עבודה/מניעת שביתה בהעסקת עובדים חיצוניים/ארצי

אין להתיר למעסיק להפעיל מפעל מושבת באמצעות עובדים חיצוניים, שכן מדובר בנשק שאינו עונה על מבחן המידתיות
עודד ארבל |

עובדות וטענות:

תדיראן קשר הנו מפעל העוסק בייצור ציוד קשר צבאי. למפעל מספר אתרים שאחד מהם ממוקם בעיר חולון. המערערת, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות החשמל, המתכת והאלקטרוניקה (להלן: ההסתדרות), מייצגת 450 עובדים מאורגנים במפעל תדיראן קשר בהתאם להסכם קיבוצי שבין ההסתדרות ותדיראן קשר. רוב עובדיו המאורגנים של המפעל מועסקים בהליכי הייצור, בעוד שמרבית מעובדיו הבלתי מאורגנים מועסקים כאנשי מינהלה וכאנשי פיתוח. המשיבות, תדיראן מערכות בע"מ ותדיראן ספקטרלינק בע"מ, מפעילות שני מפעלים הממוקמים בסמוך למפעל תדיראן קשר שבחולון. אתרי הפעילות של מפעלים אלה אינם כוללים מחסנים ומשכך, מאוחסנים טובין הצריכים להליכי הייצור שלהן במחסני תדיראן קשר. יצוין, כי יותר ממחצית מעובדי המשיבות הם עובדים מאורגנים החברים בהסתדרות. ההסכם הקיבוצי בין תדיראן קשר לבין ההסתדרות הגיע לסוף תוקפו החוזי ביום 31.7.2005 וזאת, מבלי שהצדדים השכילו לחתום על הסכם חדש. ביום 31.8.2005, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בתדיראן קשר וביום 9.11.2005 פתחו העובדים המאורגנים בשביתה, אשר נמשכת זה מספר שבועות. המשיבות פנו לבית הדין האזורי לעבודה בתביעה ובבקשה לסעדים זמניים המכוונים כנגד ההסתדרות במסגרתם, התבקש צו המורה לעובדי תדיראן קשר להימנע מכל פעולה שיש בה כדי לשבש את מתן שירותי האחסון במחסני המפעל. ביה"ד האזורי דחה הבקשה, עם זאת צוין בהחלטה, כי אם תוגש בקשה למתן אפשרות להוציא ממחסני המפעל, באמצעות רכוש חיוני להמשך פעילות החברות, היא תידון לגופה ואכן כך נעשה. הבקשה התקבלה ומכאן הערעור שבפנינו.

דיון משפטי:

כב' הנש' הש' ס' אדלר:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.