מחיר למשתכן: 5% מהדירות במרכז הארץ - יוקצו לדיור ציבורי
שר האוצר, משה כחלון ושר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, השיקו היום (ג׳) במסיבת עיתונאים, שורה של צעדים שנועדו לשקם את מערך הדיור הציבורי ובמיוחד הגדלת היצע הדירות לזכאים. השר גלנט, הציג את המהלכים המתכוננים, כאשר הבולט שבהם הוא הסטת 5% מהדירות בפרויקטי ׳מחיר למשתכן׳ במרכז הארץ (ת״א, רעננה, ראשל״צ ועוד) לטובת זכאי הדיור הציבורי. תוך שמימון דירות הדיור הציבורי ייעשה על ידי הקטנת ההנחה, אליה זכאים זוכי מחיר למשתכן באותו הפרויקט. לדברי גלנט, 5% מדירות מחיר למשתכן בפרויקטים המתוכננים באזור מרכז הארץ, יוקצו לטובת זכאי הדיור הציבורי. מימון הדירות ייעשה באמצעות הקטנת גובה ההנחה לה זוכים רוכשי מחיר למשתכן באותו הפרוייקט. כך למשל, אמר גלנט, ״במקרה שבו היו אמורות היו 100 דירות מוזלות לצאת להגרלה על רכישתן בהנחה של 300 אלף שקל, לאחר הקצאת 5 דירות, בפרוייקט לזכאי הדיור הציבורי, יופחת גם גובה ההנחה שבו יזכו רוכשי הדירות״. ״בכך יתקיים צדק חלוקתי, כאשר המשאב של המדינה יגיע גם לשכבות החלשות. נוכח העובדה שבפרויקטים בהם תחול התכנית, ההנחה מצד המדינה תפחת, על מנת שכספים אלו יגיעו לדיור הציבורי – הדבר יפורסם לרוכשים עם הכניסה להגרלות״. מהלך נוסף של השניים שהוצג על ידי גלנט כ׳ארוך טווח׳,הנו ׳משכנתא רוכשת׳. ״המטרה היא מתן אפשרות לשכבות החלשות לצאת ממעגל העוני. על פי התכנית, מקבלי סיוע בשכר דירה יוכלו לבחור להשקיע את סכום הסיוע באפשרות לקבלת משכנתא לרכישת בית״. כלומר, מצב בו יחשב תשלום שכ״ד של הדייר בדיור הציבורי לטובת משכנתא לרכישת הדירה. השרים כחלון וגלנט גם החליטו על הקמת צוות שייבחן ביצוע תכנית של שכירות לטווח ארוך עבור הממתינים לדיור ציבורי, כאשר המדינה היא זו שתשכור את הדירות מהמשכיר והשיח של השוכרים יהיה מול המדינה ללא צורך במתן ערבויות. לסיכום אמר גלנט: "יהיום אנחנו יוצאים עם בשורה לאוכלוסיה נרחבת במדינת ישראל. אין סיבה שהשכבות החלשות לא יזכו לדירה משלהם. עד היום המדינה השקיעה 1.6 מיליארד שקלים בשנה לסיוע בשכר דירה. בסופו של דבר כעבור 25 שנה השוכרים יוצאים בלי כל נכס. באופן כזה כספי המדינה "הולכים לפח". במקום זאת, המדינה תשקיע את הסכום בהוצאת המשפחות ממעגל העוני. אין דבר צודק מזה". שר האוצר, משה כחלון, דיבר בפתח מסיבת העיתונאים על הזנחת הדיור הציבורי במשך עשרות שנים ועל המהלכים שנועדו לשקם את המצב: ״לפני למעלה מ-20 שנה המדינה הפסיקה בהגדלת מלאי הדירות. צמצום פערים אמיתי מגיע רק כאשר ממשלה מתערבת ומגשרת. אם לא יעזרו לחלשים לעולם לא יצטמצמו הפערים. המצב כיום בדיור הציבורי מחייב פתרונות מחוץ לקופסא. לא כל אחד יתמזל מזלו שההורים שלו יכולים לרכוש לו דירה ולא לכל אחד התמזל המזל לרכוש השכלה והמזל הוביל אותם לאן שהגיעו ואנו כאן כדי לסייע להם״. כחלון ציין שבשנת 2016 נרכשו כ-1,000 דירות לטובת הדיור הציבורי, לעומת דירות אחדות שנרכשו בעבר: ״המאבק כאן הוא ארוך אבל אנחנו מתחילים את המסע הזה. בשנה שעברה (2016) היו נתונים יפים. איכלוס של 660 דירות ורכש של כ-1,000 דירות. יש להבין כי בעבר המדינה רכשה דירות אחדות. מדובר במצב שתמיד הצרכים יהיו גדולים מן האמצעים והתפקיד שלנו לצמצם את הפערים ככל הניתן״.
- 5.שר תותח היחיד שעובד וואו כמה דברים במקביל (ל"ת)כחלון לראשות הממשלה 15/02/2017 07:35הגב לתגובה זו
- 4.אא 14/02/2017 16:44הגב לתגובה זואז ממשלה סירבה. אז היה מדובר על כל פרויקט של קבלן. הים אותה הצאה של קבלנים אושרה אך ורק במסגרת לפרויקטים של "מחיר למשתכן". צד נכון, אבל למה רק חלשים צריכים לממן יותר חלשים?
- 3.ההטבות בחוק מס 3 דירות-גלגל הצלה אחרון לאספני הדירות (ל"ת)משקיע שוקע 14/02/2017 16:03הגב לתגובה זו
- 2.כחלון. אתה "סר" אוצר נחשל (ל"ת)שלומי 14/02/2017 15:34הגב לתגובה זו
- 1.אבסורד 14/02/2017 14:49הגב לתגובה זואני מאוד מעריך את כחלון וגלאנט אך פה הם לגמרי סטו מהכיוון. לתפוס טרמפ על גב הקונים בפרויקט מחיר למשתכן זה פשוט אבסורד שאין כדוגמתו . מדוע להעמיס נטל נוסף על הזוגות הצעירים שאין ברשותם דירה ? המדינה צריכה להקצות תקציב על מנת לרכוש דירות שיעודן לדיור ציבורי ולא לעשות זאת ע"ח מחוסרי דיור .
- המדינה 15/02/2017 10:45הגב לתגובה זומיסים על ימין ועל שמאל משוק הדיור, שישתמשו בכסף הזה, ממשל הזוי!
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
מחקר רחב של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?
ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%. האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?
נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.
כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים. כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי
עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז
המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".
