תמר פטרוליום תרכוש 7.5% מהזכויות בתמר מנובל אנרג'י
חברת נובל אנרג'י מדווחת כי תמכור 7.5% מהחזקותיה בתמר בתמורה ל-800 מיליון דולר. במסגרת העסקה, תדלל את נובל אנרג'י את חלקה במאגר תמר ותמכור החזקות לתמר פטרוליום, שתגדיל את חלקה במאגר תמר ל-16.75%. המהלך מגיע בהמשך לדרישות מתווה הגז, אשר מחייב את נובל אנרג'י למכור חלק מהחזקותיה בתמר, כך שעד שנת 2021 שיעור החזקותיה לא יעלה על 25%.
נובל אנרג'י תקבל בתמורה כ-560 מיליון דולר במזומן, תמורת הנפקת אגרות חוב (סדרה ב') ואת שאר התמורה תקבל בצורה של 43.5% ממניות תמר פטרוליום. העסקה מותנית בקיומם של מספר תנאים, ביניהם אישור אסיפת בעלי המניות של החברה להקצאת המניות לנובל וכן אישורים רגולטוריים נדרשים.
תמר פטרוליום עוסקת במכירה של גז טבעי המופק ממאגר תמר ללקוחות שונים ובעיקר לחברת החשמל, ללקוחות תעשייתים, ליצרני חשמל פרטיים וכן לחברות שיווק של גז טבעי. כמו כן, עוסקת תמר פטרוליום במכירה של קונדנסט המופק מפרויקט תמר לפז זיקוק אשדוד, בקידום הרחבת מערך ההפקה של פרויקט תמר ובבחינת הפוטנציאל הגיאולוגי במטרות העמוקות שבשטח חזקת תמר.
לאור הביקוש המוגבל לגז טבעי בשוק המקומי ולאור היקף העתודות המשמעותי שנתגלה לחופי מדינת ישראל, בכוונת תמר פטרוליום לפעול בצד אספקת הביקושים לגז טבעי במשק המקומי, לאספקת חלק מן העתודות ליצוא למדינות שכנות ו/או לשווקים אחרים בחו"ל.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביני זומר, סגן נשיא נובל אנרג'י לעניינים אזוריים אמר: "מדובר בצעד משמעותי במימוש התחייבויותיה של נובל אנרג'י במתווה הגז כמו גם בנדבך נוסף בבניית משק הגז הטבעי בישראל. לדבריו, לא רק שהעסקה מקדמת את מימוש המתווה אלא בנוסף תסייע במימון פרויקט לוויתן כיוון שכספי המכירה יושקעו בחזרה בפיתוח הפרויקט: "העסקה משקפת את התבגרות תעשיית הגז והנפט בארץ ותאפשר לקדם את הגיוון בשוק האנרגיה הישראלי כפי שנקבע במתווה".
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
