סוף תהליך העלאת הריביות קרב? וול סטריט נסחרת בירוק

בתצהיר שפורסם היום מפגישת הפדרל ריזרב האחרונה נרמז כי בכירי הפד החלו לתכנן את סיום תהליך העלאת הריביות, מחירי הנפט מזנקים 2%, אלווריון מתממשת 1.6%, אודיוקודס צונחת 8.2%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים בשעה זו בעליות שערים. ברקע למסחר היום, פרסומו של פרוטוקול פגישתם האחרונה של ראשי הפדרל ריזרב בארה"ב, על פיו נרמז כי הבכירים החלו לדון בסיומו של תהליך העלאת הריביות בארה"ב, אשר נמשך ללא הפסקה בשנה וחצי האחרונות. בזירת הזהב השחור מזנקים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט בבורסת הסחורות של ניו יורק בשיעור 2% ל-58.9 דולר, זאת על רקע דיווחים על חורף קר מן הצפוי בצפון מזרח ארה"ב, אזור האחראי על כ-80% מצריכת הנפט לחימום במעצמה הגדולה. היום לא צפויים להתפרסם נתוני מאקרו חדשים.

מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 0.4% לרמה של 2,250 נקודות. מדד הדאו ג'ונס מוסיף 0.23% לרמה של 10,844 נקודות.

השבוע יחול מה שמכונה בארה"ב - יום שישי השחור. מדובר ביום שישי של קניות מואצות של האמריקנים לאחר חג ההודיה. השם הוענק ליום זה משום שהקמעונאים נוהגים לראות את הספרים החשבונאיים שלהם עוברים מהצבע האדום (שלילי) לצבע השחור (חיובי) במאזנים.

הפדרציה הלאומית לקמעונות בארה"ב (NRF) העלתה היום את תחזית המכירות של הקמעוניות במדינה לתקופת החגים. ה-NRF חוזה עלייה של 6% בצמיחת מכירות הקמעוניות בארה"ב בנובמבר ובדצמבר, לעומת תחזית קודמת שניתנה בספטמבר וחזתה עלייה של 5% בלבד.

אמריקניות במרכז

ענקית התוכנה מיקרוסופט (MSFT) נסחרת בירידה של 0.65% לרמה של 28 דולר. החברה מרכזת עניין רב, זאת לאחר שהשיקה היום את קונסולת המשחקים ה-XBOX 360. בכך מקווה ענקית התוכנה מרדמונד ליצר תחרות נאותה לקונסולות הפלייסטיישן החדשות של סוני. מיקרוסופט לא הצליחה בעבר לנגוס באופן מהותי בשוק זה עם הגרסא הקודמת.

מניות טארגט (סימול TGT), חברת הקמעונאות השלישית בגודלה בעולם, עולות בשיעור של 0.64% לרמה של 55.27 דולר. החברה העלתה היום את תחזית המכירה לחודש נובמבר מ-2% ל-3%. ההערכות של טארגט משפיעות לטובה גם על מניות WAL-MART (סימול WMT) חברת הקמעונאות הגדולה בעולם, אשר מוסיפות 0.56% לרמה של 49.9 דולר.

ישראליות בוול סטריט

אופטיבייס (OBAS) נסחרת בירידה של 0.4% לרמה של 4.72 דולר. החברה דיווחה על חוזה חדש בצפון קרוליינה לטכנולוגיית ה-IPTV שלה. החברה מהרצליה פיתוח תמכור את מוצרי ה-MGW 5100 שלה לקונסורציום תקשורת אמריקני בשם ויז'ן ווסט. היקף העסקה לא פורט.

מניות אודיוקודס (AUDC) מאבדות 8.2% לרמה של 9.83 דולר, זאת כשברקע, האנליסטים מבנק ההשקעות הגדול סיטיגרופ הורידו למניית את המלצתם למניות החברה ל"החזק", עקב מה שהם מכנים כ"התדרדרות בנתוני היסוד". השקות מוצרים מתחרים, בין היתר על ידי חברת סונוס, מגבירות את החשש בשוק לירידה בהכנסות החברה. בנוסף ציינו האנליסטים כי ההנהלה חוזה ששוק שיחות ה-VOIP יעבור בהדרגה לתחום שאיננו בליבת עסקיה של אודיוקודס (GW).

קמטק (CAMT), המפתחת מערכות לזיהוי פגמים במעגלים מודפסים בתהליך ייצורם, מזנקת בשיעור של 9.6% לרמה של 3.18 דולר. החברה דיווחה היום על תוצאותיה הכספיים ברבעון השלישי של 2005. המכירות ברבעון היו 17.7 מיליון דולר, ירידה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך מבחינת עמידה בתחזיות המוקדמות, מדובר בקצהו העליון של רף התחזיות שניתן, אשר היה בטווח של 16-18 מיליון דולר. במבט לעתיד, סיפק יו"ר החברה רפי עמית תחזיות ראשונות לשנה הבאה: "אנו מצפים לגידול של 35-55% בשורת המכירות ב-2006, לרמה של בין 85 ל-95 מיליון דולר".

מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע (TEVA) נסחרות בעליה של 3.3% לרמה של 42.05 דולר, זאת למרות כי בית המשפט בארה"ב דחה היום את עירעורה בנוגע לתרופת ה-Accupril לטיפול בלחץ דם גבוה. מדובר בעירעור להחלטה מחודש מרץ 2005, עת קיבל בית המשפט את טענתה של יצרנית התרופות פייזר כי לה זכויות בלעדיות לתרופה. עם זאת, החלטתו של בית המשפט היתה צפויה בשווקים וכן טבע אינה משווקת את התרופה מזה כחצי שנה.

מניות ויליפוד השקעות (WILCF) נסחרות בעליה של 6.56% לרמה של 3.9 דולר, זאת כשברקע החברה פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי. רווחי החברה כללו רווח הון של 6 מיליון שקל ממכירת מניות החברה בארה"ב, אך מנגד, הפרישה החברה כ-4 מיליון שקל לחובות קלאב מרקט.

אלווריון מתממשת היום בשיעור של 1.5% לרמה של 9.23 דולר, זאת לאחר שטיפסה ב-22% בתוך יומיים לאחר שג'ים קריימר, בעל תוכנית הטלוויזיה הפופלארית בנושא השקעות ברשת CNBC, דיבר רבות בשיבחה של החברה הישראלית. לפי דבריו של קריימר, טכנולוגיית ה-WiMax, אשר אלווריון הינה אחת המובילות בעולם בהשמתה, הינה בעלת פוטנציאל רב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.