתה, אז בשלבי גסיסה מתקדמים. העולם שלנו משתנה ובעוד 30 שנה הגבולות שלנו יהיו שונים - ביותר דרכים ממה שאנחנו יכולים לדמיין.

מי יודע מה יהיה לנו בעתיד? מצלמות שיזהו אותנו בכניסה לחנויות ויציעו לנו הנחות מיוחדות? משדרים מיוחדים שיקרינו פרסומות בתדר ובזווית שרק אנחנו נשמע בזמן שנלך ברחוב? מערכת ניתוב שיחות שתדע למצוא אותנו בכל מקום? אינטליגנציה מלאכותית שתעשה בשבילנו הכל ותחליף את מנוע החיפוש הקיים? מחשבים זעירים שנוכל ללבוש? שבבים שנוכל להשתיל על מנת להגדיל את נפח הזכרון במוח? שדרוג שיהפוך את כל הזומבים האפליסטים ל-iCyborg עם כיסוי זכוכית "עמיד" שישבר ברגע שיחליקו בפעם הראשונה?

אבל גם עוד 30 שנה, אף אחד לא יתן לכם את הפרופיל. אבל באמת. אף אחד. ואם יש מישהו, תשלחו אותו אלי, בבקשה. אני אגש להעביר הצעת חוק בכנסת שדורשת רשיון לשימוש באינטרנט.

הראל עילם הוא עורך אתר 140

לאתר 140 - לחצו כאן