ציבור מבוהל: השבוע הגרוע בקרנות מאז המשבר, פדיונות של 1.7 מיליארד ש'

הקונצרני איבד קרוב ל-1 מיליארד שקלים בתוך שבוע. האפיק המניית בשפל של 3 שנים. והמעו"ף? הוא בכלל רשם עליות בסיכום שבועי. ליאור כרמון ממיטב: "היו יומיים-שלושה של פדיונות גדולים"
לירוי פרי | (16)

רעש האדמה שפקד את יפן פגע קשורת בתעשיית הקרנות המקומית, אשר ציינה בשבוע החולף את אחד השבועות הקשים שידעה מאז המשבר העולמי של 2008. מנתונים שריכז רוני אפטר, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, עולה כי האפיק הקונצרני רשם פדיון שבועי ענק של כ-860 מיליון שקל, הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008 עת קרס ליהמן ברדרס.

גם בעתות משבר החובות באירופה (מאי 2010) ובאירועי העולם הערבי (ינואר 2011), נרשמו נתונים חיוביים יותר ביחס לאלו שחתמו את השבוע שעבר.

בסיכום שבועי רשמו הקרנות המסורתיות פדיונות ענק של כ-1.7 מיליארד שקל, העמוקים ביותר מאז המשבר ב-2008. הקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) חתמו בשפל שבועי של 3 שנים - פדיון של 310 מיליון שקל. הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו כ-190 מיליון שקל, ואילו הגמישות וקרנות מניות חו"ל כ-60 מיליון כ"א.

כנגד הזרם ניצבות הקרנות הכספיות, חוף המבטחים של תעשיית הקרנות. אלו נהנו בשבוע החולף מגיוסים נאים של כ-370 מיליון שקל שמובילים אותן לגיוס מדהים של כ-1 מיליארד שקל מתחילת החודש, אחד הסימנים המעידים על חששות המשקיעים.

מתחילת החודש, צנחו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בכ-2.6 מיליארד שקל המיוחסים לפדיונות נטו של כ-1.2 מיליארד שקל ולירידת ערך נכסי הקרנות בכ-1.4 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הברבור הירוק 22/03/2011 00:15
    הגב לתגובה זו
    לו היה הידנו עוד מזומן למעט ה5% שנותרו הינו רוכשים עוד במחירין נמוכים בכל פעם שאנו מגיעים לגיוסי שיא מגיע הגל החוזר חלק קטן מוכר ושוב מגיע גל חדש ושיא חדש הציבור עדין לא נכנס בהמוניו זו רק ההתחלה זה לוקח זמן אבל כפי הנראה על פי מודל זרימת ההון אנו נקבל שיאים חדשים בגיוסים ובמדדים כדי לשבור שיאים חדשים השוק יצטרך יותר כסך ויותר משקיעים מאחר ועדין הציבור הגדיל במעט את חשיפתו למניות נמתין לו בסבלונות וגם למשקעי חול החדשים מאז שהפכנו לשוק מפותח שחוזרים ולומדים את השוק באגח הציבור עמוס אבל יש עוד מקום באגח זול של דלק נדלן אפריקה סנטרל יורו אולמפיה ועוד
  • 11.
    עדר, עדר, עדר, כל מי שמכר, יקנה מחר ב10 אחוז (ל"ת)
    אמציה 21/03/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הסיבה בקרנות האגחי" ם כשהשוק עולה הם לא עולות (ל"ת)
    אני 21/03/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הציבור מטומטם ולכן משלם-תמיד בורח בפניקה בשפל (ל"ת)
    לעשות הפוך מהעדר 21/03/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לכל השורטיסטים הנ" ל 21/03/2011 13:46
    הגב לתגובה זו
    אגב, שכחתם לדבר על עשרת מכות מצרים (גם אם היו לפני 3600 שנים, עדיין יש להן השפעה על המשק), על פגיעה צפויה של מטאוריט (הירח " סמוך" מאוד אלינו עכשיו) ועל וירוס קטלני שיוצא כרגע מאחת מהמעבדות של אל קעידה....בדיוק חוזרים על עצמם המיילים של מאי שעבר, רק עם שמות אחרים....
  • משוגע 21/03/2011 18:41
    הגב לתגובה זו
    גם עיוור רואה את כל מה שקורה בעולם זה פשוט לא הגיוני שאין ירידות. אל תגיד שלא הזהרנו אותך.
  • 7.
    נילי 21/03/2011 13:31
    הגב לתגובה זו
    כאשר האוצר חומס יותר מ-60% מהדיוידנד שניתן למשקיעים. החוצפה שלאחר מכם צריכים לשלם עוד 20% מס מהשאריות האלה במידה ופודים !
  • דוד 21/03/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    1.ארדואן התורכי אומר מרויח יותר ישלם יותר =פחות אז ישלם פחות{זה חוק עולמי} 2.מדינה חולה אוכלוסיתה חלק גדול זקוק לשיקום וזה לא מענין את כל חבורת הפושעים יש להם עבודה כל חודש דופק משקורתרוצים רמה איכותי אך כאן ברזל לא זהב 3.אנו הציבור דפוקים לא מתיצבים נגד השובתים{לא טוב להם יסתלקו מעבודה כי מתעלמים מעבודה קשה מתישה שי שכרם לא עובר-7000שח{זה מיסינו}
  • אכן שטייניץ שודד ללא גבול (ל"ת)
    לזרוק אותו 21/03/2011 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בורסה קזינו 21/03/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    קרוב ורחוק שונה בלשון המעטה.
  • 5.
    הציבור מטומטם ומוכר בזמן פאניקה (ל"ת)
    חחח 21/03/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סב 21/03/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
    הכור התפוצץ בקרוב.פינו את כולם מהמקום. ואז תבינו לאן באמת הבורסות יירדו.
  • 3.
    משוגע 21/03/2011 12:56
    הגב לתגובה זו
    השוק עולה ועולה בזמן שהבלגן חוגג. מהומות בתימן,מצרים,סוריה ערב הסעודית הקטסטרופה ביפן. קסאמים וגרדאדים נופלים על ישראל. זה רק מראה שהבורסה היא בועה אחת גדולה כמו בועת הנדל" ן. לא ממליץ לקנות או למכור הסיכון לא שווה את הרווח.
  • בועה שתתפוצץ בפרצוף 21/03/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
    הגדולים מחזיקים את השוק כרגע ברגע שימכרו קריסה טוטאלית
  • 2.
    עשו בשכל !! 21/03/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
    לחכות לקנות שוב באיזור 1180
  • 1.
    מעולה 21/03/2011 12:12
    הגב לתגובה זו
    עכשיו בטוח יהיו עליות מטורפות
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?

שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.21%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.

נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.

המרוויחים

וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.