נתוני השכר במשק: שני שליש מהשכירים מרוויחים מתחת לשכר הממוצע

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני השכר לחודש יולי, המראים על עלייה כללית בשכר בכל המשק וגם על עלייה בכמות השכירים. עם זאת, רק שליש מהשכירים מרוויחים יותר מהשכר הממוצע העומד 11 אלף שקלים בחודש
|
(3)
שטרות כסף, צילום: Istock
האם הישראלי הממוצע מרוויח יותר? אם שואלים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התשובה היא בהחלט כן. לפי נתונים שפרסמה הלשכה, בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
עם זאת, שני שליש מהעובדים (66.5%) מכלל העובדים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע, כשרק 33.5% (1.278 מיליון) מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק (11,004 שקל).

*באדיבות הלמ"ס
מספר משרות השכיר והשכר הממוצע למשרת שכיר בכל ענף סדר מושפע מסך כל ענפי הכלכלה הראשיים המרכיבים אותו. נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר הן במחירים שוטפים הן במחירים קבועים. בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
 
בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-2.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
 
השירותים הפיננסיים מובילים; אירוח והסעדה בתחתית
מכלל משרות השכיר בענף שירותי אירוח ואוכל, משרות השכיר בענף שירותי אירוח, מהוות 16.3% בלבד והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (7,654 שקל) היה גבוה ב-48.6% מהשכר הממוצע של כלל ענף שירותי אירוח ואוכל (5,150 שקל).
מכלל משרות השכיר בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, משרות השכיר בענף שירותים פיננסיים מהוות 46.3% והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (24,785 שקל) גבוה ב-23.0% מהשכר הממוצע של כלל הענף (20,153 שקלים).
 
לעומת זאת בענפים ביטוח וקרנות פנסיה ופעילויות עזר אחרות משרות השכיר מהוות 53.7% והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (16,155 שקלים) נמוך ב-19.8% מהשכר הממוצע של כלל הענף (20,153 שקלים).
 
בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-8.1% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. בענף מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-5.9% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019 , בהמשך לירידה של 4.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
 
נתוני המגמה מצביעים עלייה במספר משרות השכיר. בחודשים מאי-יולי 2019 עלה מספר משרות השכיר ב-1.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
 
בענף מידע ותקשורת עלה מספר משרות השכיר ב-4.3% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לעלייה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. בענף אמנות, בידור ופנאי ירד מספר משרות השכיר ב-2.2% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לירידה של 0.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
 
בחודש יולי 2019 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 23,375 שקלים, עלייה של 4.0% לעומת יולי 2018 (22,467 שקלים). בחודש יולי 2019 היה מספר משרות השכיר בתחום ההייטק 329.5 אלף, עלייה של 4.5%  לעומת יולי 2018 (315.3 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק הוו 8.6% מכלל משרות השכיר במשק.
 
עסוקים מדי כדי ליהנות מהצמיחה
נתוני השכר שפרסמה הלמ"ס, מאששים את מה שכולם כבר יודעים. שני שליש מהשכירים לא נהנים. לא נהנים מהצמיחה. לא נהנים מהעלייה בשכר. לא נהנים מהחיים. הם עסוקים. עסוקים בלגמור את החודש. עסוקים בלרוץ בין 2 ל-3 עבודות. עסוקים בהחזר חובות לבנקים. עסוקים בידיעה שאין להם לאן לצמוח ולא משנה כמה ינסו.
 
הם אולי חלק מהעם הנבחר, אבל לא באמת. הם לא הנבחרים, כי הם לא החלק הנבחר שעוסק בפיננסים או בהייטק. הם הלואו-טק. הם המשרתים. הם הסטטיסטיקה הבלתי נראית. האנשים שהמדינה לא חושבת שהסקטור שהם משתייכים אליו זקוק להגנות או תמריצים – וגם אם כן, לא בתחומי השכר והתנאים הסוציאליים חס וחלילה, אלא בהקלות לבעלי ההון.
 
אם לרגע נסתכל על תחומי האירוח וההסעדה, מהמרוויחים הנמוכים במשק, את מי נראה שם? נראה חרדים, נראה ערבים, נראה מבקשי מקלט ועולים מבוגרים. אוכלוסיות שקופות. אנשים שקופים, כפי שהגדירו זאת יפה בקמפיין הבחירות של ש"ס ב-2015.
 
אותן אוכלוסיות שמראש זקוקות למרב הסיוע, נזנחות מראש. לצערנו זה דרכו של העולם. מאז ומעולם. העשירים דואגים לעשירים וממשיכים להתעשר, והעניים, ובכן, הם נותרים עניים. כיום, בניגוד לעבר, אכן יש חוקים ויש (סוג) של מערכת שאמורה להגן על השכבות החלשות, אבל הפערים, אוי הפערים.
 
בפן החיובי, אפשר לומר שהרבה יותר נהנים מהעוגה. אמנם 11 אלף שקלים לא הופך אף אחד לעשיר, אבל יש יותר שמרוויחים יותר. ובכל זאת, עלינו לראות כיצד אנחנו משפרים את חייהם של כשני שליש מהתושבים בישראל, כי מצבים שכאלה לרוב מובילים למלחמת מעמדות – שאותה אנחנו מרגישים היטב – עד לפיצוץ.
תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    ל 1 מה זה אוטומטי
    חזי 07/10/2019 03:00
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ברור שזה אוטומטי אם אתה שייך לשרות ציבורי ויש ועד חזק שדואג להעלות לך את השכר כל הזמן בכלל בלי למדוד מה אתה עושה. וגם אתה מוגן מפני פיטורים. ויש גם תנאים סוציאלים וגם הולכים ב 14 הביתה. מה רע. בסוף יש גם פנסיה תקציבית. מי שישלם על זה הם העסקים הקטנים השקופים ועובדים המסכנים הנסחטים כל הזמן על ידי המערכת הציבורית שדואגת לעצמה בלבד. זה פשוט: יש מחוקקים שקובעים חוקים שעובדי ציבור ירוויחו יותר ויותר על חשבון כולם כשהם עצמם נמצאים שם ומרוויחים.
    סגור
  • 2.
    בראש מידע ותקשורת, ספרו את זה למפוטרי סלקום עם שכר מיני (ל"ת)
    כ 06/10/2019 16:23
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    שילכו לעזאזל כל השכירים. חושבים שכסף זה דבר אוטומטי (ל"ת)
    ממי 06/10/2019 14:59
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות