שווקי המתכות: מחירי שיא ואי יציבות מפתה

הדעות בקרב האנליסטים המובילים חלוקות בנוגע לכדאיות ההשקעה. הדעות המעורבות בשוק יוצרות אווירה מבולבלת בשווקי המתכות, על הסוחרים להיות זהירים מאוד בכל החלטה המתקבלת בנוגע להשקעה בשווקים בתקופה הנוכחית
יניב לפן |

מחירי המתכות בכלל ומתכות היוקרה בפרט נסחרים ברמות מחירים שלא נראו בשווקים כבר שנים רבות. העליות החדות במחירים מביאות את המשקיעים לתהות מתי תגמר תקופת האופוריה של שוק המתכות. הזהב והכסף נסחרים ברמות הגבוהות ביותר מאז 1987, מחיר הפלטינה נסחר ברמות שיא של 25 שנים ובמרחק של פחות מ-200 דולר ממחיר שיא של כל הזמנים, הפלאדיום נסחר ברמות שיא של 20 חודשים.

הדעות בקרב האנליסטים המובילים חלוקות. מצד אחד הביקוש למתכות מצד שווקים מתעוררים ובמיוחד מצד הודו וסין הולך וגדל, הכלכלה האמריקנית שרויה במצב של אי וודאות בנוגע ללחצים האינפלציונים במשק, מחירי הנפט העולים מאיימים לדחוף את הלחצים האינפלציונים לרמות גבוהות ובלתי צפויות. מצד שני קיימת דעה רווחת שמחירי המתכות עלו יותר מדי ומהר מדי. על דבר אחד מסכימים כולם, שוק המתכות נמצא בתקופה בלתי יציבה.

הזהב

הזהב מקבל את מרבית תשומת הלב מבין כלל המתכות בשווקים. היום טיפס הזהב לרמות שיא של 18 שנים ונסחר במחיר של 512.60 דולר לאונקייה. המחיר הגבוהה של המתכת נתמך מכמה אספקטים פונדמנטלים, מסגירת מכרות לעלייה בביקוש לתכשיטים בתקופת החגים, ראש השנה באסיה ועונת החתונות בהודו.

מעבר לפן הפיזי של הביקוש לזהב הדעה רווחת בשווקים היא שהלחצים האינפלציונים ימשיכו גם בשנת 2006 ומשקיעים רבים מעוניינים לגדר את השקעותיהם.

גורם נוסף שתומך ברמות המחירים הגבוהות הינו חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש. היצע המכרות "נמוך" יחסית למה שהיו מצפים בשווקים לאור תקופת הבצורת הגדולה של שנות ה-90בחיפוש מכרות חדשים שנבעה כתוצאה ממחירי זהב נמוכים.

אנליסט בכיר צותת היום כאומר "מחירי הזהב כנראה וימשיכו לעלות בטווח הארוך, אנחנו כחברה כנראה שלא נרוץ לקנות את המתכת ברמת המחירים הנוכחית, אך ברגע שתווצר רגיעה ומחירי הזהב יתממשו קצת בהחלט צפוי שנכנס לשוק"

אנליסט אחר אמר "הזהב נמצא ברמות מחירים גבוהות מדי, קיים סיכוי סביר שנראה אותו יורד לרמות של 460 דולר לאונקייה. עכשיו עדיף למשקיעים לעמוד בצד מאשר לסחור בזהב."

נחשת

מתכת מעניינת נוספת שעלתה לכותרות לאחרונה הינה הנחשת. מחירי הנחשת הגיעו לרמות שיא של 2.183 דולר לפאונד במהלך יום המסחר ביום שישי האחרון. העלייה החדה במחירי הנחשת ניזונה בחלקה משמועות בשוק על עיסקה מעורערת של סוחר של הממשל הסיני אך הסיבות לעלייה החדה הם רבות ומגוונות.

כמו בשווקי הזהב גם שוק הנחשת סבל מתקופת בצורת ארוכה של חיפוש מכרות לאור מחירים נמוכים. כיום, ללא ספק קיים פער בין כמות המתכות המופקות מהמכרות הקיימים לכמות הרצויה. עובדה זו בהחלט תומכת במחירי נחשת גבוהים.

אנליסט בכיר אמר היום כי "הנחשת הינה בעלת הפוטנציאל הגבוהה ביותר מכל המתכות להמשיך ולעלות. ייתכן ונראה את המתכת נסחרת ברמות של 3 או 4 דולר לפאונד לפני שהמגמה מאבדת מהמומנטום."

לעומתו אמר האנליסט פטר גרנדיץ' כי "הנחשת הינה המתכת הרגישה ביותר היום בשווקים, כמו בית העשוי קלפים ומחכה לקרוס. ברגע שתגמר הפנטזיה הסינית המחיר יכול לאבד 10%-25% מהר מאוד."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?

סקר חדש חושף פגיעה רוחבית בתעסוקה, בלימודים ובמצב הכלכלי של משרתי מילואים ובנות זוגם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"; בנות הזוג בעלות עסק עצמאי הן הנפגעות הגדולות ביותר

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים
לפי סקר משפחות משרתי מילואים שנערך על ידי הלמ"ס באפריל-מאי 2025, הפגיעה התעסוקתית החריפה ביותר נרשמה אצל נשים עצמאיות שבן זוגן נקרא לשירות. כ-73% מהן דיווחו על פגיעה בעסק, לעומת 25% מהשכירות. מתוך בנות הזוג שהיו עצמאיות לפני ה-7 באוקטובר, כ-20% שינו את מצבן התעסוקתי: 12% מועסקות כיום כשכירות ו-8% אינן עובדות.מתוך כלל השכירות, 30% דיווחו על פגיעה בשכר ו-3% פוטרו מעבודתן. 

הפגיעה הזו ניכרת גם בשוק העבודה הרחב יותר: שיעור הנשים שאינן עובדות עלה מ-10% לפני ה-7 באוקטובר ל-14% כיום. בקרב נשים שלא עבדו קודם לכן, כמעט מחציתן הצטרפו לשוק העבודה, בעיקר כשכירות. לעומת זאת, אחת מכל עשר נשים שהייתה שכירה, חדלה מלעבוד בעקבות שירות המילואים של בן הזוג. 


יותר ממחצית ממוסדות הלימודים לא סיפקו הקלות מותאמות

גם בתחום האקדמי נרשמה השפעה של ממש: 47% מהסטודנטיות שבני זוגן משרתים במילואים דיווחו על פגיעה בציונים. 29% מהן נאלצו לדחות קורסים, ו-8% אף הפסיקו את לימודיהן לחלוטין. עם זאת, ב-45% מהמקרים, מוסדות הלימוד סיפקו הקלות מותאמות,  אם כי אין ודאות לגבי האפקטיביות של ההקלות הללו. 

דווקא הסטודנטים ששירתו בעצמם הצליחו לעיתים לגלות עמידות מפתיעה. שיעור ביטול ההרשמה בקרב משרתי מילואים עמד על 11.6%, לעומת 14.4% בכלל האוכלוסייה. שיעור ההפסקה לאחר שנה היה נמוך גם כן,  4.7% בלבד, מול 8.5% בכלל הסטודנטים. 

ככל שהשירות מתארך הקושי הכלכלי מתגבר

34% מבנות הזוג דיווחו על קושי כלכלי כללי, אך הנתון מזנק בקרב גרושות (58%) ויחידניות עם ילדים (48%). גם מבט לפי זרועות השירות מגלה שונות ברורה: משפחות של משרתי זרוע היבשה חוו קושי כלכלי בשיעור של 37% – הגבוה ביותר מכלל הצבא. 

הקשר בין אורך השירות לעומק הפגיעה ברור: בקרב משפחות של משרתי מילואים ששירתו עד 50 יום, 28% דיווחו על קושי כלכלי. בקרב מי ששירתו מעל 250 יום, השיעור קפץ ל-38%.