בשבוע שעבר סקרנו את חברת על-בד, אחת מהחברות הישראליות המובילות בתחום הבדים הלא ארוגים בטכנולוגיית הספאנלייס. כשסוקרים במהירות את התעשייה הישראלית בתחום הבדים הלא ארוגים, מגלים שישראל היא מעצמה של ממש: מלבד על-בד, יש לנו את ספאנטק, שלאג, אבגול, ניסן, ואלו רק החברות הציבוריות בתחום. מלבדן פועלות בישראל חברות פרטיות נוספות בתחום כמו וופרו-ג'ט, עופרטקס, נועם-אורים ועוד. אמרנו כבר מעצמה?

מאחר וכבר סיפרנו לכן על חברת על-בד בשבוע שעבר, נראה לי מתאים להמשיך ולספר לכם קצת גם על ספאנטק. הרבה פעמים אני נתקלת כאנליסטית, במשקיעים ששואלים, האם סאפנטק זה כמו על-בד, או האם על-בד זה כמו ספאנטק (תלוי מי מכיר איזו חברה).

אם משווים במהירות את ספאנטק לעל-בד, אפשר לומר שספאנטק היא חצי על-בד. הכוונה ב"חצי" זה לא לשווי שוק או כל מדד פיננסי אחר, אלא במהות החברה עצמה: על-בד מייצרת את המוצר הסופי, החל מהשלב של סיב הוויסקוזה שנכנס למכונה ועד למגבונים הלחים באריזה עם הציור של התינוק החמוד מלמעלה שאנחנו קונים בסופר. ספאנטק לעומתה גם מתחילה עם סיב הוויסקוזה שנכנס למכונה, אך המוצר הסופי של ספאנטק הינו גליל בד ענק ולא ארוג שנמכר ללקוח הסופי של ספאנטק. הלקוח, בעל יכולות הדומות לעל-בד (מלבד יכולת ייצור הבד) – טובל את הבד בפורמולה, חותך למידות ואורז באריזות צבעוניות ונחמדות.

ספאנטק גם דומה לעל בד במאפיין נוסף בולט – שתיהן זיהו את הגידול בביקוש למוצריהן בארה"ב והקימו מפעלים בצפון קרולינה, כאשר בין המפעל של ספאנטק לזה של על-בד, מפרידים 4 מייל בלבד . קו הייצור של ספאנטק נמצא בשלבי הרצה סופיים וצפוי להגיע לכושר יצור מלא במהלך 08' ולמעשה כמעט ויכפיל את כושר הייצור הבד הכולל של סאפנטק בהשוואה ל- 05'.

לשתיהן גם היו קשיי התאקלמות די משמעותיים בארה"ב וכיום הן מנסות להיחלץ מהן ולעלות על דרך המלך.

לדעתנו, לספאנטק ספציפית יש שתי בעיות או שאלות עיקריות שמנחות אותה, כאשר הראשונה לא תלויה בה והשנייה – תלויה רק בה.

הבעיה הראשונה – מחירי חו"ג.

כמו על-בד, גם ספאנטק סובלת מאוד מהתייקרות חו"ג ובמיוחד סיבי הוויסקוזה והפוליאסטר. כמה סובלת? מספיק אם נציין כי הרווחיות הגולמית של ספאנטק ב- 03'-04' הייתה ברמות של 29% והדרדרה לרמות של 19% בסוף 06' וממוצע של 14.7% ב- 3 החודשים הראשונים של 07'. אי אפשר להגן על מחירי הסיבים וגם לא תמיד אפשר לגלגל הכל על הלקוח, התייעלות זה נחמד, ויותר מזה אפשר לקוות שאולי מחירי הסיבים ירדו.

בתקופה האחרונה ישנם סימנים המעידים שאולי יתכן ונראה ירידה במחירי הסיבים. הביקוש הגובר לסיבים הביא לפתיחת מפעלים במזרח הרחוק שמתחילים להגיע לכושר ייצור מספק ושינוי טעמים בתעשיית האופנה (שצורכת את רוב הסיבים בתעשיית הטקסטיל) יכול גם הוא להשאיר נתחים גדולים יותר של ויסקוזה עבור תעשיית הבדים הלא ארוגים. ירידת מחירי סיבי הוויסקוזה והפוליאסטר יכולה להביא לשינוי של ממש ולשיפור משמעותי בתוצאות הכספיות, אבל בפועל – טרם ראינו הוכחות לכך שמחירי הסיבים יורדים.

הבעיה השנייה – השלב הבא.

המפעל בארה"ב מצליח למכור בלי בעיות את כל התוצרת שלו. אבל כאן למעשה נגמר כל פוטנציאל הצמיחה הנוסף של החברה. לספאנטק יש מספר כיווני צמיחה חדשים אפשריים, שחלקם לא דורשים השקעות מסיביות בקווי יצור, מכונות וכו' (לדוגמה מכירת מוצרים טכניים), וגם כאלו שכן דורשות השקעות בקווי יצור (לדוגמה, כניסה לאזורים גיאוגרפים חדשים). אבל, כל כיווני הצמיחה הללו נמצאים כרגע "על הנייר" ולהערכתנו החברה הייתה חייבת לקבל החלטה לגבי מהו השלב הבא כבר לפני זמן רב

מה שבטוח, שפתרון של שתי הבעיות שהעלנו – שיפור במחירי הסיבים וקבלת החלטה לגבי מהו השלב הבא של ספאנטק, יכולות לשנות את עתידה של ספאנטק ולהוות הזדמנות של ממש עבור המשקיעים או אלו המתעניינים בספאנטק.

מאת: נתלי גוטליב, אנליסטית מניות יתר בבית ההשקעות IBI

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.