אומנות החזרת האופנוע

מיהו העיתונאי שזכה לטיפול אישי? * מה בן כספית חושב על התחקיר של ידיעות? * עד כדי כך ארי שביט אוהב את ברק? * ומה עם מכונית המיליון? * סופהשבוע מתחיל, הנה החלק הראשון
דבורית שרגל |

כל העיתונים מדווחים בשערם על השביתה העתידית בשלישי הקרוב. שלושה בראשית, ובידיעות בתחתית העמוד (לא רואים כי אני לא יכולה להכיל את ארבעת הסדינים בפריים) - שהרי מכירת כתבת השער של 7 ימים חשובה יותר.

רצח בפתח תקווה

בני הזוג עלו מאתיופיה לפני שלוש שנים. שלשום רצח הבעל את אשתו בעשרות דקירות סכין והתאבד.

כותרת המשנה במעריב: "איש לא מבין מה גרם...."

אז ככה, חברים, נכתבו על כך עשרות עבודות: קוראים לזה הלם תרבות, והמשבר הגדול הזה מלווה את יוצאי אתיופיה מהיום שהגיעו לפה. הגורמים הרלוונטיים לא הצליחו בחלק גדול מהמקרים לשכך את ההלם ולרכך את המשבר. רצח והתאבדות כמו אלו הם אחת התוצאות. זה לא המקרה הראשון ולא האחרון. ביולי האחרון היה רצח דומה בעיר האורות הכבים.

האופנוע והעיתונאי

האם באמת היו מוקדשים כאלו מאמצים להחזרת האופנוע הנדיר לבעליו אלמלא היה בעליו עיתונאי בכיר בטלוויזיה?

עכשיו צריך לעשות טוטו: מיהו העיתונאי האופנוען?

גדי סוקניק? דני רופ? דני קושמרו?

היו בטוחים שזה לא ה-Fly 125 שלי, אף שהוא כמעט יחיד בארץ.

התאונה

זה לא קצת מטורף, לבדוק מי בנה את תחנת האוטובוס כמו שבנה?

כאילו הוא האשם בתאונה ובתוצאותיה?

אוהבים את ברק

אהדתו של ארי שביט לאהוד ברק ידועה.

בן דרור ימיני הזכיר זאת בפרשת טאורוס.

שביט סיפר בעבר שהחברות שלו עם עומרי שרון היא תאונה.

זו התאונה היחידה?

אחרי הקטע הנורא של שביט על ציפי לבני מתחילת 2009,

איתי רום מגלובס ניתח את דמותו, ואת הסיבות לכך שכוכבו זרח.

ואתמול, שביט נגד אשכנזי.

מאוחר יותר הוא התראיין בתוכנית הרדיו של איילה חסון, שכזכור הביאה את ההתפתחות המרעישה בעניין הרפז בשבוע שעבר.

(בתחילת הפוסט).

השלישי בשלישיית התומכים הוא דן מרגלית, שצידד בתחילת השבוע בכתבה.

השאלה היא אם כל האנשים האלו סתם מאמינים בדרכו של האיש, ושומרים על מרחק הולם, או שמדובר בידידות אמיצה יותר? ומה צריך להיות המרחק המקסימלי בין מסקרים למסוקרים? זה גבול שאפשר למדוד?

ארוחת צהריים בשבת אצל - נחשבת פריצת גבול?

המכונית של נתניהו

עובדות חדשות:

המכונית המשורינת נקנתה לפי מכרז, ומחירה 685 אלף דולר. ידיעות וגלובס טוענים - מיליון דולר. למה?

למכונית אין מתקן לשמירת לחות סיגרים כפי שנכתב, זו תוספת יקרה שלא נכללה במכרז.

ולאטמה מזכיר שאין פה שום חדש, ושההחלטה התקבלה טרום ימי נתניהו. כך שלמעשה כל הדיווח הוא שקרי.

שלדון אדלסון

בן כספית מבקר את התחקיר של ידיעות (שחר גינוסר, 7 ימים) משבוע שעבר, על כך שבמקום הראשון ברשימת התורמים נמצא שלדון אדלסון, אבל הוא אינו מוזכר בכתבה.

כספית כותב שמידע לא חסר, ומפנה לאתרים שונים ברשת.

אם כך, אם כספית עשה תחקיר רשת מקיף ומצא המון דברים במיידי, איך לא נתקל בידיעה של יואב יצחק: מוזס יוזם תחקיר על אדלסון.

תיקון: כספית כן ראה, אבל העדיף לא לתת קרדיט.

ומכאן, אנחנו חלוקים: להבדיל ממנו, אני חושבת שאת כל מה שכספית רוצה לקרוא על אדלסון נמצא בתחקיר עתידי. גינוסר (או עורכיו) לא רצו לבזבז תחמושת, כך אני משערת.

ואיך קורא כספית לישראל היום בקטע?

"עלון תעמולה משפחתי שמעניק שירותי חינם בשווי של עשרות מיליוני שקלים בשנה למשפחת נתניהו".

מעניין איך יגיבו שם.

BTW

ע' 15 בישר"ה מוקדש ל"רווחי שיא ללאס וגאס סנדס" של אלדסון. בסוף העמוד מופיע גילוי נאות.

פדיחה.

הדיווח בגלובס.

ובמארקר.

המדריך למהפכה

מאיר שניצר כתב ביקורת על הסרט של דורון צברי ואורי ענברהתעלפתי ממנו).

הביקורת של שניצר מורכבת, וקשה להבין אם הוא מעריך או לא.

הוא אומר, למשל, ש"צברי שב אל הנושא שבאמת מעסיק אותו - להיות בן ראוי לאמו" (שהיא למעשה גיבורת הסרט, V)

ולבסוף הוא מסכם שהסרט עשוי בשיטת הסביח:

"נוטלים מרכיבים כאלה ואחרים, שלעתים אף סותרים בטעמם זה את זה, דוחסים אותם לפיתה אחת, ומועכים. קרעי הירקות עם שברי הביצה ונוזלי החומוס והטחינה, יוצרים תשתית קולינרית חדשה, שיש שיאמרו עליה כי היא מקורית להפליא. אחרים יטענו שמדובר בלא יותר מאשר משמש משומש".

ועכשיו בקולנועים.

אורי קליין: יצירה מעוררת הערכה.

י. נוריאל מראיין את צברי ב-7 לילות. ראיון רב שלבי תלת פאזי, ארס פואטי, ביצתי, ברנז'אי, קולנועי, מה לא.

והטוויטר של דורון.

ויאם עמאשה

מי שהחמיץ את הראיון איתו (חלוץ עירוני איתוראן ק"ש) אתמול ב-24 של ידיעות, יוכל לקרוא עליו במוספשבת של מעריב.

(האם ק' אישר את הכותרת "די לכיבוש"?)

עצרת רבין

רע"ש כותב במדורו ב-7 לילות שהעצרת תשודר רק בערוץ 8, וטוב שכך: "פסטיבל רבין חוזר למימדים הצנועים המתאימים לו".

רק מה, הגיליון נסגר לפני שהערוץ הראשון הודיע שישדר אות הטקס.

בלוגלנד

כותבת מוחקת מספרת שהעיתונים פספסו את הזווית הישראלית ברכישה האחרונה של טבע.

מחוברים

ממה שקראתי, פרק סיום העונה לא ענה על הציפיות, אבל בידיעות, ובמעריב אהבו.

בהארץ אין ביקורת, כמו שכבר ציינתי כמה פעמים במהלך העונה (הייתה אחת, על נשים).

מן הסתם החלטה המערכתית, שהרי אחד מבכירי העיתון הוא מכוכביה, ומכל מה ששמעתי, דווקא זה שנגע בהכי הרבה חדרי לב.

וזו בדיוק הבעיה: האם התוכנית, שהיה לה ערך סגולי בתרבות הטלוויזיה המקומית צריכה להיעדר מהדיווח של הארץ רק בגלל זה? כלומר מה קודם למה? החופש האישי, או חובת הדיווח העיתונאי?

כנס

על תפקיד התקשורת בחיזוק הדמוקרטיה בישראל. במסגרת הדיון יוצג מחקר עמדות מקיף, שנעשה על-ידי מכון דחף, בנושא דמוקרטיה.

המפגש יתקיים ביום שני, ה-1 בנובמבר, בבית סוקולוב בשעה 9:30.

דברי פתיחה: ענת סרגוסטי

10:00 הרצאת פתיחה: פרופ' מרדכי קרמניצר

הצגת סקר דעת קהל- סרגוסטי

10:45-12:00 פאנל:

מנחה: עינת פישביין

משתתפים:

אל"מ סימה וואקנין-גיל, אילנה דיין, אימאן קאסם סלימאן, דודי זילברשלג, מיה בנגל, רועי כ"ץ, קלמן ליבסקינד.

להרשמה: עופרה מור: [email protected], 03-6096585, 054-6702065

* המפגש יתקיים במסגרת פרויקט דמוקרטיה שמובילה אג'נדה, לצד האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים.

* הכניסה לעיתונאים בלבד

טיפים

עדנה פרידמן יוצאת נגד טיפים.

אני אמביוולנטית כלפי הנושא, גם כי יש מקומות שבהם אני ממש שמחה לתת טיפ, גם בגלל שהתפרנסתי מטיפים הרבה מאוד שנים, וגם בגלל שזה נראה לי כמו ניסיון לבער את הזנות מהעולם.

לא ילך.

לפני פיזור

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.