פערי הארביטראז' מכוונים לפתיחה מעורבת בת"א
הבורסה לניירות ערך בתל אביב צפויה לדשדש בפתיחת המסחר. כך מסמנים פערי הארביטראז' מכיוונם של המניות הדואליות בוול סטריט. אמש חתמו מדדי ניו יורק בירידות שערים כשברקע, התחזקותם של מחירי הנפט. בקרב המניות הישראליות נרשמה מגמה מעורבת והן צפויות לפתוח את המסחר בפערי ארביטראז' מעורבים עם נטיה לצד השלילי. כמחצית ממניות המעו"ף יפתחו בפערים חיוביים.
מדד ת"א 25 יפתח בשיא של 791.21 הנקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמת 798.11 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יבחן את רמת 405.19 הנקודות.
מניות לאומי יסחרו על רקע פרסום ידיעות אחרונות כי הרוכשים החדשים, הקרנות סרברוס וגבריאל יתקשו לקבל אישור לשליטה בבנק. הקרנות רכשו 10% ממניות הבנק ובכוונתם לממש אופציה ל-10% נוספים. על פי ידיעות, תקנון המכרז מגלה כי נאסר על קרנות שיש ביניהן קשר להחזיק יותר מגרעין השליטה בבנק.
מניות חברות הביטוח יסחרו הבוקר על רקע פרסום מעריב, לפיו הרוכשות החדשות של קופות הגמל מידי הבנקים, ידרשו החזר מס בגובה של 2.5 מיליארד שקל. על פי מעריב, חברת הביטוח מנורה מבקשת מנציבות המס החזר הוצאות של 400 מיליון שקל בגין עסקת מבטחים.
מניות גיוון יסחרו הבוקר על רקע דיווחה של החברה אמש לאחר סיום המסחר בוול סטריט, כי רשות המזון ותרופות האמריקנית - FDA, אישרה לחברה לעבוד עם הגרסה החדשה של התוכנה לפענוח תצלומי גלולות ה-PILL CUM. מניות גיוון יפתחו את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי בן 0.36%.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
