לא בוטלה שומה אשר בנימוקיה נפלו פגמי ניסוח

בית המשפט המחוזי קבע, כי אין בפגמים בניסוח אשר נפלו בנימוקי השומה, כדי לבטל את השומה - משכוונת פקיד השומה היתה ברורה.
עו"ד לילך דניאל |

בש"א 21122/05 בתיק עיקרי עמ"ה 1227/05 בכור מנשה ואח' נ. פקיד שומה כפר-סבא

ערעורם של המבקשים הוגש על הודעת שומה לשנת המס 2002.

השגות המערערים נדחו ונקבעה הכנסתם החייבת במס לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה). פירוט נימוקי השומה שנשלחו עם הצווים, נחתם על ידי מר בוטבול, מפקח במשרד פקיד השומה.

לטענת המערערים, לפי סעיף 152(ב) לפקודה, נדרש כי פקיד השומה עצמו יקבע את השומה בצו שבכתב ולפיכך השומות נטולות תוקף. בנוסף, לטענת המערערים, בנימוקי שומת המשיב בשלב ההשגה דובר בשאלת סיווג ההכנסה, ואילו מנימוקי שומת המשיב בערעור, עולה כי המשיב הפעיל את סמכותו לפי סעיף 86 לפקודה. עוד נטען כי נימוקי השומה של המערער 2 אינם חתומים כלל ומכאן ששומות אלו מאויינות.

בקשת המערערים היא לקבל את ערעורם על הסף ולחלופין להורות על החזרת השומות נשוא הערעור לשלב ההשגה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק

בעמ"ה 40,41/70 יעקב בירג ואח' נ. פקיד שומה נצרת, פקיד השומה החתום על הצו לא היה מעורב כלל בעריכת השומה וקביעת הצו. בענייננו נבחנה שאלת הוצאת הצווים במשותף עם פקיד השומה וסגניתו והוא נתן את אישורו להוצאתם. מר בוטבול הוסמך על ידי שר האוצר, כדרוש, להוציא צווים על פי סעיף 152(ב) לפקודה. מכאן שמר בוטבול הוסמך כפקיד השומה, ורשאי הוא על פי דין להוציא צווים ובכלל זה את הנמקתם.

בענייננו פעלו למעשה המשיב ומר בוטבול במשותף, זה חותם על הצווים וזה על נימוקיהם. אמנם מי שהפעיל את סמכותו ושקל את השומה הוא שצריך להיות חתום הן על הצווים והן על נימוקי השומה, אך אין פסול בכך שההנמקות יערכו תחילה בידי אחר, שהרי שעה שפקיד השומה מאשרם הוא מאמצם כשלו, ובלבד שבחנם, הפעיל שיקול דעתו וחתם עליהם.

גם בענייננו ראוי היה שאדם אחד יהא חתום הן על הצו והן על ההנמקות, אולם בנסיבות אלו, בהן שני החותמים מוסמכים כדין ומעורבים בעריכת השומה וקביעת הצווים, ככל שנפל פגם באופן הפעלת הסמכות, פגם זה אינו יכול לאיין את השומות.

לא נמצא בנימוק המשיב כל פגם. בנימוק השומה קבע המשיב, כי ההכנסה שדווחה כרווח הון מפרוק חברה, תסווג כהכנסה מדיבידנד מהחברה ולכן חייבת במס בשיעור של 25%.

המערערים טוענים כי בנימוקי השומה בשלב ההשגה סיווג המשיב את הכנסתם כהכנסה מדיבידנד ובנימוקי השומה בהליך הערעור, בחר המשיב להפעיל סמכותו לפי סעיף 86 לפקודה.

אכן טענת "סיווג מחדש" שונה היא מטענת מלאכותיות עסקה לפי סעיף 86 לפקודה. בענייננו המשיב לא דק בלשונו בהנמקות הצו, כפי שראוי היה שיעשה. ואולם מנימוקי שומת המשיב ניתן להבין כי הכנסת המערער מדיבידנד תחויב במס בשיעור 25% וזאת יוכל להשיג המשיב אך אם מתעלם הוא מהפירוק הנזכר בנימוק. אין מדובר בפגם כה מהותי, עד כי ניתן לומר כי המשיב העלה את עילת המלאכותיות לראשונה בנימוקי השומה נשוא הערעור. כוונתו של המשיב בעניין זה הייתה נהירה.

הביטוי "סיווג" אכן מתקשר לסיווג מחדש וטוב היה עושה המשיב אם היה מדקדק בכגון זאת, אולם אין בכך לבטל את השומה ותקפותה.

בכל הנוגע לטענת המערערים, כי שומותיו של המערער 2 אינן חתומות כלל, הרי שסעיף 237 לפקודה פורש כך שאין צורך בחתימת פקיד השומה וניתן להסתפק בכתיבת שמו על ההודעה. מה גם שבענייננו, בפועל, הצו חתום היה בחתימה ממוחשבת של המשיב. בנוסף, סעיף 159(א) לפקודה מורה, כי אין לבטל שומה מחמת פגם שבצורה או השמטה לו נקרתה. אין בהעדר חתימה בנסיבות בענייננו, כדי לאיין את הצו.

בית המשפט אינו חולק על הצורך בהקפדה בקשר עם התנהלות המשיב, אולם בשקילת מכלול הליקויים הלכאוריים אליהם הפנו המערערים מול התוצאה של ביטול הצווים, הרי שהתוצאה של ביטול הצווים אינה מידתית, מה גם שלא היה בהם כדי לפגוע באילו מזכויות המערערים.

הבקשה נדחתה. המערערים ישאו בהוצאות המשיב בסך 1,000 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

ניתן ביום: 30.11.2005 בפני: כבוד השופט א. מגן.

ב"כ המבקשים: עו"ד ניסן שריפי; ב"כ המשיב: רותי דה שליט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות

רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הונאה רשות המסים

רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.

מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.

ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.

החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.