שותפות חדשה למימון נדל"ן של לידר, הפניקס ומור
לידר שוקי הון, חברת הביטוח הפניקס 2.85% , ובית ההשקעות מור השקעות -2.07% יעניקו יחד הלוואות נדל"ן חוץ בנקאי ליזמים בהיקף מסגרות של כ-2 מיליארד שקל. טופ קפיטל הזרוע הנדל"נית של לידר תחזיק ב-66% מהשותפות, הפניקס ב-20% ומור ב-14%.
כחלק מהחבילה שיציעו החברות, יוכל היזם לקבל גם פוליסות חוק מכר מהפניקס וכן מסגרות אשראי לבניה כולל משלים הון עצמי. החברה המשותפת תתמקד במימון פרויקטים בהקמה במסגרת ליווי בניה סגור ובתנאי מימון דומים בענף. הפניקס תתן לחברה המשותפת מסגרות פוליסות מכר בהיקף של עד כ-2 מיליארד שקל, ולפחות על פי ההצהרות, מהירות ויעילות הליך מימון הפרויקט בשותפות החדשה תביא ללקוחותיה שיפור משמעותי החל משלב החיתום, ובהמשך בתקופת המימון עצמה.
חברת טופ קפיטל הוקמה בשנת 2009 על ידי פולי טטרו וגיא רוזן ועוסקת במימון חוץ בנקאי לנדל"ן. בשנת 2017 הצטרפה לידר שוקי הון כשותפה בחברה. לפני כשנה הצטרף לצוות הניהולי של החברה מיקי ברגר, אשר פרש לאחר 25 שנים מבנק הפועלים, והוא צפוי לנהל את הפעילות המשותפת החדשה.
מייסדי טופ קפיטל גיא רוזן ופולי טטרו: "השותפות החדשה עם שני גופים חזקים תבסס אותנו כאחת מחברות המימון החוץ בנקאיות המובילות בישראל הן בשל מקורות האשראי המשמעותיים העומדים לחברה, המאפשרים לה להרחיב את השקעותיה והן בשל היכולת שלנו להציג אלטרנטיבה ליזמים בכל הקשור למימון פרויקטים בבנייה."
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גלית טפר, מנהלת תחום ליווי פרויקטים וערבויות בהפניקס: "הפניקס ממשיכה להרחיב את הפעילות בשוק הנדל"ן ובעולם הערבויות ופוליסות חוק המכר ומעניקה גב פיננסי למיזם המשותף. עד היום, הפניקס ליוותה בעיקר פרויקטים גדולים, כאשר הפעילות המשותפת עם חברת טופ קפיטל ומור גמל נועדה להשלים את טווח הפרויקטים שהחברה מספקת להם מענה בשוק הנדל"ן הישראלי."
אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל: "מתוך הערכה ששוק הנדל"ן למגורים ימשיך להיות סקטור בריא גם בטווח הבינוני, בחרנו לחבור לחברות הנוספות לתחום הליווי הפיננסי לפרויקטי נדל"ן בהקמה, ולהקים פעילות אשר תואמת את האסטרטגיה שלנו של פיזור וגיוון השקעות."
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- 305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
