מהי מגמה? מהי הדרך להצלחה? ואיך משלבים בין השתיים?
לא אחת מוצאים עצמם טכנאים, גם וותיקים, ספונים על המחשב ובוהים במבט זגוגי בגרף כלשהו במטרה לזהות את מה שהוא, לדעתי, נשמת אפה של השיטה וכנראה אחד המרכיבים החשובים שלה, שבלעדיו לא תצלח העסקה הבאה: המגמה.
תיאוריות טכניות רבות קיימות היום. חלקן מורכבות יותר, חלקן פחות, כללי כניסה ויציאה שונים ומורכבים המתאימים לאופיים המגוון של הסוחרים השונים התפתחו ונבנו במהלך השנים. אולם למען הפקת המיטב מכל אותם תיאוריות וטכניקות שונות, חזקה על הטכנאי שיואיל ויזהה את המגמה השלטת בשוק טרם יסתער על תוכנת המסחר בבנק.
ת"א 25 - מגמת עלייה
InsertedImg1/>
רבים מנסים את מזלם תוך שימוש במדדי עוצמה למיניהם, ממוצעים נעים ושאר כלים סטטיסטיים שמשקלם בתהליך קבלת ההחלטות זניח ולעיתים גם מיותר. קריאה נכונה של הגרף ושיפור מהותי בתהליך קבלת ההחלטות, מגיע אך ורק מתוך מיומנות גבוהה בקריאת הגרף עצמו וזיהוי המגמה.
לשחות במעלה הנהר
הבנת נושא המגמה נחוץ ביותר לכל המתעתד להפנות את משאביו האינטלקטואליים, המנטאליים והכספיים לעיסוק בטכניקה. מטרתם הבלעדית של כל הכלים הטכניים מתמצה ומתמקד בזיהוי ומדידת המגמה למטרת רכיבה עליה. אנו נחשפים מדי פעם לקלישאות המעלות חיוך כגון "לעולם תסחור בכיוון המגמה" או "המגמה היא חברתך" אולם אף פעם לא עצרנו לבדוק מה באמת ערכן של קלישאות אלה ועד כמה חשובות המה.
מניית טבע - מגמת דשדוש
<
אחד הדברים היותר חשובים במסחר בניירות ערך בכלל ובטכניקה בפרט, הוא היכולת לחתוך הפסדים ולהשאירם קטנים. למעשה, לייצר סטטיסטיקה ובמרכז גבוה הרווח הממוצע לעסקה מההפסד הממוצע לעסקה. רבים סבורים שכדי להצליח במסחר בניירות ערך שומה עליהם לייצר אחוזי הצלחה הגבוהים מ-50%. בכך הם חוטאים לאמת ונסמכים על נתונים ורעיונות שאינם נכונים. משום שאינך יכול להתחייב לגבי אחוזי ההצלחה בעשרת העסקאות הבאות, התחייב לגבי הדברים שעליהם ביכולתך לשלוט. חתוך את ההפסד כשהוא עדיין קטן ותן לרווחים לתפוח.
אם להיות ממוקד יותר, בחר רק עסקאות שיחס הסיכוי-סיכון שלהן הוא חיובי. כלומר, פוטנציאל הרווח גדול במידה ניכרת מרמת הסיכון. כך, תיסלל הדרך למסחר רווחי עם אחוזי הצלחה נמוכים מ-50%. ולא יהיה עליך לחשוש מה יקרה אם תפסיד בעסקה. הבאה.
להפסד הכספי יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת הן על רמת ההון העצמי והן על ביטחונו של הסוחר וכתוצאה מכך לגרום לו לפעול אינטואיטיבית ולעיתים קרובות כנגד האיתותים הטכניים. לעיתים יהיה על הסוחר "לנסות" את השוק פעמים מספר כאשר כל עסקה תותיר אחריה הפסד זעיר. העסקה המוצלחת בה ירכב הטכנאי על גבה של המגמה, יותיר רווח נאה.
ין יפני לדולר - מגמת ירידה
המסחר בכיוון המגמה מביא למסקנה חשובה מאוד. גם אם התזמון היה לקוי הרי שהסיכוי להפסד קטן. משול הדבר לשחייה בנהר עם כיוון הזרם או לחלופין נגדו. לכן - הקפד תמיד לסחור בכיוון המגמה.
מהי מגמה?
באופן כללי, המגמה היא כיוון השוק. כלומר לאיזה כיוון משייט השוק. סדרת גלים בכיוון מסוים וברור היוצרים תוואי מוגדר. אלא שהגדרות אלה אינן מזמנות פעולה אופרטיבית והם כלליות מדי. בשלב זה, דרושה הגדרה יותר ממצה ומדויקת שתאפשר בניית כלים אופרטיביים. שווקים לא נעים בקו ישר, בדרך כלל. תנועתם בנויה מסדרת זיגזגים מעלה או מטה הנראים כשיני משור, או סידרה של גלים עוקבים עם הבחנה ברורה בין נקודות שיא, לנקודות שפל. כיוונם של נקודות השיא והשפל מהווה את מגמת השוק.
מגמת עליה מוגדרת כ"סידרה עולה ורצופה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שיא, להיות גבוהה מקודמתה ועל כל נקודת שפל להסתיים ברמות גבוהות יותר מקודמתה". כלומר, הדרישה הבסיסית ביותר למיסודה המלא והתהוותה של מגמת עלייה, מתמקדת במינימום הכרחי של שתי נקודות שפל עולות (או שתי נקודות שפל שאינן יורדות) ושתי נקודות שיא עולות. מבנה מחירים מסוג זה, יאפשר נקיטת עמדה תוך שילוב המרכיב החשוב ביותר לצורכי מסחר - Stop Loss.
מגמת ירידה מוגדרת כ"סידרה יורדת ורצופה של נקודות שיא ונקודות שפל". על כל נקודת שפל להיות נמוכה יותר מקודמתה ועל כל שיא להסתיים ברמות נמוכות יותר מאלה של קודמתה. הדרישה הבסיסית ביותר להתהוותה וכינונה של מגמת ירידה מובהקת היא שתי נקודות שיא יורדות (או שאינן עולות), ושתי נקודות שפל יורדות. מבנה מסוג זה הוא האיתות האחרון והמוחלט ליציאה מן השוק.
סוג המגמה השלישי, הוא למעשה ברירת מחדל, אשר בהנחה זהירה שורר בשוק כשליש מן הזמן הוא ה"דשדוש". אותה תקופת זמן בה מצויים כוחות הביקוש וההיצע בנקודת שיווי משקל יחסית וזמנית. סוג מגמה זה, מאופיין בסדרה אופקית, פחות או יותר, של נקודות שיא ונקודות שפל המצויות סביב אותן רמות. מגמה מסוג זה, משזוהתה בוודאות, טומנת בחובה מגוון אפשרויות מסחר בסמוך לנקודות הקיצון שלה.
על ההבדלים בין מגמה מובהקת לשאינה כזאת, בכתבה הבאה.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 2.מעולה! תודה אייל (ל"ת)עופר 15/08/2016 09:10הגב לתגובה זו
- 1.אייל 02/03/2011 17:05הגב לתגובה זוכתבה יפה ומלמדת. תודה.
- מאיר 03/03/2011 12:52הגב לתגובה זוכייף לשמוע דברים שאתה יודע אבל מחזקים את מה שאתה חושב אבל כבר לא כל כך זוכר עקב שחיקה של טריידים

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.