משה כחלון ויואב גלנט
צילום: יח"צ

מחיר למשתכן: 5% מהדירות במרכז הארץ - יוקצו לדיור ציבורי

המימון לדירות הדיור הציבורי יעשה על ידי הקטנת ההנחה לזוכים באותו הפרויקט במחיר למשתכן. זאת כחלק משורת צעדים שנועדו להגדיל את היצע דירות הדיור הציבורי 
ענת דניאלי | (6)

שר האוצר, משה כחלון ושר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, השיקו היום (ג׳) במסיבת עיתונאים, שורה של צעדים שנועדו לשקם את מערך הדיור הציבורי ובמיוחד הגדלת היצע הדירות לזכאים. השר גלנט, הציג את המהלכים המתכוננים, כאשר הבולט שבהם הוא הסטת 5% מהדירות בפרויקטי ׳מחיר למשתכן׳ במרכז הארץ (ת״א, רעננה, ראשל״צ ועוד) לטובת זכאי הדיור הציבורי. תוך שמימון דירות הדיור הציבורי ייעשה על ידי הקטנת ההנחה, אליה זכאים זוכי מחיר למשתכן באותו הפרויקט.  לדברי גלנט, 5% מדירות מחיר למשתכן בפרויקטים המתוכננים באזור מרכז הארץ, יוקצו לטובת זכאי הדיור הציבורי. מימון הדירות ייעשה באמצעות הקטנת גובה ההנחה לה זוכים רוכשי מחיר למשתכן באותו הפרוייקט. כך למשל, אמר גלנט, ״במקרה שבו היו אמורות היו 100 דירות מוזלות לצאת להגרלה על רכישתן בהנחה של 300 אלף שקל, לאחר הקצאת 5 דירות, בפרוייקט לזכאי הדיור הציבורי, יופחת גם גובה ההנחה שבו יזכו רוכשי הדירות״.  ״בכך יתקיים צדק חלוקתי, כאשר המשאב של המדינה יגיע גם לשכבות החלשות. נוכח העובדה שבפרויקטים בהם תחול התכנית, ההנחה מצד המדינה תפחת, על מנת שכספים אלו יגיעו לדיור הציבורי – הדבר יפורסם לרוכשים עם הכניסה להגרלות״. מהלך נוסף של השניים שהוצג על ידי גלנט כ׳ארוך טווח׳,הנו ׳משכנתא רוכשת׳. ״המטרה היא מתן אפשרות לשכבות החלשות לצאת ממעגל העוני. על פי התכנית, מקבלי סיוע בשכר דירה יוכלו לבחור להשקיע את סכום הסיוע באפשרות לקבלת משכנתא לרכישת בית״. כלומר, מצב בו יחשב תשלום שכ״ד של הדייר בדיור הציבורי לטובת משכנתא לרכישת הדירה. השרים כחלון וגלנט גם החליטו על הקמת צוות שייבחן ביצוע תכנית של שכירות לטווח ארוך עבור הממתינים לדיור ציבורי, כאשר המדינה היא זו שתשכור את הדירות מהמשכיר והשיח של השוכרים יהיה מול המדינה ללא צורך במתן ערבויות. לסיכום אמר גלנט: "יהיום אנחנו יוצאים עם בשורה לאוכלוסיה נרחבת במדינת ישראל. אין סיבה שהשכבות החלשות לא יזכו לדירה משלהם. עד היום המדינה השקיעה 1.6 מיליארד שקלים בשנה לסיוע בשכר דירה. בסופו של דבר כעבור 25 שנה השוכרים יוצאים בלי כל נכס. באופן כזה כספי המדינה "הולכים לפח". במקום זאת, המדינה תשקיע את הסכום בהוצאת המשפחות ממעגל העוני. אין דבר צודק מזה". שר האוצר, משה כחלון, דיבר בפתח מסיבת העיתונאים על הזנחת הדיור הציבורי במשך עשרות שנים ועל המהלכים שנועדו לשקם את המצב: ״לפני למעלה מ-20 שנה המדינה הפסיקה בהגדלת מלאי הדירות. צמצום פערים אמיתי מגיע רק כאשר ממשלה מתערבת ומגשרת. אם לא יעזרו לחלשים לעולם לא יצטמצמו הפערים. המצב כיום בדיור הציבורי מחייב פתרונות מחוץ לקופסא. לא כל אחד יתמזל מזלו שההורים שלו יכולים לרכוש לו דירה ולא לכל אחד התמזל המזל לרכוש השכלה והמזל הוביל אותם לאן שהגיעו ואנו כאן כדי לסייע להם״. כחלון ציין שבשנת 2016 נרכשו כ-1,000 דירות לטובת הדיור הציבורי, לעומת דירות אחדות שנרכשו בעבר: ״המאבק כאן הוא ארוך אבל אנחנו מתחילים את המסע הזה. בשנה שעברה (2016) היו נתונים יפים. איכלוס של 660 דירות ורכש של כ-1,000 דירות. יש להבין כי בעבר המדינה רכשה  דירות אחדות. מדובר במצב שתמיד הצרכים יהיו גדולים מן האמצעים והתפקיד שלנו לצמצם את הפערים ככל הניתן״.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שר תותח היחיד שעובד וואו כמה דברים במקביל (ל"ת)
    כחלון לראשות הממשלה 15/02/2017 07:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אא 14/02/2017 16:44
    הגב לתגובה זו
    אז ממשלה סירבה. אז היה מדובר על כל פרויקט של קבלן. הים אותה הצאה של קבלנים אושרה אך ורק במסגרת לפרויקטים של "מחיר למשתכן". צד נכון, אבל למה רק חלשים צריכים לממן יותר חלשים?
  • 3.
    ההטבות בחוק מס 3 דירות-גלגל הצלה אחרון לאספני הדירות (ל"ת)
    משקיע שוקע 14/02/2017 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כחלון. אתה "סר" אוצר נחשל (ל"ת)
    שלומי 14/02/2017 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבסורד 14/02/2017 14:49
    הגב לתגובה זו
    אני מאוד מעריך את כחלון וגלאנט אך פה הם לגמרי סטו מהכיוון. לתפוס טרמפ על גב הקונים בפרויקט מחיר למשתכן זה פשוט אבסורד שאין כדוגמתו . מדוע להעמיס נטל נוסף על הזוגות הצעירים שאין ברשותם דירה ? המדינה צריכה להקצות תקציב על מנת לרכוש דירות שיעודן לדיור ציבורי ולא לעשות זאת ע"ח מחוסרי דיור .
  • המדינה 15/02/2017 10:45
    הגב לתגובה זו
    מיסים על ימין ועל שמאל משוק הדיור, שישתמשו בכסף הזה, ממשל הזוי!
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.