"כלכלות המזרח התיכון יתכווצו ב-4.1% ב-2020 בגלל מחיר הנפט"
הנפט נחשב לסם החיים של חלק לא מבוטל ממדינות ערב. למרות התחזיות השליליות לטווח הארוך, בזכות הרעב העולמי הבלתי נדלה – לפחות עד תחילת השנה – מדינות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, איראן ולוב, מצליחות לייצר ולשמר יציבות (יחסית) פנים מדינית במרבית המקרים.
אבל זה לא בדיוק נכון לומר. אם מסתכלים על האופן שבו מבזבזות המדינות את ההכנסות הגדולות מהנפט, ראוי יותר לכנות את הנפט למשקה אנרגיה למדינות אלה. זאת מאחר ומרביתן מסתמכות על המרץ שהוא נותן לכלכלה, אבל הרווחים נעלמים בין שחיתויות לחוסר בהשקעה מספקת בהון אנושי, מה שמוביל לצמיחה מועטה שאינה מתבססת על היכולת לפתח עוד שווקים. בקיצור, נוצרה תלות מוגזמת.
עד כמה התלות הזו אקוטית? תקציבה של ערב הסעודית ב-2018 נאמד ב-261 מיליארד דולר, כאשר שני שליש, כלומר בערך 174 מיליארד דולר, הגיעו מהכנסות של אראמקו ונפט. סעודיה, שיזמה את מלחמת המחירים בתחילת השנה – אשר הביאה את מחיר החוזים העתידיים על הנפט בחודש אפריל לראשונה למחיר שלילי של מינוס 38 דולר לפני שנסגרו על 11 דולר לחבית – זקוקה למחיר נפט של 80 דולר לחבית כדי לאזן את התקציב שלה. עם זאת המדינה חזתה שמחיר הנפט בשנה הבאה יעמוד על בין 50 ל-55 דולר לחבית. אם ניקח את אמצע הטווח - 52.5 דולר לחבית, זה פער של למעלה מ-34% בהכנסות של המדינה. זה בור גדול.
עכשיו מגיעות החדשות העוד יותר רעות. המצב לא הולך להשתפר בזמן הקרוב, או לפחות כנראה עד סוף 2021. למה? קרן המטבע הבינ"ל (IMF) חוזה כי הכלכלות המזרח תיכוניות – כן גם ישראל בתוכן – יתכווצו בממוצע של 4.1% ב-2020, כשאת מרבית הפגיעה יחטפו מדינות עשירות בנפט. זאת בשל הירידה בצריכת הנפט העולמית השנה, כולל הסגרים החדשים באירופה, שמבשרים על האטה בפעילות הכלכלית שתשפיע ותלחץ את מחירי הנפט, יחד עם חוסר איזון בהיצע.
- ישראל צריכה לדרוש ממדינות המפרץ והמערב לשאת בהוצאות המלחמה
- איך מניית אנבידיה מושפעת מהמלחמה במזרח התיכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההערכה האחרונה של ה-IMF היא הורדה של 1.3% ביחס לתחזית הקודמת באפריל. "שילוב השוק הכלכלי העולמי והשוק ליבוא והיצוא של הנפט, הובילו לירידה חדה שמשתנה בין מדינות שמייבאות ואלה שמייצאות אותו", אמר ג'יהאד עזור, מנהל אזור המזרח התיכון ומרכז אסיה ב-IMF לרשת CNBC. "בממוצע, נראה צמיחה שלילית של 6.6% למדינות המייצאות נפט וצמיחה שלילית של 1% למדינות שמייבאות נפט", אמר.
"מסדרון המחירים לתחילת 2021 עומד על בין 40 ל-45 דולר לחבית, כשבסך הכללי, הממוצע צפוי לעמוד בין 40 ל-50 דולר. חשוב גם לעקוב אחר ההתאוששות בביקושים, שהיווה פקטור ואינדיקטור חשוב שראינו השנה, כמו גם אנרגיה שצפויה להגיע ממקורות אחרים", סיכם.
- 1.בורסע 21/10/2020 06:48הגב לתגובה זואת פני המזרח התיכון . אוי כמה קשה הולך להיות העולם שלנו וכמה מורכב . מדינות שלא ידעו להתעלות על עצמן יכחדו.

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.