גידול של 16.3% ברווח הנקי של בנק הפועלים ב-2006
הבנק הגדול במדינה - בנק הפועלים הציג הבוקר את הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2006 כולה כשמרבית הפרמטרים מצביעים על שנה מוצלחת נוספת לבנק. הרווח הנקי של קבוצת הבנק לשנת 2006 גדל ב-16.3% והסתכם ב-3.359 מיליארד שקל, לעומת 2.888 מיליון שקל בשנת 2006.
גידול נאה נרשם גם ברבעון האחרון של שנת 2006, בו הסתכם הרווח הנקי של הקבוצה ב-749 מיליון שקל, גידול של 22.0% לעומת הרווח בתקופה המקבילה אשתקד.
שיעור תשואת הרווח הנקי להון העצמי בשנת 2006 הגיע ל-20.7%, לעומת 19.0% בשנת 2005. שיעור תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות להון עצמי בשנת 2006 הגיע ל-15.4%, בהשוואה ל- 15.1% בשנת 2005.
הרווח למניה- עלה ב- 15.7% ל- 2.66 שקל לשנה, בהשוואה ל- 2.30 שקל בשנת 2005.
בבנק הפועלים יחלקו דיבידנד בסכום של 378 מיליון שקל, המהווה 30 אגורות לכל מניה בת 1 ש"ח ע.נ.. ה-28 במרץ 2007 הוא היום הקובע לעניין תשלום הדיבידנד. יום ה"אקס" יהיה ה-29 במרץ, ויום התשלום 12 באפריל 2007.
את התרומה הגדולה ביותר לרווחים נידב המגזר העסקי שזינק ל-846 מיליון שקל ורשם גידול של 41.5% בהשוואה לשנת 2005. מגזר משקי הבית רשם גם הוא גידול של 15% לרמה של 375 מיליון שקל.
שלמה נחמה יו"ר הדריקטוריון הפורש אמר, "הגידול הנאה ברווחי הבנק הונע על-ידי הצמיחה והרווחיות של פעילותנו המקומית והבינלאומית כאחת. הבנק עמד ביעדי השלב הראשון של התכנית האסטרטגית, כלומר השגת תשואה על הון בשיעור של מעל 15% מהפעילות הבנקאית הרגילה. לאור התחזיות החיובית, היעד לשנת 2007 הועלה לשיעור של כ- 16%. אנו מעריכים כי הרווחים הצפויים כתוצאה מהשלמת המכירות בהתאם לחקיקת בכר, יעלו את התשואה הכוללת על ההון לרמה של כ-20%".
לדברי, מנכ"ל הבנק - צבי זיו, "הבנק נערך מחדש בתחומים שונים בהתאם לרפורמת ועדת בכר, נושא שגזל משאבים ותשומות ניהוליות רבות. למרות זאת, הצלחנו לעמוד בכל היעדים שהצבנו לעצמנו ואף לעבור אותם בתחומים רבים. גם בשנה זו, חיזקנו את הפלטפורמה העסקית שלנו בכל התחומים בארץ ובעולם".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
