"כלכלות המזרח התיכון יתכווצו ב-4.1% ב-2020 בגלל מחיר הנפט"
הנפט נחשב לסם החיים של חלק לא מבוטל ממדינות ערב. למרות התחזיות השליליות לטווח הארוך, בזכות הרעב העולמי הבלתי נדלה – לפחות עד תחילת השנה – מדינות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, איראן ולוב, מצליחות לייצר ולשמר יציבות (יחסית) פנים מדינית במרבית המקרים.
אבל זה לא בדיוק נכון לומר. אם מסתכלים על האופן שבו מבזבזות המדינות את ההכנסות הגדולות מהנפט, ראוי יותר לכנות את הנפט למשקה אנרגיה למדינות אלה. זאת מאחר ומרביתן מסתמכות על המרץ שהוא נותן לכלכלה, אבל הרווחים נעלמים בין שחיתויות לחוסר בהשקעה מספקת בהון אנושי, מה שמוביל לצמיחה מועטה שאינה מתבססת על היכולת לפתח עוד שווקים. בקיצור, נוצרה תלות מוגזמת.
עד כמה התלות הזו אקוטית? תקציבה של ערב הסעודית ב-2018 נאמד ב-261 מיליארד דולר, כאשר שני שליש, כלומר בערך 174 מיליארד דולר, הגיעו מהכנסות של אראמקו ונפט. סעודיה, שיזמה את מלחמת המחירים בתחילת השנה – אשר הביאה את מחיר החוזים העתידיים על הנפט בחודש אפריל לראשונה למחיר שלילי של מינוס 38 דולר לפני שנסגרו על 11 דולר לחבית – זקוקה למחיר נפט של 80 דולר לחבית כדי לאזן את התקציב שלה. עם זאת המדינה חזתה שמחיר הנפט בשנה הבאה יעמוד על בין 50 ל-55 דולר לחבית. אם ניקח את אמצע הטווח - 52.5 דולר לחבית, זה פער של למעלה מ-34% בהכנסות של המדינה. זה בור גדול.
עכשיו מגיעות החדשות העוד יותר רעות. המצב לא הולך להשתפר בזמן הקרוב, או לפחות כנראה עד סוף 2021. למה? קרן המטבע הבינ"ל (IMF) חוזה כי הכלכלות המזרח תיכוניות – כן גם ישראל בתוכן – יתכווצו בממוצע של 4.1% ב-2020, כשאת מרבית הפגיעה יחטפו מדינות עשירות בנפט. זאת בשל הירידה בצריכת הנפט העולמית השנה, כולל הסגרים החדשים באירופה, שמבשרים על האטה בפעילות הכלכלית שתשפיע ותלחץ את מחירי הנפט, יחד עם חוסר איזון בהיצע.
- הבורסה בעומאן - שלוש הנפקות ענק מתוכננות בשנה הבאה
- ישראל צריכה לדרוש ממדינות המפרץ והמערב לשאת בהוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההערכה האחרונה של ה-IMF היא הורדה של 1.3% ביחס לתחזית הקודמת באפריל. "שילוב השוק הכלכלי העולמי והשוק ליבוא והיצוא של הנפט, הובילו לירידה חדה שמשתנה בין מדינות שמייבאות ואלה שמייצאות אותו", אמר ג'יהאד עזור, מנהל אזור המזרח התיכון ומרכז אסיה ב-IMF לרשת CNBC. "בממוצע, נראה צמיחה שלילית של 6.6% למדינות המייצאות נפט וצמיחה שלילית של 1% למדינות שמייבאות נפט", אמר.
"מסדרון המחירים לתחילת 2021 עומד על בין 40 ל-45 דולר לחבית, כשבסך הכללי, הממוצע צפוי לעמוד בין 40 ל-50 דולר. חשוב גם לעקוב אחר ההתאוששות בביקושים, שהיווה פקטור ואינדיקטור חשוב שראינו השנה, כמו גם אנרגיה שצפויה להגיע ממקורות אחרים", סיכם.
- 1.בורסע 21/10/2020 06:48הגב לתגובה זואת פני המזרח התיכון . אוי כמה קשה הולך להיות העולם שלנו וכמה מורכב . מדינות שלא ידעו להתעלות על עצמן יכחדו.
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026
חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37% , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon
Mobil Corp. ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.
במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון
ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.
על פי ההבנות בין הצדדים, במידה
ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.
בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס.
בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.
