קנאביס
צילום: PIXABAY
דוחות

אינטרקיור: ההכנסות צמחו פי 8 ל-33 מ' ש'; האבידה - 10 מיליון שקל

המניה משלימה עליה של 47% מתחילת השנה ונסחרת לפי שווי שוק של 977 מיליון שקל
צחי אפרתי | (8)

חברת הקנאביס אינטרקיור -0.06% מדווחת על רבעון נוסף של גידול בהכנסות - תשיעי במספר. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-33 מיליון שקל והחברה עברה לרווח נקי ברבעון של 2.6 מיליון שקל. המניה משלימה עליה של 47% מתחילת השנה ונסחרת לפי שווי שוק של 977 מיליון שקל.

הצמיחה בהכנסות משקפות גידול של פי 8 בהשוואה להכנסות של 4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בהשוואה לרבעון הקודם ההכנסות גדלו ב-22%, בהשוואה ל-27 מיליון שקל. הגידול בהכנסות מקורו בגידול המתמשך בביקוש למוצרים הממותגים של קנדוק, בהסכמי שיתוף הפעולה הבלעדיים והאסטרטגיים ובהרחבת פעילות ההפצה ורשת בתי המרקחת גבעול המתמחה בניפוק קנאביס רפואי.

ה-EBITDA ברבעון הראשון הסתכם ב-10 מיליון שקל בהשוואה ל-EBITDA שלילי של 1.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. המשקף קצב EBITDA שנתי של מעל ל-40 מיליון שקל. 

הרווח הגולמי הסתכם ב-14.8 מיליון זינוק של 186% בהשוואה לרבעון המקביל שהסתכם ברווח של 5.1 מיליון שקל.

אלכסנדר רבינוביץ, מנכ"ל אינטרקיור: "הרבעון הראשון של 2021 מהווה רבעון חזק נוסף עם שיא בגידול בהכנסות, ברווחיות ובתזרים המזומנים הודות לעוצמת המותגים והמודל העסקי שלנו. תוצאות אלו הושגו תוך עמידה במספר יעדים אסטרטגיים, בכללם השקה מוצלחת של משפחת מוצרי האיכות קנדוק קאלי  והרחבת רשת בתי המרקחת המובילה גבעול ל-10 סניפים בפריסה ארצית.

"עמידה באבני דרך אלו ממשיכה לחזק את מעמדנו המוביל, תוך שאנו משכפלים  את המודל העסקי המנצח לכל שוק בעולם המאמץ רגולציה למוצרי קנאביס רפואי בתקן GMP. המיקוד שלנו במוצרים איכותיים וממותגים, בפלטפורמות הפצה ומכירה מובילות, ובשיתופי פעולה גלובאליים ואסטרטגיים ממצבים את אינטרקיור להמשך הצמיחה ויצירת ערך".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רימה 19/05/2021 09:05
    הגב לתגובה זו
    למי שיש את המניה יכול להיראות כמה היא מופסדת נו?
  • 4.
    יונה רות 18/05/2021 17:16
    הגב לתגובה זו
    האם היתה הנפקה בח"ול מה הסימבול בח"ול ? תודה למשיבים
  • irclf (ל"ת)
    אנונימי 18/05/2021 23:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Hdjdh 18/05/2021 16:00
    הגב לתגובה זו
    בכל אופן על המנייה הזו יש איקס גדול אצלי
  • רימה 19/05/2021 09:06
    הגב לתגובה זו
    אדם שעשה הרבה הרבה למען המדינה
  • 2.
    שרון 18/05/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
    חברה עם זיקוקים. מראית עין. חבל על התמימים. סופם ידוע.
  • רווח אביטה 10 ברבעון, עם גידול של 22% ברבעון. האמת, די (ל"ת)
    עחדם 18/05/2021 18:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע כבד 18/05/2021 11:20
    הגב לתגובה זו
    השער לפני חודשיים בערך היה 3100 מאז ירז כ37 אחוז נכון להיום 2300 בקנדה מחזורים לא משהו אף אחד לא מתלהב מאינטרקיור בקנדה אז אם לא תראו רווחים חזקים הלך עלינו וחבל שנמתין שנים בנייר
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?