ביידן ארהב סין גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto, Michael Stokes

גם בלקרוק מצטרפת: "בינה מלאכותית מהווה מניע משמעותי לתשואות"

תחזית אמצע השנה של בית השקעות לא מביאה עמה הפתעות רבות אך שמה דגש על הפופולאריות הגואה של פלטפורמות הבינה המלאכותית והמאבקים הגיאו-פוליטיים וממליצים כיצד יש להיערך אליהם - לטווח הקצר: פחות מניות ואג"ח ארוכות בארה"ב ואירופה. סין מעניינת במניות ונייטרלית באג"ח
איתן גרסטנפלד |

בית ההשקעות בלאקרוק (BlackRock) מפרסם את תחזית אמצע השנה שלו מבלי הפתעות יוצאות דופן. להערכתם, הבינה המלאכותית והמתחים הגיאו-פוליטיים ימשיכו לעצב את השוק ביתר שאת. לצד זאת, בבית ההשקעות חושבים שבטווח הקצר צריך להקטין חשיפה לשוק המניות באירופה וארצות הברית ולפנות דווקא לסין ולשווקים המתעוררים. באג"ח הם ממליצים על החזקת אג"ח אמריקאי לטווח קצר וחוששים מהאג"ח הארוכות: כלומר - מי שחושב על ירידה בריבית עשוי לדעתם לטעות בטווח של 6-12 חודשים.

אחד התחומים שישפיעו על השוק לדברי בלאקרוק הוא איך לא, הבינה המלאכותית, ה-AI. לדבריהם "בינה מלאכותית קיבלה דחיפה על ידי השקת ChatGPT וכלים ידידותיים למשתמש אחרים. אנו חושבים שהשווקים עדיין מעריכים את ההשפעות הפוטנציאליות, שכן יישומי בינה מלאכותית עלולים לשבש תעשיות שלמות. הגברת הדיגיטליזציה מביאה גם סיכוני אבטחת סייבר גדולים יותר בכל רחבי העולם". תחום משפיע נוסף הוא שינויי העומק במערכת הפיננסית. "ריבית גבוהה יותר מאיצה שינויים בתפקידם של הבנקים וספקי האשראי, ומעצבת את עתיד הפיננסים".

על רקע הלחצים הפיננסים, בבית ההשקעות חושבים שהדבר יאלץ את הבנקים המרכזיים הגדולים לנקוט במדיניות הדוקה לטווח ארוך. לאור זאת, הם ממליצים בראש ובראשנה "להחזיק חזק", לדבריהם "השווקים הגיעו להבנה שהבנקים המרכזיים לא יקלו במהירות על המדיניות בעולם המעוצב על ידי אילוצי אספקה - בעיקר מחסור בעובדים בארה"ב". לצד זאת, הם סבורים שיש לשים לב ל"מגה כוחות" שיעצבו את השוק בשנים הקרובות,  כמו בינה מלאכותית (AI), גיאו-פוליטיקה, המעבר לכלכלה דלת פחמן, הזדקנות אוכלוסיות ומערכת פיננסית המתפתחת במהירות.

מבחינת השקעות, בבלאקרוק בוחרים להתמקד דווקא בהמלצה על השוק הסיני, כשלדבריהם "אינפלציה נמוכה יוצרת מקום להקלה נוספת במדיניות". עם זאת, הם מדגישים ש"אתגרים מבניים כמו סיכונים גיאופוליטיים נמשכים". מנגד, הם בוחרים להמליץ על הורדת חשיפה להשקעות בשלב זה בארה"ב ואירופה בשל חוסר הלימה בין תחזיות הרווח בשוק ביחס לתחזיות המאקרו שלהם.

מבחינה גיאו-פוליטית בבית ההשקעות סבורים שהמלחמה באוקראינה, ויחסי ארה"ב-סין המתוחים הביאו לעידן חדש של פיצול עולמי ולהיווצרות גושים כלכליים מתחרים, במה שמסמן ציאה ניכרת מעידן הגלובליזציה והמתינות הגיאופוליטית של התקופה שלאחר המלחמה הקרה. "אנו רואים עולם שבו ביטחון לאומי וחוסן מועדפים על פני יעילות. ללא רווחי פריון משמעותיים המונעים על ידי טכנולוגיה, סביר להניח שזה יביא לצמיחה נמוכה יותר ולאינפלציה גבוהה יותר", מנתחים בבלאקרוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.