אירופה מול העולם: היכן שהחסרונות הופכים ליתרונות
שנת 2014 נפתחה בסערה שזרעה בלבול בשווקים. מבול של נתונים כלכליים, הפחתה בהרחבה הכמותית, בליווי מגוון הצהרות של הפד הובילו לקושי בהסקת מסקנה ברורה לגבי העתיד. דבר אחד בטוח, הכלים המוכרים העומדים לרשותן של כלכלות העולם כבר אינם אפקטיביים כבעבר, וייתכן שאנו בפתחו של עידן פתרונות אחרים עתידים להיות הכרחיים.
בבואנו להרכיב תיק השקעות בתקופות של אי וודאות וסיום עידן של סדר כלכלי מוכר, קיימת חשיבות רבה לבחינת אירופה בהשוואה לקטרי הצמיחה המרכזיים (למעט הודו).
יפן, עם חוב לאומי כפול מהתמ"ג, הנובע בעיקר ממדיניות מוניטארית אגרסיבית ולאחר ראלי מרשים, נמצאת בשלב בעייתי. הצלחתה תלויה בהימור על האמצעים בהם השתמשה ארה"ב בעוצמה רבה יותר באופן יחסי, קהל יעד, בעלי מאפייני צריכה שונים ומנטאליות אחרת לחלוטין. יפן תלויה יותר מתמיד בהתפתחות טכנולוגית שתביא למיזעור נזקי המינוף וצמצומם ע"י תרומה משמעותית לצמיחה. מקורות הייצוא והייבוא של יפן הם סין וארה"ב, נתונים אלו מייצגים תלות משמעותית, וכפועל יוצא זהו גורם המקשר בין גורל הכלכלות.
סין, עדה להשפעותיה העזות של הצמיחה על כל רבדיה ועשויה להיות שחקן מרכזי בשוק הכלכלי הגלובלי, אך זה בכפוף להתפתחות פוליטית. חדי העין כבר הבחינו בתאוות הבצע בדמות מדיניות מיסוי, נדל"ן וחלוקת משאבים.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הרי שחוב לאומי השקול לכרבע מהתמ"ג בשילוב שיעורי צמיחה מרשימים של כ-7.4% ברבעון הראשון לשנת 2014 ממחישים את הפוטנציאל במעצמה העתיקה. מקורות הייצוא העיקריים של סין הם הונג-קונג וארה"ב, ומקורות הייבוא העיקריים שלה הם דרום קוריאה ויפן. בכלכלה הסינית, בשונה מיפן, קיים פיזור נאות שמייצב אותה ככלכלה גמישה יותר.
ארה"ב, לטוב ולרע, גם בתקופה זו, עתידה להוות בצעדיה הכלכליים סמן ימני לרוב כלכלות העולם. אך עם חוב לאומי של כמעט 100% מהתמ"ג ותהליך צמצום הרחבה כמותית שאת השפעותיו טרם חווינו, מצבו של השוק האמריקני משתקף בתצורת המסחר במדדיו השונים.
מתחילת השנה ראינו עליות לשיאים חדשים ותיקונים שבאו אחריהן. בחמישה חודשים המדדים כמעט ודורכים במקום. עם זאת, בל נשכח כי ארה"ב היא המדינה המחדשת ביותר ורוב המהפכות הטכנולוגיות מקורן בחברות אמריקניות. דבר המעיד על העוצמה הפסיכולוגית כחדשנית וכמכתיבת טרנדים ותרבות. ארה"ב מייצאת בעיקר לקנדה ומקסיקו, ומייבאת בעיקר מסין, קנדה ומקסיקו.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
זרקור על אירופה
אירופה הינה סמל העולם הישן, התרבות, האצילות. מירב החברות הגדולות ביבשת הן חברות תעשייה, פיננסים, אנרגיה, תקשורת ופארמה. אירופה אינה ידועה כחממה טכנולוגית ומספרן של חברות מענפי הפיתוח (חומרה ותוכנה) הינו זניח. עם זאת, לאירופה יש יתרון בשל מיקומה הגיאוגרפי בין המעצמות הכלכליות ממזרח וממערב. לאירופה יש מאפיינים מיוחדים המבדילים אותה משאר כלכלות העולם, ומאפשרות לה למנף את ההבדלים ליתרון בשוקי המניות.
ייתכן כי הגישה השמרנית, שתמכה בפיזור רחב בין מדינות רבות ותמהיל חברות שונה. ביחד עם ההבדל המהותי מן המעצמות האחרות שתלויות בייבוא / ייצוא אל מעבר לים, לעומת מדינות אירופה שמייבאות ומייצאות בעיקר לעצמן ומעצמן (עם מגמה ששמה כיום דגש על כך - היבוא המשוקלל של גוש האירו מסין עומד על כ-16.2%, כאשר למעלה מ-60% מגיע ממדינות הגוש עצמן) ישמשו כעוגן בעידן של אי ודאות.
התוצאות בשטח
מתחילת השנה הובילו איטליה וספרד את מדדי המניות עם תשואה של כ-15% באיטליה וכ-8.5% בספרד. מדד היורוסטוקס 600 הרחב השיג תשואה של כ-3.5% מתחילה 2014 לעומת מדד ה-S&P 500 האמריקני שצף סביב ה-1.7%. השאר עם תשואה שואפת ל-0, ומדדי יפן וסין שהניבו תשואות שליליות מובהקות.
נזכיר כי אין תשואה שחפה מסיכון. קיים סיכון הטמון במדינות משתקמות כגון איטליה, המובילה את מערב אירופה בחוב הלאומי לתמ"ג עם כ-130%, ספרד עם אחוזי אבטלה גבוהים וחוב פרטי כפול מהתוצר, הרחבה כמותית קיימת באנגליה ומתוכננת בנוסף בחלק ממדינות מערב אירופה.
אך, לעומת המדינות "המסוכנות", ישנם עוגנים סולידיים, בדמות סקנדינביה, עם חוב לאומי ממוצע של כ-42% מהתמ"ג וצמיחה חד ספרתית יציבה, המשמשים לגיוון בסל הרחב. הגיוון מאפשר חשיפה למדינות בעלות יחס סיכון - סיכוי גבוה, כפי שהיה מתחילת השנה, ובעת ובעונה אחת חשיפה למדינות המשמשות מעקה בטיחות במקרה וההתפתחויות יטו לתרחיש הפסימי יותר.
התמ"ג הכללי של האיחוד עומד על כ-16.1 טריליון דולר ומתקרב בגודלו לארה"ב וחוב לאומי בשיעור של כ-86% מהתמ"ג - יתרון קל המאפשר ורסטיליות יתרה מארה"ב ויפן. למעשה, בתוך תיק השקעות אירופי אנחנו מוצאים כדאיות לפיזור נאות של הסיכונים ומפחיתים את רמת התנודתיות הצפויה בתיק השקעות המבוסס על השוק האירופי.
כאשר משווים לשווקים המובילים המוזכרים לעיל, אירופה נראית מאוזנת הרבה יותר, דווקא בתכונות המוזכרות כחסרונות, כגון הפיזור וחוסר המיקוד - דבר שהופך את אירופה לאטרקטיבית במיוחד. היעדר טכנולוגיה חדשנית מהווה מכשול בעתיד הרחוק, אולם, בעת הנוכחית, בתנאי אי וודאות, היצמדות למנועי צמיחה מסורתיים, בהם אירופה מצטיינת ושופעת, עשוי להיות ההבדל בין תשואה חיובית לשלילית.
חברות איכותיות רבות נסחרות במחירים זולים גם אחרי הסטה של כספים לאירופה. כלומר, יש הזדמנויות רבות יותר בסיכון דומה למדינות אחרות. בתרחיש האופטימי, בו הצמיחה ממשיכה, מדינות הצמאות להתאוששות יובילו את אירופה לתשואות שצפויות להיות מן הגבוהות בעולם המפותח. בתרחיש הפסימי, בו חלה סטגנציה בצמיחה יש לגוש האירו עוגנים רבים להיאחז בהם ולספק הגנה יחסית במגמה דובית.
- 4.שחקן 09/05/2014 19:12הגב לתגובה זוחסר לי עוד קצת עומק אבל הנקודה מובנת ואני נוטה לקבל את האמור עם הסתייגות קלה
- 3.פרט שולי .... 08/05/2014 01:39הגב לתגובה זואירופה, היסטוריה נכבשה ללא קרב, בגלי מהגרים שאין בהם שמץ תרומה
- 2.יריב 07/05/2014 15:26הגב לתגובה זומכפיל 4 ממוצע לבורסה הרוסית, חברות יציבות, עם תזרים חזק, ועולם שחושש מהשגעונות של פוטין, אבל פוטין אינו היטלר, הוא מחושב והוא יעשה הכל כדי לתמוך בכלכלה שלו. משאבי הטבע של רוסיה אינסופיים - יותר נפט מסעודיה ויותר גז מקטאר. רק צריך אומץ...
- 1.ira 07/05/2014 11:29הגב לתגובה זוכן ירבו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
