אירופה מול העולם: היכן שהחסרונות הופכים ליתרונות

אדם פוסלבסקי, מנהל חדר מסחר ניהול תיקים במיטב דש, מתייחס לכדאיות והעדיפות של אירופה מול העולם, מתוך הפיזור ההשקעות ותנאי ההשקעה
אדם פוסלבסקי | (4)

שנת 2014 נפתחה בסערה שזרעה בלבול בשווקים. מבול של נתונים כלכליים, הפחתה בהרחבה הכמותית, בליווי מגוון הצהרות של הפד הובילו לקושי בהסקת מסקנה ברורה לגבי העתיד. דבר אחד בטוח, הכלים המוכרים העומדים לרשותן של כלכלות העולם כבר אינם אפקטיביים כבעבר, וייתכן שאנו בפתחו של עידן פתרונות אחרים עתידים להיות הכרחיים.

בבואנו להרכיב תיק השקעות בתקופות של אי וודאות וסיום עידן של סדר כלכלי מוכר, קיימת חשיבות רבה לבחינת אירופה בהשוואה לקטרי הצמיחה המרכזיים (למעט הודו).

יפן, עם חוב לאומי כפול מהתמ"ג, הנובע בעיקר ממדיניות מוניטארית אגרסיבית ולאחר ראלי מרשים, נמצאת בשלב בעייתי. הצלחתה תלויה בהימור על האמצעים בהם השתמשה ארה"ב בעוצמה רבה יותר באופן יחסי, קהל יעד, בעלי מאפייני צריכה שונים ומנטאליות אחרת לחלוטין. יפן תלויה יותר מתמיד בהתפתחות טכנולוגית שתביא למיזעור נזקי המינוף וצמצומם ע"י תרומה משמעותית לצמיחה. מקורות הייצוא והייבוא של יפן הם סין וארה"ב, נתונים אלו מייצגים תלות משמעותית, וכפועל יוצא זהו גורם המקשר בין גורל הכלכלות.

סין, עדה להשפעותיה העזות של הצמיחה על כל רבדיה ועשויה להיות שחקן מרכזי בשוק הכלכלי הגלובלי, אך זה בכפוף להתפתחות פוליטית. חדי העין כבר הבחינו בתאוות הבצע בדמות מדיניות מיסוי, נדל"ן וחלוקת משאבים.

עם זאת, הרי שחוב לאומי השקול לכרבע מהתמ"ג בשילוב שיעורי צמיחה מרשימים של כ-7.4% ברבעון הראשון לשנת 2014 ממחישים את הפוטנציאל במעצמה העתיקה. מקורות הייצוא העיקריים של סין הם הונג-קונג וארה"ב, ומקורות הייבוא העיקריים שלה הם דרום קוריאה ויפן. בכלכלה הסינית, בשונה מיפן, קיים פיזור נאות שמייצב אותה ככלכלה גמישה יותר.

ארה"ב, לטוב ולרע, גם בתקופה זו, עתידה להוות בצעדיה הכלכליים סמן ימני לרוב כלכלות העולם. אך עם חוב לאומי של כמעט 100% מהתמ"ג ותהליך צמצום הרחבה כמותית שאת השפעותיו טרם חווינו, מצבו של השוק האמריקני משתקף בתצורת המסחר במדדיו השונים.

מתחילת השנה ראינו עליות לשיאים חדשים ותיקונים שבאו אחריהן. בחמישה חודשים המדדים כמעט ודורכים במקום. עם זאת, בל נשכח כי ארה"ב היא המדינה המחדשת ביותר ורוב המהפכות הטכנולוגיות מקורן בחברות אמריקניות. דבר המעיד על העוצמה הפסיכולוגית כחדשנית וכמכתיבת טרנדים ותרבות. ארה"ב מייצאת בעיקר לקנדה ומקסיקו, ומייבאת בעיקר מסין, קנדה ומקסיקו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

זרקור על אירופה

אירופה הינה סמל העולם הישן, התרבות, האצילות. מירב החברות הגדולות ביבשת הן חברות תעשייה, פיננסים, אנרגיה, תקשורת ופארמה. אירופה אינה ידועה כחממה טכנולוגית ומספרן של חברות מענפי הפיתוח (חומרה ותוכנה) הינו זניח. עם זאת, לאירופה יש יתרון בשל מיקומה הגיאוגרפי בין המעצמות הכלכליות ממזרח וממערב. לאירופה יש מאפיינים מיוחדים המבדילים אותה משאר כלכלות העולם, ומאפשרות לה למנף את ההבדלים ליתרון בשוקי המניות.

ייתכן כי הגישה השמרנית, שתמכה בפיזור רחב בין מדינות רבות ותמהיל חברות שונה. ביחד עם ההבדל המהותי מן המעצמות האחרות שתלויות בייבוא / ייצוא אל מעבר לים, לעומת מדינות אירופה שמייבאות ומייצאות בעיקר לעצמן ומעצמן (עם מגמה ששמה כיום דגש על כך - היבוא המשוקלל של גוש האירו מסין עומד על כ-16.2%, כאשר למעלה מ-60% מגיע ממדינות הגוש עצמן) ישמשו כעוגן בעידן של אי ודאות.

התוצאות בשטח

מתחילת השנה הובילו איטליה וספרד את מדדי המניות עם תשואה של כ-15% באיטליה וכ-8.5% בספרד. מדד היורוסטוקס 600 הרחב השיג תשואה של כ-3.5% מתחילה 2014 לעומת מדד ה-S&P 500 האמריקני שצף סביב ה-1.7%. השאר עם תשואה שואפת ל-0, ומדדי יפן וסין שהניבו תשואות שליליות מובהקות.

נזכיר כי אין תשואה שחפה מסיכון. קיים סיכון הטמון במדינות משתקמות כגון איטליה, המובילה את מערב אירופה בחוב הלאומי לתמ"ג עם כ-130%, ספרד עם אחוזי אבטלה גבוהים וחוב פרטי כפול מהתוצר, הרחבה כמותית קיימת באנגליה ומתוכננת בנוסף בחלק ממדינות מערב אירופה.

אך, לעומת המדינות "המסוכנות", ישנם עוגנים סולידיים, בדמות סקנדינביה, עם חוב לאומי ממוצע של כ-42% מהתמ"ג וצמיחה חד ספרתית יציבה, המשמשים לגיוון בסל הרחב. הגיוון מאפשר חשיפה למדינות בעלות יחס סיכון - סיכוי גבוה, כפי שהיה מתחילת השנה, ובעת ובעונה אחת חשיפה למדינות המשמשות מעקה בטיחות במקרה וההתפתחויות יטו לתרחיש הפסימי יותר.

התמ"ג הכללי של האיחוד עומד על כ-16.1 טריליון דולר ומתקרב בגודלו לארה"ב וחוב לאומי בשיעור של כ-86% מהתמ"ג - יתרון קל המאפשר ורסטיליות יתרה מארה"ב ויפן. למעשה, בתוך תיק השקעות אירופי אנחנו מוצאים כדאיות לפיזור נאות של הסיכונים ומפחיתים את רמת התנודתיות הצפויה בתיק השקעות המבוסס על השוק האירופי.

כאשר משווים לשווקים המובילים המוזכרים לעיל, אירופה נראית מאוזנת הרבה יותר, דווקא בתכונות המוזכרות כחסרונות, כגון הפיזור וחוסר המיקוד - דבר שהופך את אירופה לאטרקטיבית במיוחד. היעדר טכנולוגיה חדשנית מהווה מכשול בעתיד הרחוק, אולם, בעת הנוכחית, בתנאי אי וודאות, היצמדות למנועי צמיחה מסורתיים, בהם אירופה מצטיינת ושופעת, עשוי להיות ההבדל בין תשואה חיובית לשלילית.

חברות איכותיות רבות נסחרות במחירים זולים גם אחרי הסטה של כספים לאירופה. כלומר, יש הזדמנויות רבות יותר בסיכון דומה למדינות אחרות. בתרחיש האופטימי, בו הצמיחה ממשיכה, מדינות הצמאות להתאוששות יובילו את אירופה לתשואות שצפויות להיות מן הגבוהות בעולם המפותח. בתרחיש הפסימי, בו חלה סטגנציה בצמיחה יש לגוש האירו עוגנים רבים להיאחז בהם ולספק הגנה יחסית במגמה דובית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שחקן 09/05/2014 19:12
    הגב לתגובה זו
    חסר לי עוד קצת עומק אבל הנקודה מובנת ואני נוטה לקבל את האמור עם הסתייגות קלה
  • 3.
    פרט שולי .... 08/05/2014 01:39
    הגב לתגובה זו
    אירופה, היסטוריה נכבשה ללא קרב, בגלי מהגרים שאין בהם שמץ תרומה
  • 2.
    יריב 07/05/2014 15:26
    הגב לתגובה זו
    מכפיל 4 ממוצע לבורסה הרוסית, חברות יציבות, עם תזרים חזק, ועולם שחושש מהשגעונות של פוטין, אבל פוטין אינו היטלר, הוא מחושב והוא יעשה הכל כדי לתמוך בכלכלה שלו. משאבי הטבע של רוסיה אינסופיים - יותר נפט מסעודיה ויותר גז מקטאר. רק צריך אומץ...
  • 1.
    ira 07/05/2014 11:29
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.