פאגאיה מפטרת כ-100 עובדים, כ-12% מהעובדים, ורכשה חברה בסכום נמוך
חברת הפינטק הישראלית פאגאיה העוסקת בהערכת סיכונים לנותני אשראי - כלומר אומרת לבנקים וחברות אשראי האם כדאי לתת הלוואה לאדם מסוים, מפטרת 12% מכח האדם שלה, או כ-100 עובדים מתוך 830 עובדי החברה, על פי נתוני הרבעון השלישי לשנת 2022, וזאת לאחר שמספר עובדי החברה עמד על כ-620 בתחילת השנה. כלומר, גם אחרי הפיטורים היא עדיין תישאר עם מספר גבוה יותר של עובדים מאשר בתחילת השנה.
בפאגאיה אומרים היום: "פאגאיה מסיימת בימים אלה את התכנון האסטרטגי שלה, לרבות תהליך מקיף שבוחן את משאבי החברה לשנת 2023 מול צרכיה התפעוליים. כאשר הבדיקה הזו תושלם, נשתף את העובדים והמשקיעים שלנו בתוצאותיה".
בכל מקרה, החברה נכנסה לוול סטריט דרך מיזוג ספאק (SPAC) בשווי מנותק מהמציאות של 8.5 מיליארד דולר. לאחר מכן היא הספיקה להפוך לרגע לחברה הישראלית הגדולה בעולם עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. הסיבה היא שלא היו כמעט מניות צפות ולכן כל רכישת מניות גררה תגובה חדה במניה. המניה הגיעה למחיר של יותר מ-29 דולר למניה ומאז היא הספיקה להתרסק ל-0.6 דולר. אחרי ההתרסקות הגדולה הערכנו כאן שייתכן כי אחרי התרסקות כה גדולה היא כבר מתומחרת נמוך מדי (להרחבה - הכל שאלה של מחיר) ומאז היא זינקה ב-90% למחיר של 1.14 דולר למניה.
פאגאיה גם דיווחה מוקדם היום כי היא רוכשת את חברת Darwin Home, פלטפורמת ניהול נכסי נדל"ן טכנולוגית בארה"ב. החברה לא מסרה את סכום הרכישה, אבל ככל הנראה מדובר על סכום נמוך ולא מהותי. לדברי החברה דרווין "תרחיב את פלטפורמת ה-SFR של פאגאיה ותאפשר הצפת ערך לצד שיפור בחוויה הן לדיירים והן עבור המשקיעים". פאגאיה רוצה באמצעות כך "למנף את טכנולוגיית הבינה המלאכותית יחד עם טכנולוגיית ניהול הנכסים והאפליקציה למכשירים הניידים של דרווין".
- איי.סי.אל: ירידה של 16.5% ברווח הנקי ל-91 מיליון דולר
- ממשיכה במומנטום החיובי: אלוט מכה את הצפי - המניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסוף השבוע האחרון קרן ההשקעות האמריקאית Oak, שכבר מחזיקה במניות של החברה, הגדילה את האחזקה שלה במניה ורכשה מניות בהיקף של חצי מיליון דולר, ועכשיו היא מחזיקה ב-13% ממניות החברה.
ברבעון השלישי של השנה דיווחה פאגאיה על הכנסות של 204 מיליון דולר, טוב מצפי האנליסטים ל-180 מיליון דולר. החברה צמחה ב-49% ביחס לרבעון השלישי בשנת 2021. פאגאיה רשמה הפסד גדול של 74.8 מיליון דולר, אבל בניכוי אופציות ומניות חסומות היא רשמה הפסד למניה על בסיס NON-GAAP של 14.4 מיליון דולר. החברה שרפה מפעילות שוטפת 40 מיליון דולר.
- 4.איזה יתרון טכנולוגי יש לחברה ? אחרת מחר יכולה להימחק (ל"ת)ברבור שחור 12/01/2023 09:08הגב לתגובה זו
- 3.יבזבזו את כספי המשקעים על דירות פאר,יש כמוהם הרבה (ל"ת)lol 12/01/2023 08:48הגב לתגובה זו
- 2.פספסו 90% וכמו שכתבתי בכתבה הזאת, נראה לאיפה נגיע.... (ל"ת)בקיצור, הקוראים כבר 12/01/2023 03:59הגב לתגובה זו
- 1.מה הסימבול (ל"ת)ש 11/01/2023 23:58הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
