מחיר למשתכן: 5% מהדירות במרכז הארץ - יוקצו לדיור ציבורי
שר האוצר, משה כחלון ושר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, השיקו היום (ג׳) במסיבת עיתונאים, שורה של צעדים שנועדו לשקם את מערך הדיור הציבורי ובמיוחד הגדלת היצע הדירות לזכאים. השר גלנט, הציג את המהלכים המתכוננים, כאשר הבולט שבהם הוא הסטת 5% מהדירות בפרויקטי ׳מחיר למשתכן׳ במרכז הארץ (ת״א, רעננה, ראשל״צ ועוד) לטובת זכאי הדיור הציבורי. תוך שמימון דירות הדיור הציבורי ייעשה על ידי הקטנת ההנחה, אליה זכאים זוכי מחיר למשתכן באותו הפרויקט. לדברי גלנט, 5% מדירות מחיר למשתכן בפרויקטים המתוכננים באזור מרכז הארץ, יוקצו לטובת זכאי הדיור הציבורי. מימון הדירות ייעשה באמצעות הקטנת גובה ההנחה לה זוכים רוכשי מחיר למשתכן באותו הפרוייקט. כך למשל, אמר גלנט, ״במקרה שבו היו אמורות היו 100 דירות מוזלות לצאת להגרלה על רכישתן בהנחה של 300 אלף שקל, לאחר הקצאת 5 דירות, בפרוייקט לזכאי הדיור הציבורי, יופחת גם גובה ההנחה שבו יזכו רוכשי הדירות״. ״בכך יתקיים צדק חלוקתי, כאשר המשאב של המדינה יגיע גם לשכבות החלשות. נוכח העובדה שבפרויקטים בהם תחול התכנית, ההנחה מצד המדינה תפחת, על מנת שכספים אלו יגיעו לדיור הציבורי – הדבר יפורסם לרוכשים עם הכניסה להגרלות״. מהלך נוסף של השניים שהוצג על ידי גלנט כ׳ארוך טווח׳,הנו ׳משכנתא רוכשת׳. ״המטרה היא מתן אפשרות לשכבות החלשות לצאת ממעגל העוני. על פי התכנית, מקבלי סיוע בשכר דירה יוכלו לבחור להשקיע את סכום הסיוע באפשרות לקבלת משכנתא לרכישת בית״. כלומר, מצב בו יחשב תשלום שכ״ד של הדייר בדיור הציבורי לטובת משכנתא לרכישת הדירה. השרים כחלון וגלנט גם החליטו על הקמת צוות שייבחן ביצוע תכנית של שכירות לטווח ארוך עבור הממתינים לדיור ציבורי, כאשר המדינה היא זו שתשכור את הדירות מהמשכיר והשיח של השוכרים יהיה מול המדינה ללא צורך במתן ערבויות. לסיכום אמר גלנט: "יהיום אנחנו יוצאים עם בשורה לאוכלוסיה נרחבת במדינת ישראל. אין סיבה שהשכבות החלשות לא יזכו לדירה משלהם. עד היום המדינה השקיעה 1.6 מיליארד שקלים בשנה לסיוע בשכר דירה. בסופו של דבר כעבור 25 שנה השוכרים יוצאים בלי כל נכס. באופן כזה כספי המדינה "הולכים לפח". במקום זאת, המדינה תשקיע את הסכום בהוצאת המשפחות ממעגל העוני. אין דבר צודק מזה". שר האוצר, משה כחלון, דיבר בפתח מסיבת העיתונאים על הזנחת הדיור הציבורי במשך עשרות שנים ועל המהלכים שנועדו לשקם את המצב: ״לפני למעלה מ-20 שנה המדינה הפסיקה בהגדלת מלאי הדירות. צמצום פערים אמיתי מגיע רק כאשר ממשלה מתערבת ומגשרת. אם לא יעזרו לחלשים לעולם לא יצטמצמו הפערים. המצב כיום בדיור הציבורי מחייב פתרונות מחוץ לקופסא. לא כל אחד יתמזל מזלו שההורים שלו יכולים לרכוש לו דירה ולא לכל אחד התמזל המזל לרכוש השכלה והמזל הוביל אותם לאן שהגיעו ואנו כאן כדי לסייע להם״. כחלון ציין שבשנת 2016 נרכשו כ-1,000 דירות לטובת הדיור הציבורי, לעומת דירות אחדות שנרכשו בעבר: ״המאבק כאן הוא ארוך אבל אנחנו מתחילים את המסע הזה. בשנה שעברה (2016) היו נתונים יפים. איכלוס של 660 דירות ורכש של כ-1,000 דירות. יש להבין כי בעבר המדינה רכשה דירות אחדות. מדובר במצב שתמיד הצרכים יהיו גדולים מן האמצעים והתפקיד שלנו לצמצם את הפערים ככל הניתן״.
- 5.שר תותח היחיד שעובד וואו כמה דברים במקביל (ל"ת)כחלון לראשות הממשלה 15/02/2017 07:35הגב לתגובה זו
- 4.אא 14/02/2017 16:44הגב לתגובה זואז ממשלה סירבה. אז היה מדובר על כל פרויקט של קבלן. הים אותה הצאה של קבלנים אושרה אך ורק במסגרת לפרויקטים של "מחיר למשתכן". צד נכון, אבל למה רק חלשים צריכים לממן יותר חלשים?
- 3.ההטבות בחוק מס 3 דירות-גלגל הצלה אחרון לאספני הדירות (ל"ת)משקיע שוקע 14/02/2017 16:03הגב לתגובה זו
- 2.כחלון. אתה "סר" אוצר נחשל (ל"ת)שלומי 14/02/2017 15:34הגב לתגובה זו
- 1.אבסורד 14/02/2017 14:49הגב לתגובה זואני מאוד מעריך את כחלון וגלאנט אך פה הם לגמרי סטו מהכיוון. לתפוס טרמפ על גב הקונים בפרויקט מחיר למשתכן זה פשוט אבסורד שאין כדוגמתו . מדוע להעמיס נטל נוסף על הזוגות הצעירים שאין ברשותם דירה ? המדינה צריכה להקצות תקציב על מנת לרכוש דירות שיעודן לדיור ציבורי ולא לעשות זאת ע"ח מחוסרי דיור .
- המדינה 15/02/2017 10:45הגב לתגובה זומיסים על ימין ועל שמאל משוק הדיור, שישתמשו בכסף הזה, ממשל הזוי!

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
