כיל תשקיע 180 מיליון דולר - ותכפיל נתח הפוספט שלה בעולם
כיל כימיכלים לישראל (כיל), של החברה לישראל, הודיעה היום על השלמת המיזם המשותף עם יצרנית הפוספט הסינית - יונאן (Yunnan Phosphate Chemicals). במהלך חמש השנים הבאות כיל ויונאן ישקיעו 340 מיליון דולר בחלקים שווים.
כחלק מהשלמת העסקה, מסחר הסחר הסיני כבר אישר את רכישת 15% מיונאן על ידי כיל תמורת 120 מיליון דולר וכעת נותר להשיג את אישור רשות ני"ע במדינה. עם השלמת העסקה כל פעילות הפוספט הקיימת של כיל בסין תעבור לפעול תחת המיזם המשותף, שיכלול מכרה בקנה מידה עולמי המפיק 2.5 מיליון טון בשנה.
בכך כיל מגדילה את נתח שוק הפוספט העולמי שלה בכ-50% על מנת להבטיח את עתודות הפוספט לטווח הארוך. השותפות תייצר ותשווק חומצה זרחתית לבנה בסין באופן בלעדי ותגדיל את עתודת החומצה הזרחתית הלבנה שלהן פי שלושה. באוגוסט האחרון החברות הקימו פלטפורמת מחקר ופיתוח בתחום הפוספט בקומינג שבמחוז יונאן.
כיל תהיה בעלת השליטה במיזם המשותף, שתוצאותיו, לרבות הנכסים וההתחייבויות, יאוחדו לתוך דו"חותיה הכספיים של כיל. כיל תוביל את פעילות המיזם המשותף שיפעל כיחידה עסקית פעילה של כיל, תמזג לתוך המיזם המשותף את פעילותה הקיימת בסין, באינטגרציה מלאה עם פעילותה הגלובלית של ועם המדיניות התאגידית של החברה.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.נוכלים מנצלים מצב 13/10/2015 12:16הגב לתגובה זומבצעים מסחר מוקדם מהארץ על מנת להוריד ולקנות בזול - בארה"ב עדיין לא קמו. לתשומת לבכם מי שמוכר....
- 2.יאיר 13/10/2015 09:24הגב לתגובה זולחול
- ככה המדינה רוצה 13/10/2015 09:39הגב לתגובה זועידן רצה למכור את כיל וסירבו כעת רוצים להתכונן לתום הזיכיון. ולמכור את כיל אז לא ברור למה מלכתחילה התנגדו . הפופוליזים הרס הכל
- 1.כיל 13/10/2015 09:12הגב לתגובה זוהעיקר התנגדו פה למכירת כיל לפוטאש ועכשיו לא רוצים להאריך את הזכיון ולא רוצים למכור. מדינה של לוזרים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
מחקר גלובלי שפורסם ב-2022 על ידי קאי רוגרי מאוניברסיטת קולומביה שחזר את הניסויים המקוריים ב-19 מדינות ו-13 שפות. התוצאה: 90% מהממצאים המקוריים שוחזרו בהצלחה. רוגרי מסכם: "המחקר שלנו מציע עדות משכנעת להמשיך ולהתייחס לתורת הפרוספקט כהסבר תקף להתנהגות אינדיבידואלית".
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
הטיות קוגניטיביות ותנודתיות השוק האמריקאי
מחקר שפורסם במארס 2024 ב-Behavioural Public Policy של הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ניתח עשר שנות נתונים של מדד S&P 500, ריביות ריאליות, אמון צרכנים, תנודתיות שוק ומרווחי אשראי. החוקרים יישמו ניתוח סדרות עתיות תוך התחשבות בהשפעות של הטיות התנהגותיות. הממצאים חשפו מתאמים משמעותיים: עליית ריביות ריאליות משפיעה שלילית על מניות, כשהקשר מוסבר במידה רבה על ידי שנאת הפסד וסנטימנט. החוקרים מציינים: "בעוד שמימון התנהגותי התקדם משמעותית בהסבר הקשר בין התנהגות אנושית לשווקים פיננסיים, נדרשת חקירה עמוקה יותר של הניואנסים של היבטים התנהגותיים אלה בהקשר של תנודתיות שווקים".
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
