השבוע הביטקוין שבר שיא חדש כשהמחיר שלו עבר את ה-19,800 דולרים. למעשה, הוא שבר את השיא הרבה קודם. בפעם הקודמת שהביטקוין חצה את ה-19,000 דולרים, ב-2017, המחיר שלו נמדד גם על סמך זירות מסחר בדרום-מזרח אסיה, ששם המחיר שלו גבוה יותר משמעותית מאשר בשאר העולם. לו היו כוללים את זירות המסחר בחישוב המחיר כיום, המחיר של הביטקוין היה משמעותית מעל 20 אלף דולרים.

באופן סמלי, הביטקוין שבר את השיא הזה כחודש אחרי משרד המשפטים האמריקאי הודיע שהחרים כ-69,000 ביטקוינים, בשווי של מעל מיליארד דולרים. ההחרמה הזאת הגיעה מחשבונות שקשורים ל"דרך המשי" (Silk-Road), אתר הדארק-נט שפעל בין 2011 ל-2013. מי שרוצה, יכול לראות בהחרמה של הביטקוינים על ידי רשויות החוק, משל לתהליך שעבר הביטקוין מהיווסדו ב- 2009 ועד היום.

דרך המשי נוסדה ב-2011. מי שהקים אותה היה בחור בשם רוס אולבריכט שסיים אוניברסיטה, וחיפש עבודה כיזם. הניסיון הראשון שלו היה חנות ספרים מקוונת, וכשזה לא הצליח, הוא הקים את דרך המשי. דרך המשי נועדה להיות חלום ליברטריאני של עולם בלי ממשלה ובלי רגולציה. שוק מקוון, שבו כל אחד יכול למכור מה שהוא רוצה, בתנאי שהוא לא פוגע באנשים אחרים. לפי כללים שכאילו נלקחו מספר פילוסופיה של ג'ון סטיוארט מיל. בדרך המשי מכרו בעיקר סמים, כי לכל אחד יש את הזכות לבחור מה לצרוך, אבל אסור היה למכור נשק, פורנוגרפיית-ילדים, או כרטיסי אשראי מזויפים. כדי להדגיש עד כמה דרך המשי היא חלום, בצ'אט של האתר, אולבריכט היה ידוע כשודד הים האכזר רוברטס, שם שלקוח מהסרט "הנסיכה הקסומה".

כאתר שמעוניין לפעול מחוץ לרגולציה של הממשלה, אמצעי התשלום היחיד בדרך המשי היה הביטקוין. באותה תקופה, האידיאולוגיה של דרך המשי ושל קהילת משתמשי הביטקוין די חפפה: כמו הקהילה של דרך-המשי, גם קהילת הביטקוין הדגישה את העובדה שהביטקוין הוא אמצעי תשלום שמשוחרר מפיקוח של הממשלה, ושהוא מאפשר לבצע עיסקאות ולהחזיק עושר, מבלי שאיש יוכל לזהות את הבעלים. אם הממשלות בעולם מנסות כל הזמן להקשות על התחמקות מפיקוח, הביטקוין היה האמצעי האולטימטיבי לתקוע לממשלות כל העולם אצבע בעין.

ב-2013 רשויות החוק הצליחו לסגור את דרך המשי ולשלוח את אולבריכט לשני מאסרי עולם בלי אפשרות לחנינה. רשימת העבירות כללה סחר בסמים וקשירת קשר לרצח – מסתבר שאולבריכט חלם על עולם בלי אלימות, אבל התקשה ליישם. מצד שני, החלום הליברטריאני לא נעלם, כי גם אחרי שהממשל הצליח לשים את היד על האתר ועל המפעילים שלו, הוא לא הצליח להשתלט על אלפי הביטקוינים שהם צברו מעמלות. המערכת המקוונת נשארה מחוץ להישג היד של הממשלה. אבל השבוע, בעזרת אינדיבידואל שפרץ את המערכות של דרך המשי, הממשל הצליח להחרים את הכסף. הביטקוין כבר לא חסין בפני הממשל.

והאמת, היום הקהילה של המטבעות הקריפטוגרפיים כבר לא באמת מנסה. עדיין יש מטבעות כמו המונרו שמאפשרים לסחור באנונימיות כמעט מוחלטת. אבל הרוב המכריע של העסקאות נעשה דרך אתרים מפוקחים, ובשקיפות די גבוהה. חלק גדול מהמסחר נעשה בידי גופים מוסדיים, וקהילת הביטקוין נהנית מזה, כי לכולם ברור שהכסף הגדול לא נמצא אצל הליברטריאנים של רוס, אלא אצל אנשי העסקים מוול-סטריט. יותר מכך: הבנק המרכזי של סין, אולי המדינה הריכוזית ביותר בעולם, משיק כעת מטבע קריפטוגרפי משלו, וזה הולך להיות כנראה המטבע המפוקח ביותר אי פעם. גם בנקים מרכזיים אחרים, כולל בארה"ב, הולכים בכיוון. מה לעשות, החיים זה לא סרט: בנסיכה הקסומה, השודד האכזר רוברטס חי באושר ועושר עם הנסיכה. בעולם האמיתי, המטבעות הקריפטוגרפיים ממשיכים קדימה, והם משאירים את רוס אולבריכט ואת מה שהוא ייצג מאחור.

ד"ר אביחי שניר