אירופה מול העולם: היכן שהחסרונות הופכים ליתרונות
שנת 2014 נפתחה בסערה שזרעה בלבול בשווקים. מבול של נתונים כלכליים, הפחתה בהרחבה הכמותית, בליווי מגוון הצהרות של הפד הובילו לקושי בהסקת מסקנה ברורה לגבי העתיד. דבר אחד בטוח, הכלים המוכרים העומדים לרשותן של כלכלות העולם כבר אינם אפקטיביים כבעבר, וייתכן שאנו בפתחו של עידן פתרונות אחרים עתידים להיות הכרחיים.
בבואנו להרכיב תיק השקעות בתקופות של אי וודאות וסיום עידן של סדר כלכלי מוכר, קיימת חשיבות רבה לבחינת אירופה בהשוואה לקטרי הצמיחה המרכזיים (למעט הודו).
יפן, עם חוב לאומי כפול מהתמ"ג, הנובע בעיקר ממדיניות מוניטארית אגרסיבית ולאחר ראלי מרשים, נמצאת בשלב בעייתי. הצלחתה תלויה בהימור על האמצעים בהם השתמשה ארה"ב בעוצמה רבה יותר באופן יחסי, קהל יעד, בעלי מאפייני צריכה שונים ומנטאליות אחרת לחלוטין. יפן תלויה יותר מתמיד בהתפתחות טכנולוגית שתביא למיזעור נזקי המינוף וצמצומם ע"י תרומה משמעותית לצמיחה. מקורות הייצוא והייבוא של יפן הם סין וארה"ב, נתונים אלו מייצגים תלות משמעותית, וכפועל יוצא זהו גורם המקשר בין גורל הכלכלות.
סין, עדה להשפעותיה העזות של הצמיחה על כל רבדיה ועשויה להיות שחקן מרכזי בשוק הכלכלי הגלובלי, אך זה בכפוף להתפתחות פוליטית. חדי העין כבר הבחינו בתאוות הבצע בדמות מדיניות מיסוי, נדל"ן וחלוקת משאבים.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הרי שחוב לאומי השקול לכרבע מהתמ"ג בשילוב שיעורי צמיחה מרשימים של כ-7.4% ברבעון הראשון לשנת 2014 ממחישים את הפוטנציאל במעצמה העתיקה. מקורות הייצוא העיקריים של סין הם הונג-קונג וארה"ב, ומקורות הייבוא העיקריים שלה הם דרום קוריאה ויפן. בכלכלה הסינית, בשונה מיפן, קיים פיזור נאות שמייצב אותה ככלכלה גמישה יותר.
ארה"ב, לטוב ולרע, גם בתקופה זו, עתידה להוות בצעדיה הכלכליים סמן ימני לרוב כלכלות העולם. אך עם חוב לאומי של כמעט 100% מהתמ"ג ותהליך צמצום הרחבה כמותית שאת השפעותיו טרם חווינו, מצבו של השוק האמריקני משתקף בתצורת המסחר במדדיו השונים.
מתחילת השנה ראינו עליות לשיאים חדשים ותיקונים שבאו אחריהן. בחמישה חודשים המדדים כמעט ודורכים במקום. עם זאת, בל נשכח כי ארה"ב היא המדינה המחדשת ביותר ורוב המהפכות הטכנולוגיות מקורן בחברות אמריקניות. דבר המעיד על העוצמה הפסיכולוגית כחדשנית וכמכתיבת טרנדים ותרבות. ארה"ב מייצאת בעיקר לקנדה ומקסיקו, ומייבאת בעיקר מסין, קנדה ומקסיקו.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
זרקור על אירופה
אירופה הינה סמל העולם הישן, התרבות, האצילות. מירב החברות הגדולות ביבשת הן חברות תעשייה, פיננסים, אנרגיה, תקשורת ופארמה. אירופה אינה ידועה כחממה טכנולוגית ומספרן של חברות מענפי הפיתוח (חומרה ותוכנה) הינו זניח. עם זאת, לאירופה יש יתרון בשל מיקומה הגיאוגרפי בין המעצמות הכלכליות ממזרח וממערב. לאירופה יש מאפיינים מיוחדים המבדילים אותה משאר כלכלות העולם, ומאפשרות לה למנף את ההבדלים ליתרון בשוקי המניות.
ייתכן כי הגישה השמרנית, שתמכה בפיזור רחב בין מדינות רבות ותמהיל חברות שונה. ביחד עם ההבדל המהותי מן המעצמות האחרות שתלויות בייבוא / ייצוא אל מעבר לים, לעומת מדינות אירופה שמייבאות ומייצאות בעיקר לעצמן ומעצמן (עם מגמה ששמה כיום דגש על כך - היבוא המשוקלל של גוש האירו מסין עומד על כ-16.2%, כאשר למעלה מ-60% מגיע ממדינות הגוש עצמן) ישמשו כעוגן בעידן של אי ודאות.
התוצאות בשטח
מתחילת השנה הובילו איטליה וספרד את מדדי המניות עם תשואה של כ-15% באיטליה וכ-8.5% בספרד. מדד היורוסטוקס 600 הרחב השיג תשואה של כ-3.5% מתחילה 2014 לעומת מדד ה-S&P 500 האמריקני שצף סביב ה-1.7%. השאר עם תשואה שואפת ל-0, ומדדי יפן וסין שהניבו תשואות שליליות מובהקות.
נזכיר כי אין תשואה שחפה מסיכון. קיים סיכון הטמון במדינות משתקמות כגון איטליה, המובילה את מערב אירופה בחוב הלאומי לתמ"ג עם כ-130%, ספרד עם אחוזי אבטלה גבוהים וחוב פרטי כפול מהתוצר, הרחבה כמותית קיימת באנגליה ומתוכננת בנוסף בחלק ממדינות מערב אירופה.
אך, לעומת המדינות "המסוכנות", ישנם עוגנים סולידיים, בדמות סקנדינביה, עם חוב לאומי ממוצע של כ-42% מהתמ"ג וצמיחה חד ספרתית יציבה, המשמשים לגיוון בסל הרחב. הגיוון מאפשר חשיפה למדינות בעלות יחס סיכון - סיכוי גבוה, כפי שהיה מתחילת השנה, ובעת ובעונה אחת חשיפה למדינות המשמשות מעקה בטיחות במקרה וההתפתחויות יטו לתרחיש הפסימי יותר.
התמ"ג הכללי של האיחוד עומד על כ-16.1 טריליון דולר ומתקרב בגודלו לארה"ב וחוב לאומי בשיעור של כ-86% מהתמ"ג - יתרון קל המאפשר ורסטיליות יתרה מארה"ב ויפן. למעשה, בתוך תיק השקעות אירופי אנחנו מוצאים כדאיות לפיזור נאות של הסיכונים ומפחיתים את רמת התנודתיות הצפויה בתיק השקעות המבוסס על השוק האירופי.
כאשר משווים לשווקים המובילים המוזכרים לעיל, אירופה נראית מאוזנת הרבה יותר, דווקא בתכונות המוזכרות כחסרונות, כגון הפיזור וחוסר המיקוד - דבר שהופך את אירופה לאטרקטיבית במיוחד. היעדר טכנולוגיה חדשנית מהווה מכשול בעתיד הרחוק, אולם, בעת הנוכחית, בתנאי אי וודאות, היצמדות למנועי צמיחה מסורתיים, בהם אירופה מצטיינת ושופעת, עשוי להיות ההבדל בין תשואה חיובית לשלילית.
חברות איכותיות רבות נסחרות במחירים זולים גם אחרי הסטה של כספים לאירופה. כלומר, יש הזדמנויות רבות יותר בסיכון דומה למדינות אחרות. בתרחיש האופטימי, בו הצמיחה ממשיכה, מדינות הצמאות להתאוששות יובילו את אירופה לתשואות שצפויות להיות מן הגבוהות בעולם המפותח. בתרחיש הפסימי, בו חלה סטגנציה בצמיחה יש לגוש האירו עוגנים רבים להיאחז בהם ולספק הגנה יחסית במגמה דובית.
- 4.שחקן 09/05/2014 19:12הגב לתגובה זוחסר לי עוד קצת עומק אבל הנקודה מובנת ואני נוטה לקבל את האמור עם הסתייגות קלה
- 3.פרט שולי .... 08/05/2014 01:39הגב לתגובה זואירופה, היסטוריה נכבשה ללא קרב, בגלי מהגרים שאין בהם שמץ תרומה
- 2.יריב 07/05/2014 15:26הגב לתגובה זומכפיל 4 ממוצע לבורסה הרוסית, חברות יציבות, עם תזרים חזק, ועולם שחושש מהשגעונות של פוטין, אבל פוטין אינו היטלר, הוא מחושב והוא יעשה הכל כדי לתמוך בכלכלה שלו. משאבי הטבע של רוסיה אינסופיים - יותר נפט מסעודיה ויותר גז מקטאר. רק צריך אומץ...
- 1.ira 07/05/2014 11:29הגב לתגובה זוכן ירבו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
