גולדמן זאקס: הסיכוי למיתון בארה"ב ירד ל-20%
לפי גולדמן זאקס, ההסתברות לכך שארה"ב תיכנס למיתון בשנה הקרובה ירדה ל-20% בלבד. הכלכלנים ציינו כי הנתונים הכלכליים שהתפרסמו מתחילת אוגוסט, ובפרט נתוני הצריכה הפרטית ומספר הבקשות לדמי אבטלה, אינם מעידים על סימני מיתון באופק.
בתחילת החודש העלתה גולדמן את הערכתה להסתברות של מיתון ל-25%, על רקע דוח התעסוקה המאכזב של חודש יולי. לפני כן, נותרה הערכת הכלכלנים יציבה על 15% במשך תקופה ארוכה. ההסתברות למיתון של גולדמן עשויה לרדת שוב ל-15% אם דוח התעסוקה לחודש אוגוסט, אשר צפוי להתפרסם בתחילת ספטמבר, יהיה חיובי.
הנתונים החלשים של יולי הדאיגו את השווקים, היות והם עמדו בקריטריון של "כלל סאם", אשר טוען כי מיתון מתרחש כאשר שיעור האבטלה הממוצע בשלושת החודשים האחרונים עולה בחצי אחוז מעל לשפל של 12 החודשים האחרונים. בתגובה, מדדי המניות צנחו בחדות בתחילת אוגוסט, אך מאז התאוששו ומחקו את ההפסדים. למעשה, מדד S&P 500 רשם את התשואה השבועית הגבוהה ביותר שלו מתחילת השנה בשבוע החולף.
על פי הכלכלנים, החוסן המפתיע של הכלכלה האמריקאית צפוי להשפיע גם על מדיניות הריבית של הבנק הפדרלי. בגולדמן מעריכים כי הפד יסתפק בהורדה מתונה של 0.25% בישיבתו הבאה, אלא אם כן דוח התעסוקה לאוגוסט יאכזב באופן משמעותי, מה שעלול להצדיק הפחתה נוספת של הריבית ב-0.5%.
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- אילו הזדמנויות השקעה הסכסוך הסיני-אמריקאי יוצר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד האינפלציה המועדף על הפד
מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, עלה ב-0.2% ביוני, בהתאם לציפיות וגבוה מ-0.1% בחודש מאי. העלייה משנה לשנה עמדה על 2.6%, ללא שינוי לעומת החודש הקודם וגבוה מהצפי ל-2.5%. מדד המחירים הכללי הציג עלייה חודשית של 0.1%, ועלייה שנתית של 2.5%. בהתאם לציפיות. המדדים עולים בתגובה עד 1%.
בסך הכל, לחץ המחירים פחת וזה עשוי לעזור לבכירי הפד' להאמין כי האינפלציה אכן מתקדמת אל עבר יעד ה-2% של הבנק המרכזי. מדד ה-PCE משמש את הפד' בהחלטות בנוגע למדיניות המוניטרית שלו. הצמיחה הכלכלית עמדה בממוצע על 2.1% במחצית הראשונה של 2024 לעומת 4.2% במחצית השנייה של 2023.
הבנק המרכזי שמר על הריבית בטווח של 5.25%-5.5% מאז חודש יולי בשנה שעברה, לאחר שהעלה את הריבית ב-525 בנקודות בסיס מאז 2022. הירידה באינפלציה בנוסף להקלה בשוק העבודה הביאו את השווקים בארה"ב לצפות ל-3 הורדות ריבית השנה, שלפי הערכות יחלו מחודש ספטמבר עם סבירות של 100%, כאשר הסבירות לכך שהריבית תרד לטווח של 5-5.25% עומדת על 75.5%.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובשר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.
לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".
מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%.
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.
