מחיר למשתכן: 5% מהדירות במרכז הארץ - יוקצו לדיור ציבורי
שר האוצר, משה כחלון ושר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, השיקו היום (ג׳) במסיבת עיתונאים, שורה של צעדים שנועדו לשקם את מערך הדיור הציבורי ובמיוחד הגדלת היצע הדירות לזכאים. השר גלנט, הציג את המהלכים המתכוננים, כאשר הבולט שבהם הוא הסטת 5% מהדירות בפרויקטי ׳מחיר למשתכן׳ במרכז הארץ (ת״א, רעננה, ראשל״צ ועוד) לטובת זכאי הדיור הציבורי. תוך שמימון דירות הדיור הציבורי ייעשה על ידי הקטנת ההנחה, אליה זכאים זוכי מחיר למשתכן באותו הפרויקט. לדברי גלנט, 5% מדירות מחיר למשתכן בפרויקטים המתוכננים באזור מרכז הארץ, יוקצו לטובת זכאי הדיור הציבורי. מימון הדירות ייעשה באמצעות הקטנת גובה ההנחה לה זוכים רוכשי מחיר למשתכן באותו הפרוייקט. כך למשל, אמר גלנט, ״במקרה שבו היו אמורות היו 100 דירות מוזלות לצאת להגרלה על רכישתן בהנחה של 300 אלף שקל, לאחר הקצאת 5 דירות, בפרוייקט לזכאי הדיור הציבורי, יופחת גם גובה ההנחה שבו יזכו רוכשי הדירות״. ״בכך יתקיים צדק חלוקתי, כאשר המשאב של המדינה יגיע גם לשכבות החלשות. נוכח העובדה שבפרויקטים בהם תחול התכנית, ההנחה מצד המדינה תפחת, על מנת שכספים אלו יגיעו לדיור הציבורי – הדבר יפורסם לרוכשים עם הכניסה להגרלות״. מהלך נוסף של השניים שהוצג על ידי גלנט כ׳ארוך טווח׳,הנו ׳משכנתא רוכשת׳. ״המטרה היא מתן אפשרות לשכבות החלשות לצאת ממעגל העוני. על פי התכנית, מקבלי סיוע בשכר דירה יוכלו לבחור להשקיע את סכום הסיוע באפשרות לקבלת משכנתא לרכישת בית״. כלומר, מצב בו יחשב תשלום שכ״ד של הדייר בדיור הציבורי לטובת משכנתא לרכישת הדירה. השרים כחלון וגלנט גם החליטו על הקמת צוות שייבחן ביצוע תכנית של שכירות לטווח ארוך עבור הממתינים לדיור ציבורי, כאשר המדינה היא זו שתשכור את הדירות מהמשכיר והשיח של השוכרים יהיה מול המדינה ללא צורך במתן ערבויות. לסיכום אמר גלנט: "יהיום אנחנו יוצאים עם בשורה לאוכלוסיה נרחבת במדינת ישראל. אין סיבה שהשכבות החלשות לא יזכו לדירה משלהם. עד היום המדינה השקיעה 1.6 מיליארד שקלים בשנה לסיוע בשכר דירה. בסופו של דבר כעבור 25 שנה השוכרים יוצאים בלי כל נכס. באופן כזה כספי המדינה "הולכים לפח". במקום זאת, המדינה תשקיע את הסכום בהוצאת המשפחות ממעגל העוני. אין דבר צודק מזה". שר האוצר, משה כחלון, דיבר בפתח מסיבת העיתונאים על הזנחת הדיור הציבורי במשך עשרות שנים ועל המהלכים שנועדו לשקם את המצב: ״לפני למעלה מ-20 שנה המדינה הפסיקה בהגדלת מלאי הדירות. צמצום פערים אמיתי מגיע רק כאשר ממשלה מתערבת ומגשרת. אם לא יעזרו לחלשים לעולם לא יצטמצמו הפערים. המצב כיום בדיור הציבורי מחייב פתרונות מחוץ לקופסא. לא כל אחד יתמזל מזלו שההורים שלו יכולים לרכוש לו דירה ולא לכל אחד התמזל המזל לרכוש השכלה והמזל הוביל אותם לאן שהגיעו ואנו כאן כדי לסייע להם״. כחלון ציין שבשנת 2016 נרכשו כ-1,000 דירות לטובת הדיור הציבורי, לעומת דירות אחדות שנרכשו בעבר: ״המאבק כאן הוא ארוך אבל אנחנו מתחילים את המסע הזה. בשנה שעברה (2016) היו נתונים יפים. איכלוס של 660 דירות ורכש של כ-1,000 דירות. יש להבין כי בעבר המדינה רכשה דירות אחדות. מדובר במצב שתמיד הצרכים יהיו גדולים מן האמצעים והתפקיד שלנו לצמצם את הפערים ככל הניתן״.
- 5.שר תותח היחיד שעובד וואו כמה דברים במקביל (ל"ת)כחלון לראשות הממשלה 15/02/2017 07:35הגב לתגובה זו
- 4.אא 14/02/2017 16:44הגב לתגובה זואז ממשלה סירבה. אז היה מדובר על כל פרויקט של קבלן. הים אותה הצאה של קבלנים אושרה אך ורק במסגרת לפרויקטים של "מחיר למשתכן". צד נכון, אבל למה רק חלשים צריכים לממן יותר חלשים?
- 3.ההטבות בחוק מס 3 דירות-גלגל הצלה אחרון לאספני הדירות (ל"ת)משקיע שוקע 14/02/2017 16:03הגב לתגובה זו
- 2.כחלון. אתה "סר" אוצר נחשל (ל"ת)שלומי 14/02/2017 15:34הגב לתגובה זו
- 1.אבסורד 14/02/2017 14:49הגב לתגובה זואני מאוד מעריך את כחלון וגלאנט אך פה הם לגמרי סטו מהכיוון. לתפוס טרמפ על גב הקונים בפרויקט מחיר למשתכן זה פשוט אבסורד שאין כדוגמתו . מדוע להעמיס נטל נוסף על הזוגות הצעירים שאין ברשותם דירה ? המדינה צריכה להקצות תקציב על מנת לרכוש דירות שיעודן לדיור ציבורי ולא לעשות זאת ע"ח מחוסרי דיור .
- המדינה 15/02/2017 10:45הגב לתגובה זומיסים על ימין ועל שמאל משוק הדיור, שישתמשו בכסף הזה, ממשל הזוי!

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית
השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.
נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.
דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.
ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה
קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד.
- דירה חדשה או יד שנייה: מה באמת עדיף לרכוש היום?
- דירה מיד ראשונה: יתרונות והמלצות שכדאי להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
