גופי השידור המסחריים, רשת, קשת וערוץ 10 משתפים פעולה ומשלבים כוחות מול ועדת פילבר. למרות התחרות העזה ביניהם, האינטרס הכלכלי המשותף גובר על הכל ודוחף אותם לדרוש את ניהול מערך ה-DTT - "עידן פלוס" המאפשר צפייה בערוץ 2 ו-10 ללא תשלום חודשי קבוע. עד כה מנוהל המערך על ידי הרשות השנייה ובגופי התקשורת טוענים כי ניהול זה לא הצליח במשך 8 השנים מאז הקמתו, להוות אלטרנטיבה אמיתית לצופה.

מנכ"לי 3 גופי הברודקסט טענו זאת הבוקר (יום ה) בפני ועדת פילבר, בעקבות המלצות הביניים של הועדה שפורסמו בתחילת חודש פברואר. עוד הודיעו הבוקר 3 הערוצים, כי הם מוותרים על הקלות התוכן שהוצעו על ידי הוועדה שכן לדבריהם "יש להמשיך ולייצר טלוויזיה איכותית ומגוונת ולצד שמירה על היוצרים והתרבות".

זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 טענו בפני ועדת פילבר כי ניהול המערך באופן ישיר על ידם, יגדיל בצורה משמעותית את שיעורי החדירה של "עידן פלוס" הממומן גם היום על ידי גופי השידור  וממילא מהווה פלטפורמה לתכניהם (של רשת, קשת וערוץ 10). הרציונל מאחורי דרישה זו מבוסס בראש ובראשונה על העובדה שערוצי הטלוויזיה הם מי שמימנו את הקמת ה-DTT שלטענתם אינו מנוהל כראוי. לשיטתם ה-DTT יוכל להניב להם הכנסות נוספות במידה וינוהל על ידן כך שאחוז החדירה שלו לבתים יגדל. 

לנגד עיניהם של ערוצי הברודקאסט עומד הרווח התפעולי של HOT ו-yes שאותו הציגו בפני ועדת פילבר. לטענתם בעוד שחברות הכבלין והלווין הציגו רווח תפעולי של 5.6 מיליארד שקל, הם לעומם הפסידו יחדיו 2 מיליארד שקל. בערוצים המסחריים מדגישים את הסטגנציה של שוק הפרסום שתקוע במקומו כבר מספר שנים ואף מציג ירידה במונחים ריאליים, מדי שנה. נקודה נוספת וכואבת עבור ערוצי הברודקאסט מתייחסת לירידה בהכנסות שנובעת מזליגה מוגברת של תקציבי פרסום לפלטפורמות הדיגיטל השונות שאין עליהן כל חובת פיקוח. הפער בין גודלו של שוק זה בפועל לבין התחזיות עליהן התבססו המודלים הכלכליים של הערוצים המסחריים עומד על יותר מ- 600 מיליון שקל.

או תחרות חופשית או רגולציה על כולם

בשורה התחתונה - שילוב הכוחות בין רשת, קשת וערוץ 10 הוביל לתגובה משותפת מטעמם לדו"ח הביניים של ועדת פילבר ובה רשימת דרישות שכוללת את: ניהול ה-DTT, הגדלת מקורות הכנסה, בלעדיות בפרסום לטלוויזיה מסחרית שניתנת בחינם ואי התערבות של הממונה על ההגבלים בהתקשרויות מול מפרסמים וחברות מדיה. 

מעשית דורשים הערוצים (שמוכנים לוותר על הקלות התוכן שנתפסים בעיניהם כנזיד עדשים) "לאפשר לערוצים המסחריים להגדיל את מקורות ההכנסה שלהם תוך הסרת המגבלות החלות על פעילותם הן כבעלים פוטנציאלים של ערוצים נוספים הן בשוק התוכן". המשמעות בסעיף זה הוא שינוי בחוק הבעלויות הצולבות שחל עליהן כיום ומונע מהם להחזיק בבעלות על גופי תקשורת נוספים. לטענתם במידה והשוק הולך לתחרות חופשית אז הכל או כלום - תנו לנו, כך הם מבקשים, להקים קבוצות מדיה של תוכן בלבד או תוכן ותשתית ו/און להחזיק בבעלותם חברת חדשות. 

דרישה מרכזית נוספת של הערוצים היא "הימנעות מכל התערבות בחופש ההתקשרויות של הערוצים המסחריים עם המפרסמים באופן לא שוויוני ביחס לשחקנים האחרים בשוק הפרסום". לטענתם, במידה ויש התערבות, היא חייבת לחול על כל גופי המדיה בישראל לרבות על האינטרנט. 

החלטות הממונה להגבלים עסקיים שלאורם גם פועל פילבר מגבילות את כוחן של חברות המדיה הפועלות מול הערוצים המסחריים. נכון להיום סך הפרסום של חברת מדיה לא יכול לעבור מעל לנתח של 25% מסך דקות הפרסום במצטבר של הטלוויזיה המסחרית בערב נתון בפריים טיים. על פי פילבר כשל השוק שמקנה לחברות המדיה כוח רב על חשבון הערוצים המסחריים דורש התערבות נוספת עד לתקרה של 18% בלבד. 

בערוצים טוענים כי בדיקה של חברת ייעוץ כלכלית חיצונית מעלה כי מצב שכזה עלול להוביל אותם להפסד נוסף שכן, חברות המדיה שיוגבלו ל-18% בלבד, לא יוותרו על כספי המפרסמים לטובת מתחריהם, ויעדיפו לנווט אל האינטרנט את הכסף שלכאורה אין איפה לקנות איתו זמן אווויר. מבחינת הערוצים הדרישה לפילבר היא תחרות חופשית לחלוטין או רגולציה שיוויונית שתכלול גם את שוק הפרסום באינטרנט.