מחלוקת בין הפרקליטות לרשות ני"ע
פרקליטות ומיסוי וכלכלה בת"א ורשות ניירות ערך חלוקים בניהם בכל הנוגע להעמדתם לדין של יועצי ההשקעות בבנק לאומי. כך נודע ל- .פרקליטת המחוז, אלא רובינק, הביעה את עמדתה כי לנוכח האירועים האחרונים במערכת הפיננסית והעובדה שזו העבירה הראשונה של יועצי הבנק ישראל היא מוכנה להסתפק בעסקת טיעון. העסקה תכלול נזיפה במסגרת ההליך של העמדה לדין משמעתי.רובינק מוכנה לוותר בעניין זה על תשלום הקנס שיוטלו על היועצים החשודים בעבירות על חוק הייעוץ. יש להדגיש כי הקנס יושת באופן אישי על כל אחד מ-14 יועצי ההשקעות שנחקרו על ידי רשות ני"ע. הבנק לא יוכל לממן את התשלום עבורם. ואולם כאמור רשות ני"ע דוחה על הסף הסדר זה.יו"ר הרשות משה טרי גורס כי לא יתכן לסגור את הפרשה ללא תשלום קנס מצד יועצי ההשקעות שכן מהלך כזה ישמש כגורם התרעה לכל היועצים. ברשות גורסים כי במיוחד בימים אלה שבהם מעמדו של יועץ ההשקעות והפיקוח עליו מקבלים משנה חשיבות יש צורך בעונש מרתיע.נראה כי בעקבות המחלוקת המעכבת את פתרון המשבר תוכרע הסוגיה לפרקליט המדינה ערן שנדר. נזכיר כי המדובר בחלק אחר מפרשת הייעוץ בקרנות בנק לאומי. החלק האחר הנוגע לחקירה שנוהלו כנגד בכירים בבנק בעניין מתן הטבות ותמריצים ליועצי ההשקעות מתנהל עדין ובשלב זה לא נסגרה שום עסקה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
