ליאור חורב על דברי סמח"ט אייזנר: "הוא לוקה בחוסר הבנה כללי של המסגרת ההיררכית, שילך לחפש עבודה אחרת"

סא"ל שלום אייזנר הודח מתפקידו; כך דווח אתמול (יום ד') אודות הסמח"ט שהיכה את פעיל השמאל הדני באמצעות נשקו ושימים ספורים לאחר מכן הוקלט בעודו מותח ביקורת קשה על הרמטכ"ל בני גנץ ועל אלוף הפיקוד הממונה עליו.

"כדי לעמוד במשימה וכדי למנוע פגיעה בחיילים שלי, התחושה שלי שהמפגינים עצמם אמרו שרק בגלל שהסמח"ט התנהג ככה, הם הפסיקו את ההפגנה ולא פרצו יותר... כל הסיפורים האלה לא מעניינים את הרמטכ"ל שלנו ואת אלוף הפיקוד שלי", אמר אייזנר בשיחה שהוקלטה וששודרה לראשונה על ידי חדשות 10. בימים האחרונים עקבו רבים במדינה אחר עדכוני הפרשה שהלכה והפתחה מיום ליום ושלבסוף הגיעה לממדים מפלצתיים. חלק מהאזרחים האשימו ודרשו הדחה מיידית של האיש - לא רק מתפקידו אלא מצה"ל בכלל, ואילו אחרים (ביניהם אנשי צבא) אמרו כי מדובר בקצין מעולה וכי הסרטון שצולם באזור הבקעה ושתיעד את הכאת פעיל השמאל היה חד צדדי ו"ממש לא הראה את כל התמונה".

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

אם התמונה כולה הוצגה או שמא לא, אם דבריו של אייזנר על מפקדיו 'הוצאו מהקשרם' (טענה שכיחה על דברים שאומריהם מצטערים עליהם בחוכמה שלאחר מעשה), ישנו דבר אחד בטוח: הקצין כבר לא יחזור להיות סמח"ט. עם זאת, וכמו בכל סיפור שיוצר הד תקשורתי שלילי, יש לשאול אם שווה לו לאייזנר להוסיף ולהיאבק על תדמיתו בתקשורת או שמא כלו כל הקצין בעניין.

יועץ התקשורת ליאור חורב מארד תקשורת עונה על השאלה באמרו כי כבר מאוחר מדי וכי אייזנר, למעשה, חצה את הגבול כשאמר את שאמר על מפקדיו. לטענתו, "אילו היה מדובר רק במעידה ערכית מול המפגין, היתה לו סיבה להיאבק ולהמשיך לטעון שמגיע לו להישאר במקומו, אבל ברגע שתקף את מפקדיו באופן פומבי, הוא בעצם חטא באותו חטא איום ונורא של אל"מ ארז וינר (עוזר הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, ואחד המעורבים בפרשת 'מסמך הרפז' - ד"פ)".

איך אתה מגדיר את החטא הזה? "אי קבלת מרות ואי הבנה בסיסית של נורמות יסודיות שעומדות בבסיס פקודות הצבא. אגב, אם היה ספק למישהו שמדובר בכשל נקודתי, אזי מתברר שיש כשל בתפיסה כולה, ולכן, כמו שמורתי נהגה להגיד, 'הנ"ל יעלה כיתה אך לא בבית ספרנו'.

-לדעתך, מה ש'תקע' אותו סופית היה השיחה שניהל עם מי שהוצג כתומכו? "לא, זה הרבה יותר מזה - מדובר בחוסר הבנה כללי של המסגרת ההיררכית. אם הוא היה עושה את מה שעשה, מתנצל, מקבל עונש וממשיך - אוקי, אבל הוא המשיך. צריך לזכור שהצבא הוא גוף היררכי ולא מועדון דיבייט. עכשיו, שילך לחפש עבודה אחרת".

אם כך, לא נשאר מה לעשות, בטח לא תקשורתית "לדעתי לא. קצין לא יכול להטיל דופי במפקדיו, בעיקר לא כשהוא עומד לדיון משמעתי, ועוד מולם. על דברים כאלה ישנו הפתגם היהודי העתיק, 'החיים והמוות ביד הלשון'. צריך לזכור את זה".

הפרשן הצבאי של חדשות 10, אלון בן דוד, סירב להתייחס לשאלה אם כדאי לסמח"ט המודח להילחם על תדמיתו או לא, שכן לטענתו, הוא עצמו אינו יועץ תקשורת והדבר אינו מתפקידו. עם זאת, הוא הסכים לתת את דעתו על סופה של הפרשה, ובשונה מחורב, אמר כי ההדחה היתה נקבעת גם לולא תועדה השיחה ה'מפלילה'.

"אני לא חושב שהיתה לרמטכ"ל דרך להשאיר אותו בתפקידו", קובע בן דוד, "כל מה שקרה הוביל לכך שהוא (רא"ל גנץ - ד"פ) היה מחויב לעשות את זה כי התמונה של מה שאירע בהפגנה היתה חזקה מספיק". ללא קשר לסיבת ההדחה, בן דוד מביע דעה דומה לזו של חורב בעניין התפיסה הכללית של אייזנר את המערכת שבה הוא נמצא ומתפקד. "בגדול אפשר לומר, שהוא, כקצין בצה"ל, עשה שגיאה", הוא אומר, "עיקר הבעיה בהתנהלות שלו היא חוסר תבונה או לחילופין, אי הבנה של הסיטואציה ושל מעמדו במסגרתה".

-וזה לא עניין שניתן לטפל בו תקשורתית? "לא, כי בעצם מדובר פה בשאלה ערכית ולא תקשורתית. בכל סיטואציה שלא תהיה, התנהגותו של אייזנר היא לא כזו שסא"ל יכול להרשות לעצמו, ואת זה הוא לא הבין".

ד"ר יריב בן אליעזר, ראש מגמת תקשורת שכנועית במרכז הבינתחומי הרצליה, מסכם את דבריהם של חורב ובן דוד באמרו, כי "אם המוצר גרוע, שום אריזה טובה לא תוציא אותו טוב. לבנאדם היתה מעידה, הוא בא והיכה את הדני הטיפש הזה. זה עוד בסדר, כלומר טעון בירור, כי יכול להיות שהוא איבד את העשתונות ולכן עשה את מה שעשה. בכל מקרה, בעקבות זאת בא גנץ ואמר, 'נשאיר אותו בצבא, אבל אני רוצה בדיקה כוללת', אבל עוד לפני שנעשתה איזושהי בדיקה הגיע האיש ואמר שהרמטכ"ל לא מבין עניין, רק על זה הייתי מוציא אותו".

-לא רק מהתפקיד אלא מהצבא בכלל ? "כן, כיוון שהוא מוציא לארגון שם רע. שוב, הוא לא צריך לעוף בגלל המעשה שעשה במהלך ההפגנה אלא בגלל שלפני שנעשה כל בירור, הוא קם והלין על מפקדיו. מעידה אפשר לצלוח אבל מעשה שנעשה בכוונה תחילה - יריקת להבות אש על הממונים עליך, מה שבבירור מזיק לארגון שאליו אתה משתייך -זה כבר בלתי נסלח".