נתוני השכר במשק: שני שליש מהשכירים מרוויחים מתחת לשכר הממוצע
האם הישראלי הממוצע מרוויח יותר? אם שואלים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התשובה היא בהחלט כן. לפי נתונים שפרסמה הלשכה, בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
עם זאת, שני שליש מהעובדים (66.5%) מכלל העובדים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע, כשרק 33.5% (1.278 מיליון) מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק (11,004 שקל).
*באדיבות הלמ"ס
מספר משרות השכיר והשכר הממוצע למשרת שכיר בכל ענף סדר מושפע מסך כל ענפי הכלכלה הראשיים המרכיבים אותו. נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר הן במחירים שוטפים הן במחירים קבועים. בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-2.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
השירותים הפיננסיים מובילים; אירוח והסעדה בתחתית
מכלל משרות השכיר בענף שירותי אירוח ואוכל, משרות השכיר בענף שירותי אירוח, מהוות 16.3% בלבד והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (7,654 שקל) היה גבוה ב-48.6% מהשכר הממוצע של כלל ענף שירותי אירוח ואוכל (5,150 שקל).
- התמ"ג עלה ב-3.8% בחישוב שנתי; ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל
- התוצר לנפש ירד ב-0.4% ברבעון השני של השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכלל משרות השכיר בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, משרות השכיר בענף שירותים פיננסיים מהוות 46.3% והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (24,785 שקל) גבוה ב-23.0% מהשכר הממוצע של כלל הענף (20,153 שקלים).
לעומת זאת בענפים ביטוח וקרנות פנסיה ופעילויות עזר אחרות משרות השכיר מהוות 53.7% והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (16,155 שקלים) נמוך ב-19.8% מהשכר הממוצע של כלל הענף (20,153 שקלים).
בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-8.1% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. בענף מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-5.9% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019 , בהמשך לירידה של 4.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
- נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350...
נתוני המגמה מצביעים עלייה במספר משרות השכיר. בחודשים מאי-יולי 2019 עלה מספר משרות השכיר ב-1.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
בענף מידע ותקשורת עלה מספר משרות השכיר ב-4.3% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לעלייה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. בענף אמנות, בידור ופנאי ירד מספר משרות השכיר ב-2.2% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לירידה של 0.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
בחודש יולי 2019 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 23,375 שקלים, עלייה של 4.0% לעומת יולי 2018 (22,467 שקלים). בחודש יולי 2019 היה מספר משרות השכיר בתחום ההייטק 329.5 אלף, עלייה של 4.5% לעומת יולי 2018 (315.3 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק הוו 8.6% מכלל משרות השכיר במשק.
עסוקים מדי כדי ליהנות מהצמיחה
נתוני השכר שפרסמה הלמ"ס, מאששים את מה שכולם כבר יודעים. שני שליש מהשכירים לא נהנים. לא נהנים מהצמיחה. לא נהנים מהעלייה בשכר. לא נהנים מהחיים. הם עסוקים. עסוקים בלגמור את החודש. עסוקים בלרוץ בין 2 ל-3 עבודות. עסוקים בהחזר חובות לבנקים. עסוקים בידיעה שאין להם לאן לצמוח ולא משנה כמה ינסו.
הם אולי חלק מהעם הנבחר, אבל לא באמת. הם לא הנבחרים, כי הם לא החלק הנבחר שעוסק בפיננסים או בהייטק. הם הלואו-טק. הם המשרתים. הם הסטטיסטיקה הבלתי נראית. האנשים שהמדינה לא חושבת שהסקטור שהם משתייכים אליו זקוק להגנות או תמריצים – וגם אם כן, לא בתחומי השכר והתנאים הסוציאליים חס וחלילה, אלא בהקלות לבעלי ההון.
אם לרגע נסתכל על תחומי האירוח וההסעדה, מהמרוויחים הנמוכים במשק, את מי נראה שם? נראה חרדים, נראה ערבים, נראה מבקשי מקלט ועולים מבוגרים. אוכלוסיות שקופות. אנשים שקופים, כפי שהגדירו זאת יפה בקמפיין הבחירות של ש"ס ב-2015.
אותן אוכלוסיות שמראש זקוקות למרב הסיוע, נזנחות מראש. לצערנו זה דרכו של העולם. מאז ומעולם. העשירים דואגים לעשירים וממשיכים להתעשר, והעניים, ובכן, הם נותרים עניים. כיום, בניגוד לעבר, אכן יש חוקים ויש (סוג) של מערכת שאמורה להגן על השכבות החלשות, אבל הפערים, אוי הפערים.
בפן החיובי, אפשר לומר שהרבה יותר נהנים מהעוגה. אמנם 11 אלף שקלים לא הופך אף אחד לעשיר, אבל יש יותר שמרוויחים יותר. ובכל זאת, עלינו לראות כיצד אנחנו משפרים את חייהם של כשני שליש מהתושבים בישראל, כי מצבים שכאלה לרוב מובילים למלחמת מעמדות – שאותה אנחנו מרגישים היטב – עד לפיצוץ.
איך לבדוק את תלוש השכר, האם המעסיק מפריש לכם כמו שצריך לפנסיה?
- 3.חזי 07/10/2019 03:00הגב לתגובה זוברור שזה אוטומטי אם אתה שייך לשרות ציבורי ויש ועד חזק שדואג להעלות לך את השכר כל הזמן בכלל בלי למדוד מה אתה עושה. וגם אתה מוגן מפני פיטורים. ויש גם תנאים סוציאלים וגם הולכים ב 14 הביתה. מה רע. בסוף יש גם פנסיה תקציבית. מי שישלם על זה הם העסקים הקטנים השקופים ועובדים המסכנים הנסחטים כל הזמן על ידי המערכת הציבורית שדואגת לעצמה בלבד. זה פשוט: יש מחוקקים שקובעים חוקים שעובדי ציבור ירוויחו יותר ויותר על חשבון כולם כשהם עצמם נמצאים שם ומרוויחים.
- 2.בראש מידע ותקשורת, ספרו את זה למפוטרי סלקום עם שכר מיני (ל"ת)כ 06/10/2019 16:23הגב לתגובה זו
- 1.שילכו לעזאזל כל השכירים. חושבים שכסף זה דבר אוטומטי (ל"ת)ממי 06/10/2019 14:59הגב לתגובה זו

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?