צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

אלקטרה צריכה רוצה את המזגנים שזרקתם: תקים מיזם מחזור עם טדי שגיא

החברה הודיעה כי תקים בשיתוף עם אולטרייד של משפחת ריימן וטדי שגיא ועם תאגיד מחזור האלקטרוניקה מאי מתקן למחזור מזגנים, מקררים ומוצרי חשמל נוספים. הרווח צפוי להגיע ממיצוי המתכות מהמוצרים הממוחזרים. עלויות ההקמה: 20 מיליון שקל
איתי פת-יה | (1)

חברת אלקטרה צריכה 2.41% מודיעה על הקמת מיזם משותף למחזור פסולת חשמלית לצד אולטרייד של משפחת רייכמן וטדי שגיא ותאגיד מחזור האלקטרוניקה מאי. עלות ההקמה נאמדת בכ-20 מיליון שקל, כשהכסף ישמש לרכישת מכונות מחזור עבור המתקן שיקימו השותפות. אלקטרה מוצרי צריכה ואולטרייד יחזיקו כל אחת ב-45% מהחברה, ואילו תאגיד מאי יחזיק ב-10%.

לפי הודעת החברה, מתקן הטיפול והמחזור יאפשר למחזר מדי שנה בפס ייצור מתקדם מאות אלפי ל מקררים ומזגנים – שיהוו את הנתח העיקרי בפעילות – וכן "מוצרים לבנים" גדולים אחרים. הפוטנציאל העיקרי בפעילות גלום במיצוי המתכות ממוצרים אלה, כגון ברזל, אלומיניום, פלסטיק, נחושת, נירוסטה ועוד – במקום שאלה יועברו לגריטה.

על אף שיצרנים ויבואנים של מכשירי חשמל בארץ מחויבים במחזור המוצרים שלהם, בפועל אלה עוברים לגריטה אחרי שהמשתמשים זורקים אותם. באלקטרה מדברים בשלב על יעד ל-2030 של מחזור של 30% מכלל הפסולת החשמלית בארץ במיזם המשותף, כשלפי ההערכות העמידה בו תניב לה רווח של מיליוני שקלים מדי שנה.

את הרבעון השלישי של 2020 סגרה אלקטרה צריכה עם הכנסות של כ-741 אלף שקל, גבוה ב-21% מ-613 אלף שקל שהכניסה בתקופה המקבילה. בשורה התחתונה החברה כמעט הכפילה את הרווח (עלייה של 87%) ל-218 אלף שקל, לעומת 116 אלף שנה קודם לכן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין לאן הולך הכסף הזה ? (ל"ת)
    שואל 19/01/2021 12:37
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.