חלה עלייה ברמת הסיכון של מוסדות פיננסיים בסין
בססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי, מזהירה היום את מבוטחיה כי חלה עלייה ברמת הסיכון של מוסדות פיננסיים בסין שאינם ממשלתיים. זאת על רקע הודעת הבנק המרכזי בסין בדבר אי מחויבותו בעתיד למנוע פשיטות רגל של מוסדות פיננסיים בסין בדרך של הזרמת הון מהבנק המרכזי.
עד כה הבנק המרכזי עמד מאחורי מוסדות פיננסיים שלא יכלו לעמוד בהתחייבותם (כגון: "גואנדון טראסט" ו"נאנפנג בונדס") והזרים להם סכומי עתק. לאחרונה הודיע הבנק המרכזי (The People's Bank of China ) כי בכוונתו להנהיג מנגנוני שוק של פשיטות רגל גם בתחום הפיננסי.
להערכת כלכלני בססח השינוי המסתמן לא יגדיל את רמת הסיכון של ארבעת הבנקים הגדולים שבבעלות הממשלה, אך הם מתריעים כי יש בו כדי להגדיל את רמת הסיכון של הבנקים המסחריים העירוניים והאזוריים.
בבססח ציינו כי על היצואנים הישראלים להתחשב בעלייה אפשרית זאת ברמת הסיכון של מוסדות פיננסיים בסין, בין השאר, בכל הקשור לביטחונות של תמורות הייצוא הישראלי באמצעות אשראים דקומנטריים בנקאיים (L.C.).
בבססח סבורים כי העלייה בסיכון המוסדות הפיננסיים, יחד עם חוסר הוודאות לגבי שער היואן, מגדילים את סיכוני האשראי של היצואנים הישראלים לסין.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
