רובלוקס תסיר פרסומות לילדים במטרה "למנוע ניצול של ילדים"
משחקים חברת רובלוקס שמפעילה פלטפורמה גדולה של משחקים הודיעה כי תסתיר פרסומות משחקנים בני 13 ומטה. בוקר טוב להנהלת רובלוקס שמסרה כי "מדיניות הפרסום הזו נועדה למנוע ניצול משתמשים קטינים".
על פי הודעת החברה, אסור לפרסם מוצרים בשיווק פירמידה, מטבעות קריפטו ו-NFT. כמו כן, חל איסור על פרסום בקשת תרומות, פרסום שירותים פיננסיים ועוד.
השינוי במדיניות הוא בהמשך לתלונה של ארגון הגנת הצרכנים Advertising in Truth נגד החברה לרשות הסחר הפדרלית של ארצות הברית (FTC). הארגון תקף את מדיניות הפרסום הליברלית והנצלנית כלפי ילדים כשאחת הטענות הקשות היתה שהחברה מפרסמת בצורה סמויה למיליוני צרכנים, מתוכם 25 ילדים ובני נוער, על ידי אינספור חברות ושותפים-שותפויות במשחקים. לטענת הארגון, מדובר בהונאה דיגיטלית.
לפני כחצי שנה הגיש ארגון הצרכנים דו"ח מעקב ל-FTC והצביע על כך שאין שום שינוי במדיניות החברה - "ילדים המשתמשים ברובלוקס חשופים לכל הפרסומות בפלטפורמה לרבות פרסומות בנושאים של שירותים פיננסים, קריפטו, NFT ועוד, למעט שלושה מפרסמים שבחרו טווח גילים מבוגר יותר כדי להתאים לקהל היעד שלהם", נכתב בדו"ח של הארגון, "וזאת למרות שרובלוקס מודעת לסוג הפרסום שהילדים רואים דרכה".
רובלוקס היא כאמור פלטפורמה וירטואלית גדולה שמאפשרת למשתמשים בה לשחק ולבנות משחקים. בפלטפורמה משתמשים 53 מיליון משתמשים מדי יום ומעל 200 מיליון שחקנים בחודש.
- רובלוקס נופלת 13% בעקבות הורדת תחזית הצמיחה
- מניית רובלוקס צונחת ב-10% - הסיבה: דוחות חלשים; ילדים לא משלמים על משחקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחצית מהמשתמשים בפלטפורמה הם ילדים בני 12 ומטה. זו גם הסיבה שהחברה נמנעה מלהסיר את הפרסום הבעייתי באופן גורף לילדים. הסרת הפרסום משעה הפחתה ניכרת של ההכנסות השוטפות של החברה שגם ככה לא ממש עושה חייל, מאז הנפקתה לפני כשנתיים איבדה החברה כ-33% לשווי של 27 מיליארד דולר.
קצב ההכנסות של רובולוקס מסתכם במעל 3 מיליארד דולר, כשאת השנה היא צפויה לסגור עם מכירות של 3.3 מיליארד דולר ובשנה הבאה, על פי קונסנזוס התחזיות היא תגיע ל-3.78 מיליארד דולר. ועדיין, החברה תפסיד השנה על פי ההערכות מעל 1 מיליארד דולר וכך גם שנה הבאה.
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה,
ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה
הייטק חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.
הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".
