אך מה קורה כאשר הצוות הרפואי מתרשל ולא נוקט בפעולות הנדרשות עבור הבריאות שלנו? במאמר הבא נציג בפניכם 3 תיקים של רשלנות רפואית שיוצגו ע"י משרד עורכי הדין אונגר-שויגמן ונבין מה הייתה הטעות וכיצד היה ניתן להימנע ממנה.

רשלנות רפואית בעת ניתוח בקע 

קרל וולטר, סוכן ביטוח ומדריך טיולים בן 51, בעל בריאות תקינה לרוב הבחין בכאבי בטן חמורים בשנת 2012 ופנה לקבלת טיפול רפואי אצל רופא המשפחה שטיפל בו. רופא המשפחה אבחן את וולטר בבקע טבורי והפנה אותו להמשך טיפול בבית החולים איכילוב. לכשהגיע וולטר לבית החולים איכילוב, הפנה אותו הצוות הרפואי לניתוח בקע טבורי בהול, ניתוח שכיח מאוד לכל הדעות. הצוות הרפואי הבהיל את וולטר אל חדר הניתוח ולאחר ניתוח בהרדמה מלאה, ממש בבוקר שלמחרת שוחרר וולטר לביתו והניתוח, באותה העת, נקבע כהצלחה.

כ-10 ימים לאחר ביצוע הניתוח, וולטר חש ברע וסבל מהקאות וחזר אל בית החולים לטיפול נוסף. לאחר בדיקת CT שבוצעה בבטנו נחשף כי המנתחים שביצעו את ניתוח הבקע הטבורי השתמשו ברשת רפואית בטנית שאינה מאושרת לשימוש בניתוח בקע טבורי. כתוצאה מהגילוי הובהל וולטר שוב לניתוח נוסף בבטנו, שלאחריו סבל קרל מדלקת, חום ודופק מהיר ועל כן נותח וולטר בפעם ה-3. 

הניתוח ה-3, גם הוא לא צלח ולאחר 6 ימים התגלה כי וולטר יזדקק לניתוח נוסף וזאת כדי לסגור את דופן הבטן שמסיבה מסוימת נותר פתוח גם לאחר הניתוח ה-3. לאחר 4 ניתוחים, וולטר היה בטוח כי הסיפור כבר מאחוריו. אך לאחר כ שנים מהניתוח ה-4 פנה וולטר לטיפול רפואי פרטי לאחר שחש בכאבים עזים בבטנו, שם הצוות הרפואי גילה כי ישנה חסימה במעיים של וולטר, מה שגרר עוד 2 ניתוחים והביא אותו לסך של 6 ניתוחים בטניים כתוצאה מהניתוח הרשלני הראשוני.

• יורש נכסי נדל"ן? ייתכן שתקבל מזומן - בלי לשלם מס
• 4 שנות מאסר לעו"ד שגנב מהלקוחות 3.4 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה היה יכול להיעשות אחרת? 

על מנת להבין מה היה יכול להיעשות אחרת ולמנוע את הנזקים הבלתי הפיכים שנגרמו לוולטר, נעיף מבט על חוות דעתו של פרופסור איתן שילוני, מומחה לכירורגיה כללית, שנתן את חוות דעתו במקרה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה ע"י משרד עורכי הדין אונגר-שויגמן. לפי חוות דעתו שלך פרופסור שילוני, השימוש ברשת הרפואית משמשת לתיקון בקעים מפשעתיים, ולא בקעים טבוריים, ועל כן השימוש ברשת הזו היווה רשלנות רפואית. עוד הוסיף פרופסור שילוני כי השימוש ברשת זו נוגדת את הפרקטיקה והפרוטוקול הרפואי לחלוטין ושהשימוש ברשת הוא שגרם את חסימת המעיים של וולטר, ואף סיכן את חייו. 

רשלנות רפואית בעת בדיקת קולונוסקופיה

התובעת, אישה כבת 73, גילתה אחריות על בריאותה והגיעה לבדיקת קולונוסקופיה שגרתית זאת בשל היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, דבר שאינו היה חריג עבורה שכן היא ביצעה את הבדיקות הללו אחת לכמה חודשים.

התובעת, שעברה כריתת רחם ושחלות בעבר, חוותה הידבקויות קשות בבטן ובאגן, דבר שהיה ידוע היטב לצוות הרפואי באסותא, שביצעו את בדיקת הקולונוסקופיה. הצוות הרפואי באסותא ביצעו את בדיקת הקולונוסקופיה מבלי לנקוט באמצעי זהירות נדרשים וכתוצאה מחוסר הזהירות שלהם, התנקב המעי של התובעת והיא הובהלה בדחיפות לבית החולים רמב"ם שבחיפה.

הצוות הרפואי בבית החולים רמב"ם עשו ככל שביכולתם כדי לסגור את החור שנוקב במעי הלקוחה אך ללא הואיל. בגופה של האישה הותקנה סטומה (פתח ניקוז מלאכותי) ולאחר המקרה האישה הפכה סיעודית, למרות היותה אדם עצמאי עד לבדיקה הרשלנית. איכות החיים שלה הידרדרה היא סובלת מכאבי בטן 

מה היה יכול להיעשות אחרת?

כדי שנוכל להבין בצורה הטובה ביותר מה היה יכול להיעשות אחרת במקרה העצוב של התובעת, ניעזר בחוות דעתו המקצועית של פרופסור דניאל רחמילביץ', מומחה למחלות דרכי העיכול ורפואה פנימית. על פי חוות דעתו של המומחה רחמילביץ', הנקב נוצר במעי של התובעת כתוצאה מלחץ מופרז שהופעל בעת הבדיקה על ידי הבודק, שהתקשה בביצוע הבדיקה. עוד הוסיף פרופסור רחמילביץ' כי הקושי בביצוע הבדיקה היה ידוע מראש בשל ההיסטוריה הרפואית של התובעת שכללה את ההידבקות הבטנית כתוצאה מכריתת הרחם שעברה. עוד צוין כי הדבר הנכון היה להפסיק את הבדיקה מיד כשהתגלה הקושי המכני, ולהפנות את התובעת לבדיקה חלופית כמו קולונוסקופיה וירטואלית. 

רשלנות רפואית בעת שחרור מקופת החולים

מטופל בן 71 הגיע אל מרפאת קופת החולים כללית לאחר שחווה כאבים עזים בחזה. לאחר ביצוע אק"ג, נמצאו סימנים של אוטם בשריר הלב וחרף הממצאים, הרופא שיחרר את המטופל לדרכו והמליץ על המשך מעקב ומנוחה. לאחר המלצת הרופא להמשיך בשגרת יומו, חזר המטופל לשגרת העבודה שלו אך למרבה הפתעתו, לאחר פחות משעתיים התמוטט המטופל ועוברי אורח הזמינו עבורו אמבולנס. הכוננים שהגיעו למקום החלו להחיות את המטופל והוא הובהל לבית החולים. לכשהגיע לבית החולים, הוא עבר צנתור דחוף ולאחר מכן עבר לטיפול נמרץ להמשך טיפול. גם לאחר ביצוע הצנתור מצבו של המטופל היה אנוש וחרף כל המאמצים רק יומיים לאחר הגעתו לבית החולים, המטופל נפטר. 

מה היה יכול להיעשות אחרת? 

כדי להבין מה היה יכול להיעשות כדי למנוע את פטירתו של המטופל, ניעזר גם כאן בחוות הדעת המקצועית שהוגשה יחד עם התביעה. בחוות הדעת המקצועית ציינו כי העובדה שרופא המשפחה לא הפנה את המטופל לטיפול תרופתי או הבהיל אותו לבית החולים בעזרת אמבולנס היא שקובעת כי ישנה רשלנות רפואית באבחון. לדברי המומחה הרפואי, אם המטופל היה מובהל באותו הרגע לבית החולים, הטיפול שהיה מקבל היה יכול למנוע את פטירתו. 

משרד עורכי דין אונגר שויגמן

אונגר שויגמן, משרד עורכי דין בהנהלתם של עורך דין אדיר שויגמן ועורכת דין אנה אונגר הינו משרד בעל ניסיון עתיר שנים בתחומי הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף ועוסק בדיני נזיקין, טיפול בתביעות תאונות דרכים ותאונות עבודה, ניהול תביעות כנגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון.

פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ונסייע גם לכם להשיג את הצדק המגיע לכם.